פרק 43: חַלְקַה בּונוס. פרק בונוס: מֻקאוַמֶה לַשוּ? התנגדות למה

נ. לַחְטַ’ה לַחט’ה. אסתנא שוי יא זַלמה… הד’י מש חלקה עאדיֶה. 

רגע רגע, חכה שנייה גבר… זה לא פרק רגיל. 

א. שו קצדכּ?

מה זאת אומרת? 

נ. קַצדי אנו האי מש חַלקה כּאמלה וּעאדיה יעני. בּדנא בּס נוּצִף וּנְפַסִר אכּם מֻצטלח אִללי אסתעמלנאהן פי אלחלקה אללי פאתת. 

כוונתי שזה לא פרק מלא ורגיל. אנחנו רק רוצים להסביר ולפרש כמה מושגים שהשתמשנו בהם בפרק הקודם. 

א. אה חלו. אי מֻצטלחאת מתלן?

יפה. איזה מושגים למשל? 

נ. חכּינא מַתלן ען אלכּלמה דַפַע. 

דברנו למשל על המילה “דפע” (לדחוף, לשלם). 

א. אה, בּפכּר אנו אלג’מלה כּאנת “הן בּיִסתעִ’לונא ואחנא נִדפע א(ל)ת’מן”. 

כן, אני חושב שהמשפט היה “הם מנצלים אותנו ואנחנו משלמים את המחיר”. 

נ. חלו. יעני נִדפע מצארי למא נִשתרי אשי בּא(ל)דכּאן מתלן. 

יפה. כלומר משלמים כסף כשקונים משהו בחנות למשל. 

א. צחיח וכּמאן נִדפע אלבּאבּ אד’א בּדנא נפתחו. 

נכון וגם דוחפים את הדלת אם אנחנו רוצים לסגור אותה. 

נ. אַה, חִילו וכּמאן פי מַדְפע עלא א(ל)דבּאבּאת פי אלְג’יש. 

כן, יפה וגם יש תותח על הטנקים בצבא. 

א. אלכּל, יעני כּל האי אלכּלמאת, מע נפס חֻרוף אלגַ’דִ’ר יעני. ופי כּמאן דִפאע. אלג’יש אלאיסראאילי נסמִיה “ג’יש אלדפאע אלאיסראאילי” מתלן. 

הכול, כלומר כל המילים האלה, עם אותן אותיות שורש. ויש גם “דפאע” (הגנה). את הצבא הישראלי אנחנו מכנים צבא הגנה לישראל למשל. 

נ. אה צחיח, בּס בּתערף אנו מש אלכּל בּקולו “ג’יש א(ל)דפאע”.

כן, נכון. אבל אתה יודע שלא כולם אומרים “צבא הגנה”. 

א. טבּען לא. אלפלסטיניין בּקולו “ג’יש אלאִחתלאל”. 

כמובן שלא. הפלסטינים אומרים “צבא הכיבוש”. 

נ. צחיח, עשאן בּא(ל)נסבּה ללְפלסטיניין אִללי סאכּנין פי אלצַ’פה אלְע’רבּיה, ג’יש אלדפאע מַא בּידאפע ענהן . בּאלעכּס תמאם, הו בידאפִע ען אלאחתלאל וטבּען ען אלמֻסתוטינין אליהוד אללי סאכּנין הנאכּ. 

נכון, כי לגבי הפלסטינים שחיים בגדה המערבית, צבא ההגנה לא מגן עליהם. להפך, הוא מגן על הכיבוש וכמובן על המתנחלים היהודים שגרים שם. 

א. אה. ועשאן היכ פי מֻקאוַמֶה. 

כן, ולכן יש התנגדות. 

נ. צחיח והַדא מצְטלח שווי בּיחַיֶר, יעני מש מפהום בּשכּל כּאמל. 

נכון וזה מושג קצת מבלבל, כלומר לא מובן באופן מלא. 

א. ליש מש מפהום? מקאומה יעני resistance יעני עמליאת צ’ד אשי מעין. חמאס מתלן הו קִסם מן אלְמקואמה אלפלסטיניה. חמאס יעני חרכּת מקאומה אסלאמיה. 

עפכרה, אִנְתִבְּהִי אנו הדי מש חרכת מקאומה פלסטיניה, האי חרכת מקאומה אסלאמיה, חסב אסם אלמנט’מה. 

עלא כּל חאל, אלכּלמה מקאומה מַוג’ודה פי אסם אלמֻנט’מה. 

למה לא מובן? התנגדות, כלומר resistance, כלומר פעולות נגד דבר מסוים. חמאס למשל הוא חלק מההתנגדות הפלסטינית. חמאס, כלומר תנועת ההתנגדות האסלאמית. 

דרך אגב, שימי לב שלפי שם הארגון, זאת לא תנועת התנגדות פלסטינית, זאת תנועת התנגדות אסלאמית. 

