פרק 30: מְסַגַ’ל אַוְ מִש מְסג’ל האד הוֶ א(ל)סואל-רשום או לא רשום זאת השאלה

פרק 29: מימון הפודקאסט פרק 31: אלחַאג’ה אִם אלאִחְ’תִראע – הצורך הוא אם ההמצאה

בפרק הזה דברנו על דרכי תקשורת שונות בתוך כפרים ערביים בתקופות שונות.

לרכישת התרגיל המיוחד שהכנו עבורכם, לחצו כאן

שלום לכם מאזינים יקרים. אתם אתנו בפודקאסט “עלא עיני ועלא ראסי”. שלום אישמעאל. מה שלומך?	נ. סלאם עליכּם מֻֻסתמַעִין (א)לְכִּראם. אנתו מענא בּפודקאסט עלא עיני וּעלא ראסי. מרחבּא אישמעאל. כּיף חאלכּ?
שלום שלום נידא. אני בסדר. מה שלומך את? איך בריאותך ואיך משפחתך?	א. מרחבּתֵין נידא. אנא מְניח. כּיף חאלכּ אנתִ? כּיף צַחתכּ וכּיף עֵילתֶכּ?
הכל מאה אחוז. מרוצים. ספר לי בבקשה, מה קרה עם התרגיל שדברנו עליו בפרק הקודם?	נ. אלְכֻּל מִיֶה בּ(א)למִיֶה. מבּסוטין. קֻל-לי לַוְ סַמַחְת, שו צאר מע א(ל)תמרין אללי חכֵּינא ענו בּ(א)לפַצִל אללי פאת?
בחיי, הייתה הצלחה גדולה. הרבה מאזינים השתתפו. ואנחנו רוצים בהזדמנות הזאת להגיד להם תודה על התמיכה ואנחנו גם רוצים להגיד שהתרגיל עדין פתוח ושאתם יכולים להשיג אותו דרך הלינק שלמעלה בפרטי הפרק (תיאור הפרק).	א. ואללה, כּאן נַג’אח כּבּיר. כּתיר מסתמעין אִשתַרַכּו. ובּדנא בּהאי (א)למֻנאסַבֶּה נקולהן שכּרן עלא א(ל)דַעֶם וכּמאן בּדנא נקול אנו א(ל)תמרין בַּעְדו מפתוח וּממכּן תְחֻצְלוּ עלֵיְהְ ען טריק אלראבִּט יעני אללינק אללי פוק בתפאצל אלפצל.
מצוין. זה ממש טוב ובאמת מעודד.	נ. ממתאז. הדא כּתיר מניח וענג’ד מֻשַגִ’ע.
נכון, נכון. תגידי לי, הגיע אלייך המכתב ששלחתי לך?	א. צחיח צחיח. קולי-לי, וִצְלֶכּ אלמכּתוּבּ אללי בּעתִלֶכּ?
איזה מכתב?	נ. אַי מכּתובּ?
אה, לא הגיע… טוב, לא נורא.	א. אה, מא וִצִל… טיבּ, מעליש.
מה לא הגיע? על איזה מכתב אתה מדבר?	נ. שו אללי מא וצל? ען אי מכּתובּ בּתחכּי?
כלום. מכתב… ברכה… לכבוד יום הולדתך.	א. ולא אישי. מכּתובּ…. תַהְנִיֶה… בּמֻנאסַבּת יום מילדאדכּ.
מתי שלחת את המכתב? יום ההולדת שלי היה לפני חודש וחצי!	נ. וֵינתא בּעתִת אלמכּתובּ? יום מילאדי כּאן קבּל שהר ונצ!
תאריך יום ההולדת שלך ידוע לי ובחיי שלחתי את המכתב יותר משבועיים לפני המועד.	א. תַאְריח’ מילאדכּ מערוף ובּחיאתי בּעתת (א)למכּתובּ אכּתר מן אֻסבּועֵין קבּל אלמוְעִד.
