פרק 40: מִתְגַ’וְזֶה לאִם (א)לְפַחם – נשואה לאום אלפחם

פרק 39: מִן זמאן מִש רַח’יצ עִנד אלְעַרַבּ. מזמן לא זול אצל הערבים פרק 41: אלְחַלקה אִלְלי מַא כֻּנא בִּדנא נְסַויהא. הפרק שלא רצינו לעשות

א. יעטיכּי אלְעאפיה. אנתי שהירה, צח?	שלום, את שהירה, נכון?
ש. יְזידַכּ. אה, אסמי שהירה.	שיוסיף לך (ברכה/בריאות), כן, שמי שהירה.
א. אהלא וסהלא. תפצ’לי. אנא אסמאעיל. אנא מֻדיר קִסם אלמַבּיעאת בּא(ל)שִרכֶּה. בַּחִבּ אסאלֶכּ אכַּם סואַל ענכּ.	ברוכה הבאה. בבקשה. אני אסמאעיל. אני מנהל מלחלקת המכירות בחברה. הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות על עצמך.
ש. אהלן וסהלן, תשרפנא, תפצ’ל, אסאל.	בבקשה, לכבוד הוא לי, בבקשה, תשאל.
א. מאשי, ממכּן תחכּי לי שוי עַנכּ בּשכּל עאם, קבּל מא נחכּי בּשכּל ח’אצ ע-תג’רבּתכּ בּמג’אלנא?	אוקי, את יכולה לספר לי קצת עלייך באופן כללי, לפני שנדבר ספציפית על הניסיון שלך בתחום שלנו?
ש. אנא שהירה מחאג’נה. עמרי 32 סנה. תעלמת עאמלִה אִגְ’תמאעִיֶה בּאלג’אמעה אלעבּריה וכֻּנת בּשתעִ’ל בּהאלמג’אל פי בַּלַדִיֶת אם אלפחם בּ(אל)תלאת א(ל)סנין אלאח’ירה. בּחבּ אלמוסיקה ואלרחלאת בּרה והיכּ יעני.	אני שהירה מחאג’נה. גילי 32 שנה. למדתי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ועבדתי בתחום הזה בעיריית אום אלפחם בשלוש השנים האחרונות. אני אוהבת מוסיקה וטיולים בחוץ וכו’.
א. אהה, מחאג’נה, יעני מן אם אלפחם?	אה, מחאג’נה, כלומר את מאום אלפחם?
ש. איוה, מן אם אלפחם.	כן, מאום אלפחם.
א. יעני בּאלאצל מן אם אלפחם?	כלומר במקור מאום אלפחם?
ש. לא, בּאלאצל מן בּאקה, ומִתְגַ’וזה לאם אלפחם.	לא, במקור מבאקה ואני נשואה לאום אלפחם.
א. מן אַי עילֶה פי בּאקה?	מאיזה משפחה בבאקה?
ש. מן עילת קעדאן	ממשפחת קעדאן.
א. אהה, יעני טְלַעתי מן עילה קעדאן ופוּתי עלא עילת מחאג’נה?	אה, כלומר יצאת ממשפחת קעדאן ונכנסת למשפחת מחאג’נה?
ש. לאא, בּעדני קעדאן, וכּמאן מחאג’נה.	לא, אני עדיין קעדאן וגם מחאג’נה.
א. ענדי צאחבּ מן עילת מחאג’נה, תעלמנא מע בּעצ’ פי אלג’אמעה, ולליום אחנא צְחאבּ, הו מֻוַאט’פ פי בּלדיית אם אלפחם.	יש לי חבר ממשפחת מחאג’נה, למדנו ביחד באוניברסיטה, ועד היום אנחנו חברים, הוא פקיד בעיריית אום אלפחם.
ש. שו אסמו, עשאן פי כּת’יר מֻואטַ’פין פי בּלדיית אם אלפחם?	מה שמו? הרי יש הרבה פקידים בעיריית אום אלפחם.
א. אסמו פאדי מחאג’נה.	שמו פאדי מחאג’נה.
ש. פאדי מחאג’נה… בתערפ אבּו שו, ושו בּלצ’בּט בּשתע’ל?	פאדי מחאג’נה… אתה יודע אבא של מי הוא? במה הוא עובד בדיוק?
א. בּחכּולו אבּו צאלח, ומרתו מעלמה פי אלמדרסה אלת’נויה הנאכּ.	קוראים לו אבו צאלח, אישתו מורה בתיכון שם.
ש. אהה, קצדכּ פאדי מחאג’נה! איוה בּערפו, הו בּשתע’ל פי קסם אלגִ’בַּאי.	אה, אתה מתכוון לפאדי מחאג’נה! כן, אני מכירה אותו, הוא עובד במחלקת הגבייה.
א. סלמי עליה כת’יר.	תמסרי לו ד”ש חמה.
ש. בּוצל.	יגיע.
א. אוקי, קולילי ג’וזכּ שו בּשתע’ל?	אוקי, ספרי לי, בעלך, במה הוא עובד?
ש. הו מדיר שֻע’ל בּשרכּת עַמאר.	הוא מנהל עבודה בחברת בנייה.
א. מְהנדס יעני?	כלומר מהנדס?
ש. יעני… מֻתַחַ’צִצ הנדסי.	מתמחה בהנדסה.
א. הנדסאי יעני?	כלומר הנדסאי?
ש. אה בּזבּט.	כן, בדיוק.
א. חלו. ופי ענדכּו אולאד?	יפה. ויש לכם ילדים?
ש. בּעד לא.	עדיין לא.
א. בּס בּדכּו אולאד, צח?	אבל אתם רוצים ילדים, נכון?
