fbpx

פרק 42: פַכַּרִת אִנו אלְבּוליס יחִבְּסוכּ. חשבתי שהמטרה תעצור אותך

פרק 41: אלְחַלקה אִלְלי מַא כֻּנא בִּדנא נְסַויהא. הפרק שלא רצינו לעשותפרק 43: חַלְקַה בּונוס. פרק בונוס: מֻקאוַמֶה לַשוּ? התנגדות למה


לימודי ערבית

א.     יא הלא נידא. כּיף חאלכּ?

שלום נידא. מה שלומך?

נ. הלא הלא. מְניחה. עאש מין שאפַכּ. עַנג’ד מבּסוטה עשאן שֻפתַכּ. 

שלום שלום. בסדר. כיף לראות אותך (חי מי שראה אותך). אני באמת שמחה לראותך. 

א. שו צאר יעני? עאדַתאן אנתי מא בּתכּוני פרחאנֶה לַמא תְשופיני. עלא כּל חאל מִש היכּ יעני.

מה קרה? בדרך כלל את לא שמחה לראות אותי. בכל אופן לא ככה. 

נ. בּאקולַכּ אלְחקיקַה… עַנג’ד פכּרת בּעד אלחלקה אללי פאתת אנו אלבּוליס יחִבְּסוכּ.

אגיד לך את האמת… באמת חשבתי שאחרי הפרק הקודם המשטרה תעצור אותך. 

א. אלבּוליס? יחִבְּסוני? ליש יעני? שו קסדכּ? שו עמלִת?

משטרה? יעצרו אותי? למה? מה כוונתך? מה עשיתי?

נ. שוף. בּהאי אלפתרה חַ’טיר ג’דאן תחכּי בּשכּל מפתוח וצריח ען אלחרבּ, או ען א(ל)צִראע ותחכּי ען וִג’הת נטַ’ר א(ל)טרף אלת’אני. 

תראה. בתקופה הזאת מסוכן מאד לדבר באופן פתוח וגלוי על המלחמה, או על הסכסוך ולדבר על נקודת המבט של הצד השני. 

א. צחיח, בּס בּפכר אנו בּהאי אלפתרה כּתיר מהם נִסמע אשיא צעבֶּה, ומש בּס אלאַשיא אללי בּדנא נסמעהא. טבּען פי אכּתר מן וג’הת נט’ר שַרעיֶה ואחדה. 

ועלא כּל חאל, יא אֻחתי, בּא(ל)נסבֶּה אללי, מעליש יחִבְּסוני אזא תכּוני אנתי מעי פי א(ל)סג’ן. אזא פי הנאכּ שבּכּת אינטרנט ממכּן נְסג’ל אלפודקאסט מע בּעצ’ מן הנאכּ. 

נכון, אבל אני חושב שבתקופה הזאת מאד חשוב שנשמע דברים קשים ולא רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע. כמובן שיש יותר מפרספקטיבה לגיטימית אחת. 

ובכל מקרה, אחותי, בקשר אליי, לא נורא עם יעצרו אותי, אם את תהיי אתי בכלא. אם יש שם אינטרנט נוכל להקליט את הפודקאסט ביחד משם. 

נ. בּעיד אלשַר עני! 

 דיר בּאלכּ מן לִסאנכּ אחסן מא תִח’סַרו! 

אתרכּנא מן האדא אלחכּי וקֻלי, שו ראי אלמסתמעין בּהאי אלחלקה?

שלא נדע צרות (מילולית: הרוע רחוק ממני)!

שמור על לשונך שלא תאבד אותה! 

תעזוב אותנו מהדיבור הזה ותגיד לי מה חושבים המאזינים על הפרק הזה? 

א. ואאו, כּאנת כּתיר רֻדוד פעל איג’אבּיה, וכּמאן כּאנת רדוד פעל סַלבּיה. בּס אלאַכּת’ריה כּת’יר חבּו אלחלקַה ובֻּטלֻבּו אִדא פי תַכְּמִלִה 

וואו, היו הרבה תגובות חיוביות וגם תגובות שליליות. אבל הרוב מאד אהבו את הפרק ומבקשים המשך. 

נ. מא תואקעת אנו יטלבּו תכּמלה. 

לא ציפיתי שיבקשו המשך. 

א. ליש? 

יעני בּתקולילי אנו אנתי ח’איפה אנו יחִבְּסוני ואנו מא תְוַאקַעתִי אנו תכּון רדוד פעל איג’אבּיה… שו צאר מעכּ? אנא קלקאן עליכּי…

למה? 

