פרק 6: יישוביםפרק 8: מילות קישור
בפרק הזה דיברנו על ביטוי מיוחד ומאוד שימושי בערבית מדוברת: בִּדִי (אני רוצה). הביטוי הזה מאפיין את הערבית המדוברת הפלסטינית (למשל בערבית מצרית אומרים עַאוֶז ובערבית ספרותית נשתמש בפועל אֻרידֻ).
למרות שנתרגם את המילה בִּדִי לעברית כ”אני רוצה”, כלומר כפועל, המילה הזאת מתפקדת כשם עצם מהבחינה הזאת שאנחנו מוסיפים לה כינויי שייכות ולא קידומת או סיומת של הגופים השונים בזמן עבר ועתיד. לכן, ללומד היהודי יהיה יותר קל לתרגם את המילה בִּדִי ל-“רצוני”, במקום “אני רוצה” (ובהתאמה, רצונך במקום אתה רוצה וכו’).
כאמור, המילה בִּדי לא מתפקדת כפועל ולכן כדי ליצור את צורת העבר, פשוט נקדים לה את המילה כַּאן (היה) בכל הגופים. (כַּאן בִּדי = אני רציתי, כּאן בִּדַכּ = אתה רצית וכו’).
אחרי המילה בִּדי אנחנו יכולים לשים שם עצם (בּדי מַי = אני רוצה מים, בּדי מֻסאעַדֶה = אני רוצה/צריך עזרה) או פועל (בִּדי אַרוּח = אני רוצה/צריך/עומד ללכת). שימו לב, שהפועל שבא אחרי בִּדי יבוא בצורת העתיד ללא אות תחילית ב’ כפי שבדרך כלל נהוג, או במילים אחרות המילה בִּדי מחליפה את התחילית ב’ של הווה-עתיד.
בתחילת המסע של התלמיד היהודי בשבילי השפה הערבית המדוברת, ביטוי כמו בִּדי אַשוּפַכּ יכול להישמע מאוד מוזר, שכן בתרגום מילולי נקבל משהו כמו: “רצוני אראה אותך”, במקום “אני רוצה לראות אותך”, כפי שאנחנו רגילים בעברית. כלומר אנחנו לא משתמשים בשם פעול במקרים כאלה, אלא פשוט שמים את צורת העתיד אחרי בִּדי.
בשלילה נקדים למילה בִּדי את מילת השלילה מַא (מא בּדי = אני לא רוצה), או שנשים בסופה ש’ (בִּדיש = אני לא רוצה), או שנעשה את שני הדברים ביחד לשם הדגשה (מַא בּדיש = אני לא רוצה).
לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.
פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب –
פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء –
פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟ –
פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –
HE
English