פרק 33 – רַגֻ’ל, אִמְרַאַה וא(ל)שַיְטַן – גבר, אישה והשטן

פרק 32: נֻצ פצל לַלְכּיף – אשאעאת – חצי פרק לכיף – שמועות פרק 34 – כַּמאן שְוַי תַחִיאת ותַהַאני – עוד ברכות בערבית מדוברת

בפרק הזה ננסה להבין באיזו חברה הילדים מפונקים יותר, בחברה הערבית או היהודית.

נ. סלאם עליכּם מֻסתַמַעין (א)לכִּראם. אנתו מענא בּפודקאסט עלא עיני ועלא ראסי חלְקה 33. מרחבּא אישמעאל. כּיף חאלכּ?	שלום לכם מאזינים יקרים. אתם אתנו בפודקאסט עלא עיני ועלא ראסי, פרק 33. שלום אישמעאל. מה שלומך?
א. מרחבּתין נידא. אנא מְניח. כּיף חאלכּ אנתִ?	שלום נידא. אני בסדר. איך את?
נ.כּל שי תמאם אלחמדוללה. שו אַחְ’בּארכּ? פי אִשי ג’דיד עִנדכּ?	הכל בסדר, השבח לאל. מה חדש אצלך? יש משהו חדש אצלך?
א. לא, עאדי. וּענדֶכּ? צאר ענדכּ אשי בִּתְחִבּי תחכִּילְנא?	לא, הכל רגיל. ואצלך? קרה משהו מעניין אצלך?
נ. ואללה כּמאן ענדי אלכּל עאדי. עאישין.	בחיי שגם אצלי הכל רגיל. חיים.
א. חלו. אסמעי, כּאן אמבּארח בַּרְנַמַג’ בַּחבּ אַסְמַעו בּא(ל)רדיו. בּכּל חַלְקַה בִּסאלו אלמסתמעין סואַל ען חיאתהן ואלמסתמעין בּיתִצְלו ובִּגַ’אוְבּו עלא א(ל)סואאל.	יפה. תשמעי, הייתה אתמול תכנית רדיו שאני אוהב לשמוע. בכל פרק שואלים את המאזינים שאלה על החיים שלהם והמאזינים מתקשרים ועונים על השאלה.
נ. מאשי. ושו כּאן אלמַוְצ’וע בּ(א)לְחַלְקה אללי כּאנת אמבּארח?	אוקי. ומה היה הנושא בפרק אתמול?
א. סַאַלו אלמסתמעין ען עלאקאתהן מע אהלהִן, יעני אלאם ואלאבּ. כּיף בּיסאעדוהן בּ(א)לחיאת אליַוְמיֶה מע אלאולאד והֵיכּ יעני.	שאלו את המאזינים על היחסים שלהם עם ההורים. איך הם עוזרים להם בחיי היומיום, עם הילדים וכו’.
נ. חלו. ושו כּאנת רֻדוד (א)לְפִעְל יעני (א)לְאַגְ’וִבֶּה?	יפה. ומה היו התגובות, כלומר התשובות?
א. מַתלן כּאנת ואחדֶה אִתַצְלַת וחַכּת עַן עלאקִתהא מע אמהא. ואללה ענג’ד כּאן אשי שווי מֻבַּאלַע’ פיה.	למשל, הייתה אחת שהתקשרה וסיפרה על היחסים שלה עם אמה. באמת שהיה שם משהו מוגזם.
נ. ליש מֻבּאַלע’ פיה?	למה מוגזם?
א. אסמעי הי חכּת כּאנו אלאם בּתִשתעִ’ל ענדהא בּאלבּית עַבְּדִה, ופיש אללהא חיאה. כּל יום בּתֻטבֻּח עשאנהא ועשאן אולאדהא. מַרְתֵין בּאלאסבּוע בּתִעְ’סִלְהא אלאַואעִי. ובּנִהאיִת אלאֻסבּוע תוח’ד אלאולאד עשאן בּנתהא תִרְתַאח שְוַי.	תשמעי, היא דברה כאילו האמא עובדת אצלה בבית כעבד ואין לה חיים משלה. כל יום היא מבשלת בשבילה ובשביל הילדים. פעמיים בשבוע מכבסת בשבילה בגדים. ובסוף שבוע היא לוקחת את הילדים כדי שבתה תוכל לנוח קצת.
