פרק 35: שוּ בִּנְקוּל, יִלעַן אַבּוכּ וִלא יִנעַל אַבּוכּ? ממש לא קללות בערבית

א. נידא, בְּתִתְזַכַּרי שו קֻלתילי למא אִקתַרַחת עליכּי (א)לאמכּאניֶה נעמל חלקה ען (א)למַסַבּאת?

נידא, את זוכרת מה אמרת לי כשהצעתי שנעשה פרק על קללות?

נ. טבּען, קֻלתלַכּ אִנכּ מג’נון ואנו מא נעמל היכּ.

כמובן, אמרתי לך שאתה משוגע ושאנחנו לא נעשה את זה.

א.צחיח. אזא היכּ, ליש בּנעמל אסא חלקה ען (א)למסבּאת?

נכון. אז למה אנחנו עושים עכשיו פרק על קללות?

נ. הַאי מש חלקה ען אלמסבּאת! מש מסבּאת ומש בּטיח.

זה ממש לא פרק על קללות. 

א. טיבּ, שו מַוְצ’וע אלחלקה?

אז על מה הפרק?

נ. בּנחכּי ען כּלמאת או מֻסטַלחאת בּ(א)לערבּי אללי בִּנְפַע נסתעמלהן בּחד’ר למא אחנא פי בּלד ערבּי. 

אנחנו מדברים על מילים או ביטויים בערבית שכדאי להשתמש בהם בזהירות כשאנחנו בכפר ערבי.  

א. שו קצדכּ “למא אחנא פי בּלד ערבּי”? ממכּן נסתעמלהן היכּ יעני בּדון קַלַק בּמכּאן תאני?

 מה כוונתך “כשאנחנו בכפר ערבי”? אפשר להשתמש בהן ככה בלי דאגה במקום אחר?

נ. קַצְדי אנו פי מסבּאת ערבּיה בּסתעמלוהא יהוד בּמענא שווי מח’תלף מן אלמענא אלאצלי בּאלערבּי. ופי מצטלחאת בּנסתעמלהן מתלן מע אצחאבּנא או מע שבּאבּ, בּס מא בּנסתעמלהן מע אלעֻ’רַבּא ואלכּבּאר. 

 כוונתי שיש קללות בערבית שיהודים משמתשים בהן במשמעות קצת שונה מהמשמעות המקורית בערבית. ויש ביטויים שנשתמש בהם למשל עם חברינו או צעירים, אבל לא עם זרים או מבוגרים.

א. ממכּן תעטינא מתל? 

את יכולה לתת לנו דוגמא?

נ. טבּען. מתלן אלכּלמה חבּיבּי. שֻפת כּיף בּחבּו (א)ליהוד יסתעמלו האי אלכּלמה. 

כמובן. למשל המילה חביבי. אני ראיתי שהיהודים אוהבים להשתמש במילה הזאת.

א. שו אלמֻשכּלה?

מה הבעיה?

נ. פיש משכּלה, בּס חבּיבּי הִי כּלמה שווי מֻח’תלפֶה מן אלכּלמה צַדיקי. גַ’דִ’רהא מן אלכּלמה חבּ ועשאן היכּ פיש משכּלה תקול לשאבּ “חבּיבּי”. בּס מש מקבּול תחכּי היכּ מע צַבִּיֶה או מע מרה. מש מקבּול תקול “חבּיבּתי” לצבּיה. 

אין בעיה, אבל המילה חביבי היא מילה קצת שונה מן המילה “צדיקי” (ידידי). השורש שלה מהמילה אהבה ולכן אין בעיה שתגיד לבחור “חביבי”. אבל לא מקובל שתגיד את זה לבחורה או אישה. לא מקובל שתגיד “חביבתי” לבחורה.

א. מאשי, פהמת אלמַוְצ’וע. עלא כּל חאל האי אלחלקה מש ען אלמסבּאת.

אוקי, הבנתי את העניין. בכל מקרה הפרק הזה לא על קללות.

נ. בּאלזבּט. אכּיד לא.

בדיוק. ממש לא.

א. חְסַארַה אנו מא נעמל חלקה ען אלמסבּאת עשאן ממכּן היכּ נתעלם כּתיר ען תַאְת’יר אללע’ה אלערבּיה עלא אללע’ה אלעבּריה אלחדית’ה.

חבל שלא נעשה פרק על קללות, אפשר ללמוד הרבה מזה על ההשפעה של הערבית על העברית המודרנית.

נ. כּיף יעני?

 איך?

א. פי כּתיר מסבּאת אללי בּנסתעמלהן באלעבּרי אלהן גֻ’ד’ור בּאללע’ה אלערבּיה. 

יש הרבה קללות שאנחנו משתמשים בהן בעברית שיש להן שורשים בשפה הערבית.

נ. האי אלמשכּלה יא אח’י אלכּרים. שוף כּיף בּדל מא תוח’דו אַשְיַא חלוה מן א(ל)תַ’קַפֶה אלערבּיה, אח’דתו אשיא קַבּיחַה. עלא כּל חאל האלמוצ’וע מש מֻלאאִים לבּרנמג’ נט’יף ותַרְבַּוִי זי אלפודקאסט תבּענא. 

זאת הבעיה אחי היקר. ראה איך במקום שתקחו דברים יפים מהתרבות הערבית, לקחתם דברים מכוערים. בכל מקרה, הנושא הזה לא מתאים לתכנית נקייה וחינוכית כמו הפודקאסט שלנו.

א. ואללה, תִלמידֶ’כּ. זי דַאִיְמַן, אלחק מעכּ. 

כמו תמיד, את צודקת. 

נ. מַעַ אִנו עאדַתַן מא בַּוַאפִק מעכּ, אִסא בּואפק מעכּ. 

לשם שינוי אני מסכימה אתך. 

א. בּס…. אזא כּנא בדנא נעמל חלקה זי היכּ, עַן אַי מסבּאת כּנא נחכּי בּראיכּ? 

אבל אם היינו עושים פרק כזה, על איזה קללות היינו מדברים לדעתך?

נ. יִחְ’רַבּ בּיתכּ, קֻלתלַכּ אנו בּדיש אחכּי בּאלמַרַה בּהאלמוצ’וע. 

שייחרב ביתך. אמרתי לך שאני לא רוצה לעסוק בכלל בנושא הזה.

א. טבּען, טבּען לא… מע אנו ממכּן פי מסתמעין בּדהן יתעלמו שוי ען האלמוצ’וע. 

כמובן שלא… אבל יכול להיות שזה דווקא נושא שהיה מעניין חלק מהמאזינים שלנו.

נ. מַתְ’קַל דַמַכּ! ליש מא בּתִתְרכּ הדא אלחכּי.  

כמה שדמך כבד. למה אתה לא מוכן לעזוב את הנושא הזה. 

א. אנא בּטַבְּעי זלמה פַצ’ולי. 

אני אדם סקרן מטבעי.

נ.הדא ח’טיר כּתיר. אלאנגליז בּיקולו “אלפצ’ול קתל אלבּסה”.

הסקרנות מסוכנת – האנגלים אומרים שהסקרנות הרגה את החתול.

א. בּראי אלפצ’ול הו בּאבּ לתעלים. מש עֵיבּ בּנחכּי ען מסבּאת ומא תִתְסמא סלנג או לע’ה מש לטיפה או נט’יפה.

לדעתי הסקרנות היא שער ללמידה. לא בושה לדבר על קללות ומה שמכונה סלנג או שפה לא נחמדה או נקייה.

נ. יִלְעַן ______! קדיש לאזם אקול-לכּ בּדיש אחכי ען אלמסבּאת???!!!

יקולל ——-! כמה אני צריכה להגיד לך שאני לא רוצה לדבר על קללות???

א. מאשי מאשי, אנא סתם בַּצַ’איּקֶכּ שווי חבּיבּתי. עפכּרה, בּיקולו ילען אבּוכּ או ינעל אבּוכּ?

אוקי, אוקי, אני סתם מציק לך קצת. אגב, אומרים ילען אבוכ או ינעל אבוכ?  

נ. בּאלאסל ילען היכּ והיכּ, מן אלכּלמה לענה, בּס סמעת יהוד בּיקולו ינעל אבּוכּ וכּמאן סמעת ערבּ בּיחכּו היכּ.

במקור זה ילען אבוכּ, מהמילה לענה (מכה/קללה), אבל שמעתי יהודים שאומרים ינעל אבוכ וגם שמעתי ערבים שאומרים את זה.