את אומרת שאת פוחדת שיעצרו אותי ושלא ציפית שיהיו תגובות חיוביות… מה קרה לך? אני דואג לך… 

נ. אה, ואנת קלת מעליש יחבּסוכּ אזא פי אינטרנט פי א(ל)סג’ן. בּס אלמַוְצ’וע ג’די כּתיר ובּאלמרה מש מֻצ’חכּ. 

בּאקולכּ שע’לה… ענג’ד פי נאס, בּדעמוש אלארהאבּ והיכּ, בּס הִן צִ’ד אלאִחתלאל מַתלן, או צִ’ד אלעֻנצֻריה, וח’איפין יכּתבּו בּהאי אלפתרה אאראאהִן בּא(ל)שבּכּאת אלאִג’תמאעיה. 

כן, ואתה אמרת שלא נורא אם יעצרו אותך אם יש אינטרנט בכלא. אבל הנושא רציני מאד ובכלל לא מצחיק. 

אני אגיד לך משהו… כמובן שיש אנשים, שלא תומכים בטרור וכו, אבל הם נגד הכיבוש למשל, או נגד הגזענות והם פוחדים לכתוב בתקופה הזאת את הדעות שלהם ברשתות החברתיות. 

א. אי אאראא מתלן?

איזה דעות למשל?

נ.אאראא צ’ד קַתִל מדניין פי ע’זה מתלן. 

דעות נגד הרג אזרחים בעזה למשל. 

א. בּתחכּי ען יהוד או ערבּ?

את מדברת על יהודים או ערבים?

נ. בּפכּר ערבּ… וכּמאן יהוד…בּס לאזם תפהם אנו אלח’וף ענד אלערבּ הו מש נפס אלח’ופ זי ענד אליהוד.

אני חושבת ערבים.. וגם יהודים… אבל אתה צריך להבין שהפחד אצל הערבים הוא לא אותו פחד כמו אצל היהודים. 

א. כיף יעני?

מה זאת אומרת?

נ. אסמע יא חבּיבּי. בּפכּר אנו פי כּתיר יהוד למא יחכּו מע ערבּי, בּיפכּרו אנו הו בּאלאסאס צ’ד א(ל)דולה ובּדעם אלמקאומה. בּס אד’א יחכּו מעכ כּיהודי בּיפכּרו אנו אנת בּאלאסאס מע א(ל)דולה וצ’ד אלמקאומה. 

עשאן היכּ אד’א בּכתבּ אנא כּערבּיה פלסטיניה איסראאיליה אישי סיאסי בּאלפייסבוק, אליהוד בּפכּרו אנו אנא מע אלארהאבּ, קבּל מא יח’לצו יקראו כּל אללי כּתבּת. 

תשמע חביבי. אני חושבת שיש הרבה יהודים שכאשר הם מדברים עם ערבי, הם חושבים שהוא בבסיס נגד המדינה ותומך בהתנגדות, אבל אם ידברו אתך כיהודי, יחשבו שאתה בבסיס תומך במדינה ומתנגד להתנגדות. 

לכן, אם אני כערביה פלסטינית ישראלית, אכתוב משהו פוליטי בפייסבוק, היהודים יחשבו שאני תומכת בטרור, עוד לפני שיסיימו לקרוא את כל מה שכתבתי. 

א. בּפהמכּ, יעני ממכּן אנו אלראי אלמֻסבַּק בּא(ל)נסבּה לליהוד איג’אבּי ובּא(ל)נסבּה ללערבּ סלבּי. הדא קסדכּ? 

אני מבין אותך, כלומר יכול להיות שהדעה הקדומה ביחס ליהודים חיובית וביחס לערבים שלילית. זאת כוונתך?

נ. אה, חלו, בּאלצ’בּט. שו ראיכּ אנת?

כן, יפה, בדיוק. מה דעתך?

א. אה, טבּען. פי פתרַה עאדיה, יעני למא פי סלאם או הֻדואא נסבּי, אלפלסטיניין אלאסראאילין ממכּן יכּונו ג’סר בּין אלערבּ ואליהוד, יעני ג’סר לתפאהם ותעאטף מע ערב מש אסראאיליין, עשאן אלערבּ פי אסראאיל בּפהמו א(ל)צִראע בּשכּל עמיק מן אלטרפֵין. 

בּס פי פתַראת עניפֶה, זי האי אלפתרה, מפיש צבּר ומפיש תסאמח. כּאנו בּקולו אַע’לבּיית אליהוד, “בּדיש אסמעכּ אזא אנת מש מעי בּשכּל כּאמל, יעני 100% מע א(ל)דולה וצ’ד אלמקאומה אלפלסטיניה, בּכּל אשכּאליהא, אלעניפֶה וא(ל)סִלמיה, כּאנו פיש פַרְק מהם בינהן”.