ש. לַוְ סַמַחת יא סַיִד ומע כּל אלאחתראם אלַכּ, אנא מש מִרתאחה להסואל.	ברשותך, אדוני ועם כל הכבוד, אני לא מרגישה בנוח עם השאלה הזאת.
א. ליש יעני? בּדי בּס אערף שוי ענכּ וען חאלכּ ועילתכּ…	למה? אני רק רוצה להכיר אותך קצת ולדעת קצת על מצבך ומשפחתך…
ש. טבּען, בּס בּפכּר אנו מש מקבּול תסאלני אזא בּדי אולאד והיכּ יעני.	כמובן, אבל אני חושבת שלא מקובל שתשאל אותי אם אני רוצה ילדים וכו’.
א. אסמעי, מש ממנוע אסאלכּ וטבּען אנתי מש לאזם תג’אובּיני.	תשמעי, זה לא אסור שאשאל אותך וכמובן את לא חייבת לענות לי.
ש. אזא היכּ, בּדיש אג’אובּכּ עלא הדא אלסואל. אַאספה.	אן כך, אז אני לא רוצה לענות לך על השאלה הזאת. אני מצטערת.
א. ולא יהמכּ, כּל שי תמאם.	אל דאגה, הכל בסדר.
ש. מאשי.	אוקי.
א. קלתילי קבּל שוי אנו תעלמתי עאמלה אג’תמאעיה ואשתעַ’לתי בּאלמג’אל תלאת סנין. ליש בדכּ תפותי למג’אל תאני? יעני בּדכּיש תכּמלי תִשתִעְ’לי באלמג’אל אלמִהַני תבַּעֶכּ?	אמרת לי לפני כן שלמדת עבודה סוציאלית ושעבדת בתחום שלוש שנים. למה את רוצה להכנס לתחום אחר? את לא רוצה להמשיך לעבוד בתחום המקצועי שלך?
ש. אה טבּען, כּתיר בּחבּ אלעמל אלאג’תמאעי. שע’ל מהם…	כן כמובן, אני מאד אוהבת עבודה סוציאלית. זאת עבודה חשובה….
א. מע כּתיר צעובּאת ותַחַדיאת.	עם הרבה קשיים ואתגרים.
ש. אה טבּען, בּס פיש ענדי משכּלה מע האי אלצעובּאת ואלתחדיאת.	כן כמובן, אבל אין לי בעיה עם הקשיים והאתגרים האלה.
א. אזא היכּ, שו הי אלמשכּלה?	אם כך, מה הבעיה?
ש. טבּען אלמשכּלה הי אלמַַעאש. סְמעת אנו אלמַעאש הון אחסן בּכּתיר מן אלמַעאש בּשע’לי אלסאבּק.	כמובן שהבעיה היא המשכורת. שמעתי שהמשכורת כאן הרבה יותר טובה מאשר בעבודה הקודמת שלי.
א. ואנתי בּחאג’ה ללמצארי עשאן בּדכּ אולאד והיכּ. צח?	ואת זקוקה לכסף בגלל שאת רוצה ילדים וכו’?
ש. יא סיד, חכּיתלי אנו מש לאזם אחכּי ען האלמוצ’וע!	אדוני, אמרת לי שאני לא חייבת לדבר על הנושא הזה!
א. אה, אה. אִהְדי. טבּען. מתאספ. מן חקכּ מא תחכּי ען אַי מַוְצ’וע בּדכּיש תחכּי ענו.	כן כן. תירגעי. מצטער. זכותך לא לדבר על כל נושא שאת לא רוצה לדבר עליו.
ש. שכּרן.	תודה.
א. עפון. קולילי, שו בּתשתע’ל אמכּ?	בבקשה. תגידי לי, במה עובדת אמך?
ש. כּאנת מעלמה פי מדרסה ת’נויה בּס אליום רבּת בּית.	היא הייתה מורה בבית ספר תיכון אבל היום היא עקרת בית.
א. חלו, כּל אלאחתראם. מש עיבּ תשתע’ל מרה פי בּיתהא עשאן ג’וזהא ואולאדהא.	יפה. כל הכבוד. לא בושה לאישה לעבוד בביתה עבור בעלה וילדיה.
ש. טבּען מש עיבּ. בּאלעכּס תמאמן.	כמובן שלא בושה. להפך.
א. טבּען. אסמעי, אַוַל שי כּאנת פֻרצַה סעידה ואן שא אללה אחכּי מעכּ קריבּא בּעד מא אחכּי מע בּאקי אלמֻרַשַחין.	אוקי, תשמעי. דבר ראשון היה כיף (הייתה הזדמנות שמחה) ובעזרת השם אדבר אתך בקרוב אחרי שאדבר עם שאר המועמדים.
ש. ושו בּא(ל)נסבּה ללמֻקַאבַּלֶה?	ומה בקשר לראיון?
א. חִ’לְצַת.	נגמר.
ש. שו חִ’לצת יא סיד? בּעדהא מא בַּלַּשת. מא חכּינא ולא כּלמה עני ותג’רבּתי ומהאראתי והיכּ. חכּינא בּס ען ג’וזי ופאדי מחאג’נה ונצ אהל אם אלפחם!	איזה נגמר אדוני? הוא עוד לא התחיל. לא דברנו ולו מילה אחת עלי והניסיון שלי והכישורים שלי וכו’. דברנו רק על בעלי ופאדי מחאג’נה וחצי מתושבי אום אלפחם!
א. אִסַא בּערפכּ מניח, עלא קול אלמת’ל. א(ל)תֻפאחה מא תִבּעִד ען א(ל)שגַ’רה	עכשיו אני מכיר אותך היטב. כמו שאומר הפתגם, התפוח לא נופל רחוק מהעץ.