א. אוקי.

אוקי.

נ.אסמע, מא בּחבּ ובּדיש אחכּי ען מסבּאת ומסטלחאת זי היכּ, עשאן בּאלנסבּה אללי אהם אשי נעלם אללע’ה אלערבּיה טריק אלכּלמאת אלחלוה ואלמסתעמלה מש טריק אלמסבּאת.

תקשיב, אני לא אוהבת ולא רוצה לדבר על קללות וביטויים מסוג זה, כי יותר חשוב לי להציג וללמד ערבית דרך המילים היפות והשימושיות שלה.

א.מעכּ 100% כּמאן בּאלנסבּה אללי מהם נחדִד אלאשיא אלחלוה בּאללע’ה ובּאלתקפה, מע אנו כּמאן מהם בּראי נחאוִל נפהם אלמג’תמע אלערבּי בּשכל כּאמל מן כּל אלג’האת.

אני אתך 100%. גם לי חשוב להבליט או להדגיש את הדברים היפים בשפה ובתרבות, למרות שגם חשוב לדעתי לנסות להבין את החברה הערבית באופן מלא מכל פרספקטיבה אפשרית.

נ.טבּען, בּס לאזם תפהם אנו בּשכּל עאם אע’לבּיית אליהוד פי אלדולה בּשופו אשיאא מש לטיפה ען אלמג’תמע אלערבּי בּאלשארע או טריק וַסַאיל אלאִעְלאם. הדפנא בּראי אנו יתעלמו עִננא (עִנדנא) אשיא מח’תלפה, אשיא חלוה.

כמובן, אבל אתה צריך להבין שבאופן כללי רוב היהודים במדינה רואים דברים לא יפים על החברה הערבית ברחוב או בתקשורת. לדעתי מטרתנו היא שהם ילמדו אצלנו דברים אחרים, דברים יפים.

א.100%. פי הון מוצ’וע תאני חסבּ ראי והו מוצ’וע אל”טאבּו” יעני אלאשיא אללי ממנוע נחכּי ענהן. כּמג’תמע מֻחַאפִט’ מש מקבּול אלחכּי ען ג’נס מתלן פי אלמג’תמע אלערבּי.

מאה אחוז. לדעתי יש כאן עוד נושא והוא נושא הטאבו, כלומר הדברים שאסור לדבר עליהן. כחברה שמרנית, לא מקובל לדבר על יחסי מין למשל בחברה הערבית.

נ. צחיח, אלמג’תמע אלערבּי בּשכּל עאם ובּאיסראאיל בּשכּל ח’אס בּעדהן מחאפט’ין. אליהוד מראת בִּסמעו ולאד צְע’אר בּא(ל)שארע או כְּבּאר בּמחלאת אלשֻע’ל בִּסִבּו בּאלערבּי. אליהוד בּפכּרו אנו האדא בּמַתִ’ל אלמֻג’תמע אלערבּי, בּס א(ל)סבּבּ אנו אלערבּ בִּסבּו פי האי אלמַחַלאת הו אנו האדא אשי מש מקבּול פי אלמג’תמע אלערבּי, ופי תַוַתֻר בּין א(ל)תקאליד וא(ל)טאבּו יעני בּין אלמַסמוח ואלמַמנוע. והאי אלאשיאא ממכּן תִטלע ען טריק אלמסבּאת .

נכון, החברה הערבית בישראל ובכלל עדיין מאד שמרנית. יהודים לפעמים שומעים צעירים ברחוב או מבוגרים במקום העבודה מקללים בערבית וחושבים שזה מייצג את החברה אבל הסיבה שהם מקללים במקומות כאלה היא שזה ממש לא מקובל בתוך החברה הערבית וקיים מתח בין המסורת והטאבו לבין והדברים האלה זולגים החוצה לפעמים דרך קללות.

א. אסמעי, תעלמת כּתיר בּהאי אלחלקה ען אלמסבּאת.

 תשמעי למדתי הרבה בפרק הזה על קללות.

נ. בּדון מא נחכּי ען אלמסבּאת בּאלמרה. 

 בלי שדברנו בכלל על קללות.

א.                  אה טבּען.

 נכון.