כלומר, אתה רוצה להגיד לי ששלחת את המכתב לפני יותר מחודשיים והוא עדיין לא הגיע אליי? זה לא הגיוני.	נ: יעני, בּדכּ תְקול-לי אנו בּעתת (א)למכּתובּ קבּל אכּתר מן שהרֵין והֻו בּעדו מא וצִלני? הדא מש מעקול.
כמובן שלא הגיוני וגם לא מקובל בכלל. ככה המצב בדואר ישראל.	א. טבּען מש מעקול, וכּמאן מש מקבּול אבּדאן. היכּ (א)לְוצִ’ע פי בּריד אסראאיל.
כן, יכול להיות שיש אצלם בעיות ושיבושים שם, אבל תודה לטכנולוגיה שמאפשרת לנו לוותר על הדואר בהרבה דברים.	נ. אה, ממכּן ענדהן מַשאכִּל ותשוישאת הנאכּ, בּס שקראן לִלְתכּנולוג’יה יַלְלִי חַ’לַתְנא נִסְתַע’ני ען אלבּריד פי כּתיר אשיאא.
נידא, לפי דעתך, יש בעיות ספציפיות בדואר ישראל בחברה הערבית?	א. יא נידא חַסַבּ ראיכּ, פי מַשאכִּל מֻעַיַנֶה פי בּריד אסראאיל פי אלמֻגתמע אלערבּי?
כמובן. קודם כול אתה צריך לדעת שעדיין יש תור ארוך בדואר בחברה הערבית ועד היום עם טכנולוגיית קביעת התורים, עדיין יש תור. עניין שני, הדואר מגיע לתיבת דואר, ואני צריכה ללכת לבדוק את התיבה שנמצאת ליד משרד הדואר.	נ. טבּען, פי (א)לבִּדאיֶה לאזם תערף אנו בּעדו פי (א)למֻג’תַמע (א)לערבּי פי דור טויל פי (א)לבּריד, וּלַחַד (א)ליום מע תכּנולוג’ית חַג’ז אלאדואר בּעדו פי דור. שַעְ’לֶה ת’אניה אלבּריד בּוּצַל ל(ל)צַנדוק, ואנא לאזם ארוח אפחַצ א(ל)צנדוק יללי מַוְג’וד גַ’נבּ מכּתבּ אלבּריד.
אוקי. ואיך הטכנולוגיה עוזרת?	א. טיבּ וכּיף א(ל)תכּנולוג’יה בּתְסַאעד?
היום אין צורך לעמוד בתור בדואר. אפשר לעשות הרבה דברים דרך האינטרנט, וגם אפשר באמצעות שליח שמגיע לבית.	נ. אליום מא פי חאגֶ’ה תוקף בּ(א)לדור ענד (א)לבּריד, כּתיר אשיאא ממכּן תעמלהא ען טריק אלאנטרנט, וכּמאן מֻמכּן ען טריק רסול יללי בּוּצַל ללבּית.
ואיך מגיע השליח לבית? בלי בעיות?	א. וכּיף יוּצַל א(ל)רסול לִלבֵּית, יעני בּדון משאכּל?
כמובן שבעבר היו הרבה בעיות והשליח היה מתקשר כאשר היה מגיע ליישוב, כי לא היו שמות לרחובות ומספרים, אבל היום המצב שונה. ברוב היישובים הערבים יש שמות לרחובות ומספרים לבתים.	נ.מן קבּל טבּען כאן כּת’יר משאכּל, וכּאן א(ל)רסול יתְצִל למא יוצַל (א)לבּלד, עשאן מא כּאן פי אסמאא לִלשַוארִע וארקאם, בּס אליום אלוצ’ע מֻחְ’תַלִף, בּאַע’לַבִּיֶת (א)לְבֻּלדאן אלערבּיה, צאר פי אסמאא ללשוארע וארקאם ללבּיות.