בכל מקרה, המילה התנגדות מופיעה בשם הארגון. 

נ. אה, טבּען, בּס מקאומה לשו?

כן, כמובן, אבל התנגדות למה? 

א. אוקי, הון פי אכּתר מן ג’ואבּ ואחד. אַוַל שי אלכּלמה “מקאומה” בּיסתעמלוהא מש בּס בּא(ל)נסבּּה לַצִראע אלפלסטיני-איסראאילי, מע אנו אזא בּנקול “מקאומה” בּאלערבּי אלכּל בּפהמו אנו בּנחכּי ען הדא א(ל)צִראע בשכל ח’אצ. 

אוקי, כאן יש יותר מתשובה אחת. דבר ראשון, המילה “התנגדות” משמשת לא רק בקשר לסכסוך הפלסטיני-ישראלי, למרות שאם נגיד “מקאומה” בערבית, כולם יבינו שאנחנו מדברים על הסכסוך הזה באופן ספציפי. 

נ. יעני לִלְאסף הדא א(ל)צראע כּתיר משהור ומערוף בּכּל אלעַאלם ומש בּס הון.  

כלומר לצערנו הסכסוך הזה מאד מפורסם ומוכר בכל העולם ולא רק כאן. 

א. אה בּט’בּט. אשי תאני, טבּען פי מקאומה סִלמיֶה, יעני מֻט’אהראת מש עניפה מַתלן ומן נאחיה תאני, פי מקאומה עניפה, אִרהאב צִ’ד מדניין מתלן. 

כן, בדיוק. דבר שני, כמובן שיש התנגדות בדרכי שלום, הפגנות לא אלימות למשל, ומצד שני, יש התנגדות אלימה, טרור נגד אזרחים למשל. 

נ. ומַראת פי עמליאת מֻסַלחה צ’ד ג’נוד. הדי כּמאן מקאומה. 

ולפעמים יש פעולות חמושות נגד חיילים. גם זה התנגדות. 

א. טבּען. מקאומה, מן אלכּלמה קַאוַםְ, או קאם. קאם מן אלכרסי וראח עלא אלשע’ל מתלן. או קאם מן א(ל)תַחְ’ת וראח עלא אלמדרסה מתלן.  

כמובן. מקאומה, מהמילה קאום, או קאם. קם מהכיסא והלך לעבודה למשל. או קם מהמיטה והלך לבית ספר למשל. 

נ. או קאם וראח יִקאום צִ’ד אלאחתלאל או צִ’ד אלחרבּ מתלן.

או קם והלך להתנגד לכיבוש או למלחמה למשל. 

א. אה, או קאם וראח יִקאום צִ’ד חַ’טף מדניין מתלן. 

כן, או קאם והלך להתנגד לחטיפת אזרחים למשל. 

נ. חלו. בּס בּשכל עאם, למא בּנחכּי ען אלמקאומה אלפלסטיניה, בּנחכּי ען עמליאת צִ’ד אלאחתלאל. 

יפה. אבל באופן כללי, כשאנחנו מדברים על ההתנגדות הפלסטינית, אנחנו מדברים על פעולות נגד הכיבוש. 

א. אה טבען, בּס הון אלמשכּלה או א(ל)סואאל, מקאומה לאי אִחתלאל? 

כמובן, אבל כאן הבעיה, או השאלה. התנגדות לאיזה כיבוש? 

נ. שו קצדכּ?

מה כוונתך? 

א. לאזם נִפהם אנו לַמא פלסטיניין בקולו “מקאומה ללְאחתלאל”, הן בּחכּוש עאדַתאן בּס ען אחתלאל 67, יעני מא יֻסַמא א(ל)צ’פה אלע’רבּיה וקִטאע ע’זה. 

הן בּחכּו כּמאן ען אחתלאל 48, יעני מא יֻסמא דַולת אסראאיל א(ל)שַרעיה או דולת אסראאיל דאח’ל אלח’ט אלאח’צ’ר. 

אנחנו חייבים להבין שכאשר פלסטינים אומרים “התנגדות לכיבוש”, הם בדרך כלל לא מדברים רק על כיבוש 67, כלומר מה שנקרא הגדה המערבית ורצועת עזה. 

הם גם מדברים על כיבוש 48, כלומר מה שנקרא מדינת ישראל הלגיטימית או מדינת ישראל בתוך הקו הירוק. 

נ. אה, טבּען פי פלסטיניין אללי סאכּנין אליום פי אלע’רבה, אִללי בּדהן ירג’עו פי יום מן אלאיאם לבּיתהן פי אסראאיל, אללי אִנְטַרדו מנו. 

כן. כמובן שיש פלסטינים שגרים היום בגלות, שרוצים לחזור יום אחד לבית שלהם בישראל שגורשו ממנו. 

א. ואִללי בּדהן דַמאר דולת אסראאיל כּדולה יהודיה. 