נ. כַּאִנהא פי פנדק, וַלַּא אלמלִכִּה.	כאילו שהיא במלון עבור מלכה.
א. בּא(ל)זבּט. פיש חדוד בּינהן. הדא מש טבּיעי.	בדיוק. אין גבולות ביניהן. זה לא נורמלי.
נ. טבּען מש טבּיעי, בּס לאזם תִפהם אנו הֵיכּ אלעלאקאת בּ(א)לעֵילה, עִננא בּאלמֻג’תמע אלערבּי.	בטח שלא נורמלי. אבל אתה צריך להבין שככה היחסים אצלנו במשפחה בחברה הערבית.
א. בּס היֶ יהודיה, מש ערבּיה!	אבל היא יהודייה, לא ערביה!
נ. אזא היכּ ענג’ד פיש פַרְק כּבּיר בּין אלמג’תמע אלערבּי ואלמג’תמע אליהודי.	אם כך, אז באמת שאין הבדל גדול בין החברה הערבית והחברה היהודית.
א. לא. בּפכּר אנו האי קִצה שוַיה מֻבּאלַע’ פיהא ומש היכּ אלאֻמור בִּאַעְ’לַבִּיֶת אלעאילאת אליהודיה, עלא אלאַקַל באלמג’תמע אליהודי אלעִלמאני יעני אלי מש מִתְדַיִן.	לא. אני חושב שהסיפור הזה קצת קיצוני וברוב המשפחות היהודיות זה לא ככה, לפחות בחברה היהודית החילונית, כלומר הלא דתית.
נ. ממכּן. עלא כּל חאל, עִנְנַא אלאהל בִּסאעדו אלאולאד כּתיר כּתיר, בּשכּל חַ’אצ באלקֻרא אלערבּיה. ממכּן אנו פי שויֶה אכּתר חֻדוד בֵּינהִן בּ(א)למֻדֻן אלערבּיה ואלמדן אלמֻחתַלטה.	יכול להיות. בכל מקרה, אצלנו המשפחה עוזרת מאד לילדים, במיוחד בכפרים הערבים. יכול להיות שיש קצת יותר גבולות ביניהם בערים הערביות והערים המעורבות.
א. כּיף יעני?	איך?
נ. פי אלבּדאי לאזם תפהם אנו אלמֻג’תמע אלערבּי תעַ’יַר כּתיר בּ(א)לפַתרה אלאח’ירה. מן נאחיה אולא אלשבּאבּ בּשכּל עאם בּעדהן בּיסֻכְּנו קריבּ מן אלעילה- טבּען עילת א(ל)זלמה מת’ל דאימן.	קודם כול אתה צריך להבין שהחברה הערבית משתנה מאד בתקופה האחרונה. מצד אחד, באופן כללי, הצעירים עדיין גרים קרוב למשפחת הגבר כמו שהיה בעבר.
א. יעני אִזא עילת אלמרה תֻסְכֻּן פי קריה תאניה, כּל אלמֻסאעדה תכּון מן עילת א(ל)זלמה?	כלומר אם משפחת האישה גרה בכפר אחר, כל העזרה תגיע ממשפחת הגבר?
נ. מש דאימן אלמֻסאעדה מטלובּה, בּ(א)לאסאס מן נאחית אלמרה. מראת, אלמרה בִּתֻשעֻר בּצ’ע’ט מן נאחית אִם ג’וזהא ותַדַחֻ’ל.	לא תמיד העזרה רצויה, במיוחד מצד האישה. לפעמים האישה מרגישה לחץ מצד אם בעלה והתערבות מצדה.
א. איוה, האדא כּמאן מערוף פי אלמג’תמע אליהודי. מראת אם א(ל)זלמה, אלחַמַאה יעני, מא בּתפכּר אנו מַרְת אבּנהא מליחה עשאנו. מא בּתטבּח’ מליח, מא בּתְנַטִ’ף מליח, ומש חלוה כִּפַאי.	כן, זה מוכר גם בחברה היהודית. לפעמים האמא של הגבר, כלומר החמות, חושבת שאשת בנה לא מספיק טובה בשבילו. לא מבשלת טוב, לא מנקה טוב לא מספיק יפה.
נ. בּא(ל)זבּט, בּס אליום, אלמרה אלערבּיה מש מִצְ’טַרה תתחמל כּל האד.	בדיוק, אבל היום האישה הערבייה לא חייבת לשאת את כל זה.
א. כּיף?	איך?
נ. תְקַדַמְנא יא רוחי. אַוַאלן, מא תִנסא, אליום כּתיר נסואן ערבּיאת צארו ישתע’לו והאדא בּע’יר עלאקאת אלקוה בּ(א)לבּית, יעני סיאסיית אלאהל. למא (א)למרה ענדהא עֻטלה מן א(ל)שע’ל ממכּן תרכּבּ א(ל)סיארה מע אלאולאד א(ל)זע’אר ותסאפר לאהלהא.	התקדמנו נשמה שלי. קודם כל, אל תשכח שהיום הרבה נשים ערביות עובדות וזה משנה את יחסי הכוח בבית כלומר את הפוליטיקה המשפחתית. כשלאישה יש חופש מן העבודה היא יכולה לנסוע במכונית עם הילדים הקטנים למשפחתה.
א. חלו.	יפה.
נ. צחיח, והנאכּ, יעני ענד אהלהא, בִּדַלִלוהא ובּעתנו פיהא. בִּטֻבח’ולהא, בּעִ’סלולהא, ואלאהם בּעטוהא תִתרַיח ותשעֻר כּאִנהא אמירה.	נכון, ושם כלומר אצל משפחתה, מפנקים אותה ומטפלים בה. מבשלים לה, מכבסים בשבילה והכי חשוב שתנוח ותרגיש כמו נסיכה.
א. פי האדא אלוקת, מין בִּהְתַם פי בּיתהא?	בזמן הזה, מי מטפל בבית שלה?
נ. האי משכּלה, א(ל)זלמה פי שֻע’לו והי ענד אהלהא. למא תִרג’ע עלא בּיתהא מא בּיכּון ענדהא אלקֻוה תנַצ’פ אלבּית.	זאת בעיה. הגבר בעבודה והיא אצל משפחתה. כשהיא תחזור הביתה, לא יהיה לה כוח לנקות את הבית.
א. מא בּציר אנו בִּטלע א(ל)זלמה ומרתו יֻסֻכְּנו בּרה אלקריה, יעני מש ג’נבּ אהל א(ל)זלמה וַלַא ג’נבּ אהל אלמרה?	לא קורה שהגבר ואשתו גרים מחוץ לכפר, כלומר לא ליד משפחת הגבר ולא ליד משפחת האישה?
נ. טבּען, אליום פי נַקְצ בּ(א)לאראצ’י פי אלקרא אלערבּיה, וכּלו ע’אלי כּת’יר. ומראת אלעֻרסאן בּדהן שויה הֻדואא מן אלעילתֵין. להיכּ בּח’תארו יעישו בּאלמדינה.	כמובן. היום יש מחסור בקרקעות בכפרים הערבים והכל מאד יקר. לפעמים הזוג הנשוי רוצים קצת שקט משתי המשפחות. לכן יבחרו לחיות בעיר.
א. סמעת אנו כּמאן הדא מש בּסיט.	שמעתי שגם זה לא פשוט.
נ. אִסמע, ולא אשי בּסיט בּהאי א(ל)דולה. צחיח, מש הַוַייִן נשתרי בּית וח’צוצאן פי (א)לבּלדאת אליהודיה.	תשמע, אין שום דבר פשוט במדינה הזאת. נכון, לא קל לקנות בית ובמיוחד ביישובים יהודיים.
א. בּסַבּבּ (א)לעֻנְצֻרִיֶה?	בגלל הגזענות?
נ. ואצִ’ח, פי ענצריה, בּס מש אלכּל. פי יהוד אללי מֻסְתַעדין יבּיעו בּית לשבּאבּ ערבּ בּסער מעקול.	ברור, יש גזענות, אבל לא אצל כולם. יש יהודים שמוכנים למכור בית לצעירים ערבים במחיר סביר.
א. קַצדכּ, סער מעקול וִלא סער מלאים? בּדכּ תקולילי אנו פי סער לליהוד וסער ללערבּ?	את מתכוונת מחיר סביר או מחיר מתאים? את רוצה להגיד לי שיש מחיר ליהודים ומחיר אחר לערבים?
נ. חבּיבּי וין אנת עאיש? האי ט’אהרה מערופה. סמעת ען אלערצ’ וא(ל)טלבּ. ללערבּ פי אמכּאניאת אקל מן נאחיית אלסכּן, ועשאן היכּ פי כּת’יר טלבּ ענדהן ופי יהוד אצחאבּ אלבּיות יללי בּיערפו כּיפ יסתע’לו האדא. טבּען מש כּלהן, בּס אלאשי מַוְג’וד.	חביבי, איפה אתה חי? זאת תופעה ידועה. שמעת על היצע וביקוש. לערבים יש פחות אפשרויות מגורים ולכן יש הרבה ביקוש אצלם ויש יהודים בעלי בתים שיודעים איך לנצל את זה. כמובן שלא כולם, אבל זה קיים.
א. האדא אשי חזין.	זה עצוב.
נ. צחיח, בּס אזא עילה ערבּיה בּנגַ’חו יִשתרו בּית בּהיכּ מכּאן, בּעדו אלאשי מְעַקַד. מתלן, לִאַי מדרסה יבּעת’ו אלאולאד? כּיפ יחאפצ’ו עלא אלעלאקאת מע אלעילה ומא יקטעו עלאקאתהן מע אלקריה?	נכון, אבל אם משפחה ערבית מצליחה לקנות בית במקום כזה, עדיין העניין מסובך. למשל, לאיזה בית ספר ישלחו את הילדים? איך ישמרו על הקשרים עם המשפחה ולא יפסיקו להיות בקשר עם הכפר?
א. הדא אלסבּבּ ליש כּתיר שבּאבּ מִתְעַלְמין בּדהן יעישו ח’ארג’ אלבּלאד.	זאת הסיבה שהרבה צעירים משכילים רוצים לחיות בחו”ל.
נ. מזבּוט. בּפהמהן. זַהַקנין מן אללי בּציר בּ(א)לקריה ואללי בּציר פי אלדולה. בּדהן יעישו חיאת טיבּה. ליש לא?	נכון. אני מבינה אותם. נמאס להם ממה שקורה בכפר וממה שקורה במדינה. רוצים לחיות חיים טובים. למה לא?
א. בּפכּר אנו האי משכּלה כּבּירה וח’סארה אנו בִּתִרְכו אלדולה. אחנא בחאגִ’ה אלהן יסעאדונא נבּני מג’תמע משתרכּ ומפתוח.	אני חושב שזאת בעיה גדולה וחבל שהם עוזבים את המדינה. אנחנו צריכים שהם יעזרו לנו לבנות חברה משותפת ופתוחה.
נ. בּואפק מעכּ. יהוד וערבּ לאזם ישתע’לו מע בּעצ’ יִקנעו א(ל)שבּאבּ אלערבּ, ובּשכּל ח’אצ אלמתעלמין אנו פי אלהן מסתקבּל הון פי אסראאיל. אנו דולת אסראאיל הי דולתהן, הי בּיתהן, הון ג’ד’ורהן, ומסתקבּלהן והי בּחאג’ה אלהן.	אני מסכימה אתך. יהודים וערבים צריכים לעבוד ביחד לשכנע את הצעירים הערבים, ובמיוחד את המשכילים שיש להם עתיד כאן בישראל. שמדינת ישראל היא המדינה שלהם, הבית שלהם, כאן השורשים שלהם והעתיד שלהם והיא זקוקה להם.

אַהְלכְּ אללי שַרוכִּי מִשְ אִללי בַּעוכּי	המשפחה שקנתה אותך חשובה מזאת שמכרה אותך.
מא אִג’תַמַע רַגֻ’ל ואמראהא אלא וכּאן א(ל)שַיטאן ת’לתהֻמא.	עוד לא קרה שגבר נפגש עם אישה והשטן לא היה ביחד אתם.