כן כמובן. בתקופה רגילה, כלמור כשיש שלום או שקט יחסי, הפלסטינים הישראלים יכולים להיות גשר בין הערבים והיהודים, כלומר גשר להבנה הדדית ואמפטיה עם ערבים לא ישראלים, בגלל שהערבים בישראל מבינים את הסכסוך באופן עמוק משני הצדדים. 

אבל בתקופות אלימות, כמו התקופה הזאת, אין סבלנות ואין סובלנות. כאילו רוב היהודים אומרים “אני לא רוצה לשמוע אותך אם אתה לא אתי באופן מלא, כלומר 100% עם המדינה ונגד ההתנגדות הפלסטינית, בכל צורותיה, האלימות והבלתי אלימות, כאילו שאין הבדל משמעותי ביניהן”. 

נ. והדא מש מַנטִקי. 

וזה לא הגיוני. 

א. טבּען לא. אלארהאבּ מש מנטקי, ואלחרבּ מש מנטקיה, ואלקַתִל מש מנטקי ועדם אלתעאטף מש מנטקי ועדם אלאנסאניה מש מנטקי. אחנא עאיישין פי פתרה מש מַנְטִקִיֶה. ענג’ד בּחס אנו א(ל)תטרף אִסְתַוְלַא עלא חיאתנא הון. 

כמובן שלא. הטרור לא הגיוני, המלחמה לא הגיונית, ההרג לא הגיוני, העדר האמפתיה לא הגיוני והעדר האנושיות לא הגיוני. אנחנו חיים בתקופה לא הגיונית. אני באמת מרגיש שהקיצוניות השתלטה על החיים שלנו כאן. 

נ. שוי שוי יא קלבּי. מש אלכּל סלבּי. בּאלעכּס תמאם. צחיח, למא בּתשוף פי א(ל)תלפיזיון בּתפכּר אנו כּל אליהוד מע קתל אלערבּ ואנו כּל אלערבּ מע קתל אליהוד. 

בּס אפתח עיונכּ ושוף אללי בּציר אמאמכּ בא(ל)שארע. מע כּל אללי בּציר, ערבּ ויהוד בּיכּמלו יעישו וישתע’לו ויתעלמו מע בּעצ’ בּכּל מכּאן פי א(ל)דולה. 

חתא פי א(ל)צ’פה אלע’רבּיה אע’לבּיית א(ל)נאס, יעני אלמדניין, ביתע’לבּו עלא אלְח’וף ובּיתעאמלו מע בּעצ’,  ערבּ ויהוד כּבּשר. מע כּל א(ל)שכּוכּ ואלח’וף, פי תעאיש וחתא פי מג’תמע משתרכּ. 

לאט לאט יקירי (ליבי). לא הכל שלילי. להפך. נכון, כאשר אתה צופה בטלוויזיה אתה חושב שכל היהודים תומכים בהרג של ערבים ושכל הערבים תומכים בהרג של יהודים.

אבל תפתח את העיניים ותסתכל מה קורה מולך ברחוב. עם כל מה שקורה, ערבים ויהודים ממשיכים לחיות ולעבוד וללמוד ביחד בכל מקום במדינה.

אפילו בגדה המערבית רוב האנשים, כלומר האזרחים, מתגברים על הפחד ומתייחסים אחד לשני, ערבים ויהודים, כבני אדם. עם כל החשדות והפחד, יש דו-קיום ואפילו חברה משותפת. 

א. אלחק מעכּ וענג’ד אלחיאת אלחקיקיֶה מוג’ודה עלא אלארצ’ ובּא(ל)שארע ומש בּס פי אלתלפיזיון ובּאלשבּכּאת אלאג’תאעיה. 

והדא תחדי כּבּיר בהאי אלפתרה אנו נתזכּר אנו פי תקדם ופי עלאקאת חמימֶה בּין יהוד וערבּ ופי כּתיר נאס בּפהמו אנו מש לאזם נכּון אַעְדַאא. 

את צודקת ובאמת החיים האמיתיים נמצאים בחוץ על הקרקע וברחוב ולא בטלוויזיה וברשתות החברתיות. 

וזה אתגר גדול בתקופה הזאת שנזכור שיש התקדמות ויש יחסים טובים בין יהודים וערבים ויש הרבה אנשים שמבינים שאנחנו לא חייבים להיות אויבים.  