ושרוצים להשמיד את ישראל כמדינה יהודית. 

נ. ממכּן, וכּמאן פי יהוד אִללי בּדהן דמאר א(ל)שעבּ אלפלסטיני כּכּיאן וַטני מֻסתקל. 

יכול להיות. וגם יש יהודים שרוצים להשמיד את העם הפלסטיני כישות לאומית עצמאית. 

א. ממכּן. מעליש נוַאפִק ונקול אנו פי מֻתטרפין פי אלטרפין?

יכול להיות. אנחנו יכולים להסכים ולומר שיש קיצוניים בשני הצדדים? 

נ. אה טבּען ופי כּמאן נאס מש מֻתטרפין, יעני מַנטקיין ואנסאניין פי אלטרפין אללי בדהן יעישו מע בעצ’ באַמאן ובסלאם. 

כן כמובן. ויש גם אנשים לא קיצוניים, כלומר הגיוניים ואנושיים בשני הצדדים שרוצים לחיות ביחד בביטחון ושלום. 

א. חלו, בּס בּחס אנו א(ל)תטרף אִסתולא עלא האי אלמנטקה בשכּל כּאמל תקריבּן. 

יפה, אבל אני מרגיש שהקיצוניות השתלטה על האזור הזה באופן טוטאלי כמעט. 

נ. האי בּלא שכּ פַתרה צעבּה ללְמנטקיין וללְאנסאניין פי א(ל)טרפֵין. 

זאת ללא שום ספק תקופה קשה לאנשים ההגיוניים והאנושיים בשני הצדדים. 

א. אה, בּס בּפתרה צעבּה זי האי אלפתרה, ממכּן אנו אחנא בּחאג’ה לוֻצ’וח בּא(ל)נסבּה ללכּלמאת וללמֻצטלחאת אללי נִסתעמלהא. 

כן, אבל בתקופה קשה כמו התקופה הזאת, ייתכן שאנחנו זקוקים לבהירות בקשר למילים ולמושגים שאנחנו משתמשים בהם. 

נ. צחיח, עשאן היכּ פַסרנא אכּם מֻצטלח מהמ  פי האי אלחלקה. 

נכון, לכן הבהרנו כמה מושגים בפרק הזה. 

א. בּטַ’בּט. שח’ציאן בּחס אנו אנא כַּמֻוַאטן אסראאילי אסתעמלת קבּל אלחרבּ קסם מן האי אלמֻצטלחאת בּשכּל מש מט’בּוט. 

בדיוק. אישית אני מרגיש שאני כאזרח ישראלי השתמשתי לפני המלחמה בחלק מהמושגים האלה בצורה לא נכונה. 

נ. שו קצדכּ?

מה כוונתך? 

א. שופי, אזא קלת מתלן לצאחבּ פלסטיני מן אלצ’פה אלע’רבּיה אנו אנא מע אלמקאומה, יעני בּשכּל עאם, בּדון אי תפסיר או תַוְצ’יח, ממכּן בפכּר אנו אנא בַּדעַם אלמקאומה אלְעניפה או אלמקאומה צ’ד דולת אסראאיל כּדולה יהודיה דאח’ל אלח’ט אלאח’צ’ר.   

תראי, אם אמרתי למשל לחבר פלסטיני מהגדה המערבית, שאני תומך בהתנגדות, כלומר באופן כללי, בלי פרשנות כלשהי או הבהרה, ייתכן שהוא חשב שאני תומך בהתנגדות האלימה, או בהתנגדות למדינת ישראל כמדינה יהודית בתוך הקו הירוק. 

נ. והדא מש צחיח יעני. 

וזה לא נכון. 

א. טבּען לא. אחנא מש ממכּן נִדעם מקאומה צ’ד חיאתנא. 

כמובן שלא. אנחנו לא יכולים לתמוך בהתנגדות לחיים שלנו. 

נ. אנא מעכּ, בּס ח’לי בּאלכּ אנו פי נַוע תאני מן אלמקאומה, והי אלמקאומה א(ל)סלמיה דאח’ל אסראאיל צ’ד אלעֻנצריה, א(ל)תמייז והיכּ עשאן תכּון מֻסאואה וטניה לכּל מֻואטני דולת אסראאיל, ערבּ ויהוד. 

אני אתך, אבל הסב את תשומת לבך לכך שיש סוג אחר של התנגדות והיא ההתנגדות הבלתי אלימה, בתוך ישראל, לגזענות, הפליה וכו’, כדי שיהיה שוויון אזרחי לכל אזרחי מדינת ישראל, ערבים ויהודים. 

א. אה חלו, והאי מקאומה שרעיה ומהמה ג’דן ג’דן בּראי. 

יפה, וזאת התנגדות לגיטימית וחשובה מאד מאד לדעתי. 

נ. ובּראי כּמאן. 

גם לדעתי.