פרק 6: יישובים

פרק 5: חזרה על שמות עצם ותארים וערך היתרון וההפלגה פרק 7: בִּדִי (אני רוצה)

בפרק זה יצאנו למסע בין ערי ויישובי הארץ ובדרך למדנו אוצר מילים וביטויים חדשים ואפילו הדגמנו כמה תופעות דקדוקיות. להלן נרכז עבורכם את אוצר המילים השימושי ואת התופעות הדקדוקיות שעלו מתוך הפרק.

אוצר מילים

קִטַאע = גזרה {כמו בביטוי קִטַאע עַ’זַה = גזרת/רצועת עזה}
קִטְעַה = חתיכה, חלק {להבדיל מ-קִטַאע}
מִנְטַקַה = אזור {כמו בביטוי מִנטַקַת רַפַח = אזור רפיח}
ח’אן = חניון נוסעים {כמו בביטוי ח’אן יוּנֶס}
מַדינֶה = עיר {מַדינֶת עַ’זַה = העיר עזה} *מַדינה היא גם שם עיר בערב הסעודית שהיא העיר השנייה בחשיבותה למוסלמים אחרי מכה.
דוֹלֶה = מדינה {דולֶת אִסְרַאאִיל = מדינת ישראל}
גְ’נוּבּ = דרום
שַמַאל = צפון
עַ’רְבּ = מערב {בּאקַה (א)לְעַ’רְבִּיֶה = באקה המערבית, א(ל)צַ’פַה (א)לְעַ’רְבִּיֶה = הגדה המערבית}
שַרְק = מזרח {אלְקֻדְס א(ל)שַרְקִיֶה = ירושלים המזרחית}
בִּאְר = באר {בִּאְר א(ל)סַבַּע = באר שבע}
סִידְנא אִבּראהים עַלַיה א(ל)סַלאם = אברהם אבינו (מילולית “אדוננו”) עליו השלום
קַבּילֶה = שבט
מַגְ’מוּעַה = קבוצה
אלְחַ’ליל = חברון (מהביטוי ח’ליל אַלְלַה = ידיד האל והכוונה לאברהם אבינו)
חַרַם = מקדש {אלְחַרַם א(ל)שַריף = הר הבית}
חַראם = אסור
חֻרְמֶת אלְבֵּית = קדושת הבית (איסור על הכנסת דברי תועבה לבית)
לַחְם = בשר
חֻ’בְּז = לחם
עִיד = חג {עיד (א)לְמילאד = חג המולד}
אַריחא = יריחו
נַאבְּלֻס = שכם
עַאצְמֶה = בירה {עַאצְמֶת פַלַסְטין = בירת פלסטין}
קַלַק = דאגה (אַנא קַלְקאן = אני דואג)
סַהֶל א(ל)סאחְלי = מישור החוף
רַמֶל = חול
נַאקוּר = חור {רַאְס א(ל)נאקוּרַה = ראש הנקרה, “נַקַר רַאְסו” = עשה חור בראש מרוב דיבורים}
אלְקֻדְס = ירושלים (מילולית “הקודש”)
חַארַה = שכונה {אלְחאראת (א)לְעַרַבִּיֶה = השכונות הערביות}
ח’ארַה = חרה ( ☹ )
מֻחַ’יַם לַאגִ’יין = מחנה פליטים {מֻחַ’יַם לאגִ’יין שועַפאט}
עַג’וּז / חִ’תְיַאר = זקן
ג’וֹז = אגוז/אגוזים {ואדי ג’וז = נחל האגוזים}. ג’וז יכול להיות גם “בן זוג” {וֵין ג’וזי = איפה בן הזוג שלי, או איפה האגוזים שלי}
מֻתַ’לַּת’ = משולש {מִנְטַקַת (א)לְמֻתַ’לַּת’ = אזור המשולש}
מְרַבַּע = ריבוע
דאאִירֶה = עיגול
עֵין = מעיין וגם עין {עֵין חוֹצ’ = עין הוד, עין (א)לְאַסַד = העין של האריה}
בּאקֶה = זר {בּאקַה (א)לְעַ’רְבִּיֶה, בַאקֶת וַרְד = זר פרחים}
קַרְיֶה = כפר
כַּפַר = כפר קטן {כַּפַר קַרַע = כפר הדלעת. קַרַע = דלעת}
פַחְם = פחם {אִם (א)לְפַחְם = אם/מקור הפחם}
אלְגַ’ליל = הגליל
אלְגַ’ליל (א)לְאַעְלַא = הגליל העליון (זוכרים את ערך היתרון וההפלגה מפרק 5?)
אִלְגַ’ליל אִלְאַספַל = הגליל התחתון
בַּדַוִי – בַּדוּ = בדוי – בדווים
כַּניסֶה = כנסייה {כַּניסֶת אִלְבִּשארה = כנסיית הבשורה)
מַסיחי = נוצרי
דֻרְזי – דֻרוּז = דרוזי – דרוזים
חֻדוּד = גבול

תופעות דקדוקיות

סמיכות: גִ’סְר א(ל)זַרְקַא = לא הגשר הכחול, אלא הגשר של (המים) הכחולים
בסמיכות, ה’ הופכת לת’: חתיכה – חתיכת עוגה (מִנְטַקַה – מִנטַקַת רַפַח = אזור רפיח)
רשמב”א – רבים שאינו מציין בני אדם יקבל תואר בנקבה יחידה: אלְבֻּלדאן אלְעַרַבִּיֶה = הערים הערביות (מילולית הערים הערביה)
ל’ שקטה לפני אות שמש: א(ל)נַבּי יוּנֶס = הנביא יונה (אותיות שמש = “סרטן זללן צד רשת”)

לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.

להאזנה לפרקים האחרונים

פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب –

פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء –

פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟ –

פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –