פרק 31: אלחַאג’ה אִם אלאִחְ’תִראע – הצורך הוא אם ההמצאה

נ. סלאם עליכּם מסתַמַעין אלכּראם. אנתו מענא בּפודקאסט עלא עיני ועלא ראסי  פַצִל 31. מרחבּא אישמעאל. כּיף חאלכּ?

שלום עליכם מאזינים יקרים. אתם אתנו בפודקאסט עלא עיני ועלא ראסי, פרק 31. שלום אישמעאל. מה שלומך?

א. מרחבּתין נידא. אנא מניח. כּיף חאלכּ אנת?    

שלום שלום נידא. אני בסדר. מה שלומך?

נ. כּל שי תמאם אלחמדוללה.  

הכל טוב השבח לאל.

א. בּ(א)לפצל אִללי פַאת חַכֵּינא ען (א)לְחיאת בּ(א)לקֻרא (א)לערבּיה בּ(א)למאצ’י ובּשכּל ח’אצ ען (א)לעלאקאת בּין אַפראד (א)לחַמאיל ו(א)לעאילאת, מתלן כּיף סמעו אח’בּאר (א)לבּלד, מין תְגַ’וַז, מין (אִ)טלַק, מין תְופא, ען (א)למחצול והיכּ אשיא. יא נידא, יעני א(ל)נאס מא כּאנו יִהְתַמוּ, באח’בּאר ח’ארג’ אלבּלד?

בפרק הקודם דברנו על החיים בכפרים הערביים בעבר וספציפית על הקשרים בין בני החמולות והמשפחות, למשל איך שמעו חדשות הכפר, מי התחתן, מי התגרש, מי נפטר, על היבול ודברים כאלה. נידא, האנשים לא התעניינו בחדשות מחוץ לכפר?

נ. טבּען. כּאנו יִהתמו בּאח’בּאר ח’ארג’ (א)לבּלד וכּמאן ח’ארג’ א(ל)דולֶה, בּאלדֻוַל (א)לערבּיה אלג’יראן מת’לן.

כמובן. התעניינו בחדשות מחוץ לכפר וגם מחוץ למדינה, למשל במדינות הערביות השכנות.

א. טיבּ. וכּיף  עִרפו האי אלמעלומאת מן אלח’ארג’?

אוקי, ואיך ידעו על הידיעות האלה מחו”ל?

נ: אול שי בּנחכּי ען א(ל)סתינאת וא(ל)סבּעינאת תקריבּן ואלפַתרה אללי קבּלהא כּמאן. זי מא קֻלת לכּ בּאלפצל אִללי פַאת, האי כּאנת פתרַה כּתיר חלוֶה מע עלאקאת חקיקיֶה בּין א(ל)נאס. בּא(ל)נסבּה לסואלכּ, לאזם תפהם אנו מא כּאן לכּל אלעַאילאת גִ’האז רדיו ועַשאן היכּ כּאנו יִג’תמעו ענד אלמֻח’תאר או כּבּיר אלחמולה או חַתא ענד א(ל)דֻכּאנג’י יסמעו אלאח’בּאר.

דבר ראשון, אנחנו מדברים על שנות השישים והשבעים בערך וגם התקופה שלפניה. כמו שאמרתי לך בפרק הקודם, זאת הייתה תקופה מאד יפה עם קשרים אמתיים בין האנשים. בקשר לשאלתך, אתה חייב להבין שלא היה מכשיר רדיו לכל המשפחות ולכן היו מתכנסים אצל ראש הכפר או ראש החמולה או אפילו אצל החנון כדי לשמוע את החדשות.

א. והאי כּאנת כּמאן פֻרצה לִתַקְוִיֶת (א)לעַלאקאת בּינהן.

וזאת הייתה גם הזדמנות לחיזוק הקשרים ביניהם.

נ. בּא(ל)זבּט.

בדיוק.

א. וכּאנו יקראו ג’רידֶה כּמאן?

והיו קוראים עיתון גם?

נ. טבּען. אלְמת’קפין כּאנו יִקראו א(ל)צחיפֶה, בּס אַע’לבּיית (א)לג’ראיִד כּאנת סיאסייֶה וכּמאן לאזם תפהם אנו בּהאי אלפתרה כּתיר נאס מא כּאנו יקראו ויִכּתִבּו ועַשאן היכּ סַאַלו עֵ’ירהן ען א(ל)תַטַוֻראת- יעני אללי בּציר בּאלעאלם. והיכּ קדרו יִחאפצ’ו עלא אלעַלאקאת בּינהן ויעְרפו שו בּציר פי אלקרייה או בּאלעאלם.

כמובן. המשכילים היו קוראים עיתון, אבל רוב העיתונים היו פוליטיים ואתה גם חייב להבין שבתקופה הזאת הרבה אנשים לא קראו וכתבו ולכן שאלו אחרים על ההתפתחויות, כלומר על מה שקורה בעולם. וכך יכלו לשמור על קשרים ביניהם ולדעת מה שקורה בכפר או בעולם.

א.  ואצִ’ח אִנהא כּאנת פתרה חִלוה.

ברור שזאת הייתה תקופה יפה.

נ. צחיח, בּס האדא מא בּמנע אנו כּאן כּמאן מַשאכּל וצֻעובּאת.

נכון, אבל זה לא מנע היווצרות בעיות וקשיים.

א. מִת’ל שו?

מה למשל?

נ. מַת’לן, אד’א צאר חאדת’ או אי אשי לואחד מן אהל אלקריה, פי כּתיר נאס מא כּאנו יערפו בּנפס אלוקת בּסבּבּ אִנו מא פי אִתצאל מעהן;  זי אלְחאדת’ יללי צאר מע שבּאבּ מִן קרייתי בּנפס אלפתרה, כּת’יר נַאס וקראייבּ מא ערפו אלח’בּר אִלא בּסאעאת מֻתאח’רה לאנהן בּשתע’לו בּמכּאן מא פי אתצאל.

למשל, אם הייתה תאונה או משהו אחר לאחד מבני הכפר, היו הרבה אנשים שלא יכלו לדעת באותו זמן בגלל שלא היה קשר אתם. כמו התאונה שקרתה לבחורים מהכפר שלי באותה תקופה, הרבה אנשים וקרובים לא ידעו על מה שקרה אלא רק בשעה מאוחרת כי עבדו במקום ללא תקשורת.

א. האדא פַצִ’יעְ, ח’סארה אנו מא כּאן טלפון.

זה נורא, חבל שלא היה טלפון.

נ. צחיח, מן נאחיֶה ת’אניֶה אליום ממכּן יכּון חאדת’ משאבִּה, או חדא מאת ח’ארג’ אלקרייה בּס נקדר נערף חִ’לאל דקאיק, חתא קבּל עילתו יללי בּעדהן מש מסתועבּין אלח’בּר.

נכון. מצד שני היום יכולה להיות תאונה דומה, או שמישהו נפטר מחוץ לכפר אבל תוך דקות אנחנו יודעים על זה, אפילו לפני שמשפחת הנפטר עיכלו את זה.

א. איוה, אנתִשאר אלאח’בּאר ואלמעלומאת אלשח’סייֶה או אלח’אצַה האדא מַוְצ’וע כּתיר בִּקְלִקְנא.

כן, הפצת החדשות והידיעות האישיות או הפרטיות היא נושא שמאד מעסיקה אותנו.

נ. אִסמע, בהאי אלפתרה כּאן פי בּס כּמ טלפון בּאלקרייה, ואִד’א בּדכּ תחכּי או תִתצל טלפון כּאן לאזם תרוח ענד אלמֻח’תאר, או אי שַח’צ ענדו טלפון, וצאחבּ (א)לטלפון כּאנ יסמע ויעְרף כּל שי בּציר ענד כּל ואחד בּלקרייה, ומִת’ל מא בּתערף, אלמעלומאת מן האדא אלנַוע הִיֶ קֻוֶה.

תשמע, בתקופה ההיא היו רק כמה טלפונים בכפר ואם רצית לדבר או להתקשר בטלפון היית צריך ללכת לראש הכפר, או מישהו אחר עם טלפון, ובעל הטלפון היה שומע ויודע כל מה שקורה אצל כל אחד בכפר וכמו שאתה יודע ידיעות מהסוג הזה הן כוח.

א. חתא מא פי חַאג’ה (א)תְרַכִּבּ ג’האז תַנַצֻט.

עד כדי כך שאין צורך לשתול מכשירי ציתות.

נ. בּלזבּט, אסמע, לַמא נחכּי ען א(ל)תכּנולוג’יה בּשכּל עַאם וען א(ל)תכּנולוג’יה אלג’דידה בּשכּל ח’אצ, לאזם נִתְדַ’כַּר אנו הי מא בְּתוצַל ללכּל בּנפס א(ל)סֻרעה.

בדיוק. תשמע, כאשר אנחנו מדברים על טכנולוגיה באופן כללי ועל טכנולוגיה חדשה בפרט, אנחנו צריכים לזכור שהיא לא מגיעה לכולם באותה מהירות.

א. מַתלן טבּען האי א(ל)תכּנולוג’יה בְּתוצַל לאהל אלמדינֶה קבּל מא בּתוּצַל לאהל אלקריה.

למשל, הטכנולוגיה הזאת כמובן מגיעה לבני העיר לפני שהיא מגיעה לבני הכפר.

נ. צחיח, בּס כּמאן בּקלבּ אלקריה פי אח’תלאף בּין א(ל)נאס מן נאחיה אקתצאדיה.

נכון, אבל גם בתוך הכפר יש הבדלים בין האנשים מבחינה כלכלית.

א.צחיח, וכּמאן מש דאימן יללי מעא מצארי ויִמְתַלִכּ אלתכּנולוג’יה אלג’דידה יַעְרַף יסתעמלהא בּשכּל צחיח.

נכון, וגם לא תמיד מי שיש לו כסף ויש לו את הטכנולוגיה החדשה יודע להשתמש בה בצורה נכונה.

נ. הדא בִּדַ’כִּרני בּנֻכּתֶה עלא ראיס קריה יללי רכּבּולו פקס ג’דיד בּמַכּתבּו. מסאעדו בּחכּילו “אבּו פלאן אג’א פקס”. ראיס (א)לקריה חכּאלו: “ח’לִיה יִסתנא בּרה לַחד מַא אַחַ’לִצ”.

זה מזכיר לי בדיחה על ראש כפר שהתקינו לו פקס חדש במשרדו. העוזר שלו אמר לו “הגיע לך פקס”. ראש הכפר אמר לו: “תן לו לחכות בחוץ עד שאני אסיים”.

א. מֻצ’חִכּ, טיבּ, אנא בּפכּר אנו אלתכנולוג’יה אבּעדתנא ען בּעצ’ ואַח’דתנא למחל פִיה בּדנא בּס נכּון בּהדואא ובּשכּל שַח’צי. מא עִננא חֻ’לֻק ומא עננא וקת נסמע שו א(ל)נאס בִּפַכּרו או שו בּציר מעהן. חתא אנו ממכּן נערף שו בּציר בּאלעאלם בּדל מא נערף שו בּציר בּלבּית יללי ג’נבּנא.

מצחיק. טוב, אני חושב שהטכנולוגיה הרחיקה אותנו אחד מהשני ולקחה אותנו למקום בו אנחנו רק רוצים את השקט והפרטיות שלנו. אין לנו כוח ואין לנו זמן לשמוע מה אנשים אחרים חושבים או מה קורה אתם. עד כדי כך שזה אפשרי שנדע מה קורה בעולם במקום שנדע מה קורה בבית לידינו.

נ. צחיח, בּלמאצ’י מא כּאנת אלאמכּאניה ללח’צוציה מִת’ל היכּ, בּלעכּס אלכּל בּדו יערף שו בּציר, ואהתמו וכּאן בּיהמהן יערפו שו בּציר.

נכון, בעבר לא הייתה אפשרות לפרטיות כזאת, ולהפך כולם רצו לדעת מה קורה והתעניינו ועניין אותם מה קורה.

א. אנא בּפכּר אנו אחנא אלאת’נין ענא אשתיאק לעאלם בּסיט מע עלאקאת אג’תמאעיה חקיקיה ועמיקה.

אני חושב שלשנינו יש געגוע לעולם פשוט עם קשרים חברתיים אמתיים ועמוקים.

נ. צחיח, בּס האדא אלעאלם מא בּעוד.

נכון, אבל העולם הזה לא יחזור.

א. מעאכִּ חק.

את צודקת.