נ. טבּען לא, בּס אנת חכּית ען שכּוכּ ותחדיאת בּשכּל נט’רי. בּס אנא בּעטיכּ מת’אל מן אלחיאת אלחקיקיה.  

מת’לן פי אלמסתשפא, דכּתור יהודי ודכּתור ערבּי בּישתע’לו מע בּעצ’. 

כמובן שלא, אבל דברת על חשדות ואתגרים באופן תיאורטי. אתן לך דוגמא מהחיים האמתיים. 

יש רופא יהודי ורופא ערבי שעובדים ביחד בבית חולים למשל. 

א. מאשי. 

אוקי. 

נ. הן בּשתע’לו מע בּעצ’ כּתיר סנין ופי שרף, ות’קה יעני. 

הם עובדים ביחד הרבה שנים ויש כבוד ואמון. 

א. חלו. וש אלמשכּלה?

יפה. ומה הבעיה?

נ. שוף, פי האי אלפתרה, אלדכּתור אליהודי בּתטלע עלא אלדכּתור אלערבּי ובּסאל נפסו אד’א הו בּדעם חמאס או אלמקאומה בּשכּל עאם וטבּען ח’איפ יסאלו בּשכּל מבּאשר. 

תראה, בתקופה הזאת הרופא היהודי מסתכל על הרופא הערבי ושואל את עצמו האם הוא תומך בחמאס או בהתנגדות באופן כללי וכמובן פוחד לשאול אותו ישירות. 

א. אה, וטבּען אלדכּתור אלערבּי בּסאל נפסו אזא אלדכּתור אליהודי בּדעם קתִל אלמדניין פי ע’זה. 

כן, וכמבון שהרופא הערבי שואל את עצמו האם הרופא היהודי תומך בהרג האזרחים בעזה. 

נ. אה בּט’בּט. הדא ענג’ד תחדי כּבּיר בּהאדא אלוצ’ע יכַּמלו ישתע’לו מע בּעצ’ עשאן פי שכּ בּא(ל)נסבּה לאנסאנית אלשריכּ. 

כן בדיוק. זה באמת אתגר גדול במצב הזה להמשיך לעבוד ביחד כי יש ספק לגבי אנושיותו של השותף. 

א. 100% 

100%

נ. בּדכּ אקולכּ שו בּיזעלני?

כמובן שלא. אתה רוצה שאני אספר לך מה מכעיס אותי?

א. אה, טבּען. 

כן, כמובן. 

נ. בּיזעלני אשוף אנו אחנא יעני אליהוד ואלפלסטיניין לאעבּין זע’אר פי מלעבּ אלכּבּאר. 

מכעיס אותי שאני רואה שאנחנו כלומר היהודים והפלסטינים שחקנים קטנים במגרש המשחקים של הגדולים. 

א. “אלכּבּאר” יעני הן, אלולאיאת אלמתחדה ואלסין, ורוסיה ואיראן יעני? 

“הגדולים” הם ארה”ב, סין, רוסיה ואיראן?

נ. אה בּט’בּט. בּחס אנו הן יסתע’לונא למצאלחהן. 

כן בדיוק. אני מרגישה שהם מנצלים אותנו לאינטרסים שלהם. 

א. אה, צחיח. יִסְתַעִ’לונא ואחנא נדפע אלת’מן. 

כן, נכון. מנצלים אותנו ואנחנו משלמים את המחיר. 

נ. שו אלחל יעני?

מה הפתרון?

א. אנא פיש ענדי חֻלול. בּס טבּען לאזם נשתע’ל צ’ד אלמתטריפין ונסאעד א(ל)נאס אללי מש מטתרפין. 

צ’ד א(ל)זֻעַמא אללי בּיקולולנא אנו אלחרבּ ואִסתמראר אלקַתל ואלמות הן אלחל אלוחיד ומע אלזעמא אללי בּידַוְרו ען חל סיאסי ואללי בּדהן סלאם ואִסתקראר. 

אין לי פתרונות. אבל כמובן שאנחנו צריכים לעבוד נגד הקיצוניים ולעזור למתונים. 

נגד המנהיגים שאומרים לנו שהמלחמה והמשך ההרג והמוות הם הפתרון היחיד ובעד המנהיגים שמחפשים פתרון מדיני ושרוצים שלום ויציבות. 

נ. אינשאללה. 

בעזרת השם. 



לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.

להאזנה לפרקים האחרונים

פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب

פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء

פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟

פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض


לימודי ערבית


    *שדות חובה
    צרו קשר עם Lingolearn
    צריך עזרה?