יפה. כלומר אני כותב את הכתובת בוויז רגיל?	א. אה, חלו.יעני בַּכּתִבּ (א)לעֻנואן בּאלווייז עאדי?
בדיוק. אני רוצה לדבר עוד קצת על המכתב האבוד. תגיד לי – שלחת את המכתב בדואר רשום, נכון?	נ. בּזבּט. בּדי אחכּי כּמאן שוי ען (א)למכּתובּ א(ל)צַ’איִעְ. קֻל-לי: בּעתת (א)למכּתובּ בּבּריד מְסַגַ’ל, צח?
לא. למה רשום? דואר רגיל. זה ברכה ליום הולדתך, לא מסמכים סודיים או צ’ק של מליונים.	א. לַא. לֵיש מְסַגַ’ל? בּריד עאדי. האי תַהְנִיֶה לִיום מילאדכּ, מש אוראק סִרִיֶה או שִיק מַליאן מצארי.
גבר. אם אתה רוצה שהמכתב יגיע לכתובת הנכונה ובזמן המתאים, אתה חייב לשלוח אותו בדואר רשום. זה ידוע!	נ. יא זלמה. אִד’א בּדכּ אנו (א)למכּתובּ יֻצַל ללענואן אלצחיח ובּאלוַקת (א)למֻנאסִבּ, לאזם תבּעת’ו בּבּריד מסג’ל. הדא מערוף!
תקשיבי, בכל מקרה היום מי משתמש בדואר בחיי היומיום הרגילים? היום הכל במיילים ווואטסאפ וכו’.	א. אסמעי, עלא כּל חאל אליום מין בִּסְתַעְמִל (א)לבּריד בּ(א)לחַיאת (א)ליומיֶה (א)לעאדיֶה. אליום אלכֻּל בּמיילאת ווואטסאפ והיכּ.
כמובן, אבל אנחנו הערבים אוהבים את הדואר. אתה יודע שפעם בכפרים הערבים הייתה חנות מרכזית והאנשים היו לוקחים את המכתבים משם.	נ. טבּען. בּס אחנא (א)לערבּ בִּנְחִבּ (א)לבּריד. בּתערף אנו איאם זמאן בּ(א)לקֻרא (א)לערבּיה כּאן דכּאן מַרכּזי וא(ל)נאס כּאנו יוח’דו (א)למַכּאתִבּ מן הנאכּ.
כלומר, במקום שיהיה משרד דואר רגיל, חלוקת הדואר הייתה מחנות?	א. יעני בּדל מא יכּון מכּתבּ בּריד עאדי, תוזיע (א)לבּריד כּאן מן דכּאן?
בדיוק.	נ. בּא(ל)זבּט.
אבל גם היום אנחנו יכולים לקחת משלוחים מחנות.	א. בּס כּמאן אליום ממכּן נֹֹוֹח’ד א(ל)טרודֶה מן דכּאן.
אתה מדבר על משלוחים מחנויות וכו’, לא דואר ישראל.	נ. בּתחכּי ען טרודֶה מן דכּאכּין והיכּ, מש בּריד אסראיל.
נכון.	א. צחיח.
תשמע, אני מדברת על משהו אחר. על תקופה שבה הדואר היה בחנות. זאת הייתה תקופה יפה ולא כל כך מזמן… היינו הולכים לחנכות, בודקים אם יש חבילה או מכתב בשבילנו. היינו שואלים (מתעניינים) את בעל החנות וגם מדברים עם בני הכפר ושומעים מה קורה באופן כללי. לא היינו מחכים בתור. זה היה כמו הבית שלנו. נכנסים לחנות, קונים, שואלים שאלות ומדברים אחד עם השני.	נ. אסמע, אנא בּחכּי ען אשי תאני. ען פַתרַה פיהא (א)לבּריד כּאן פי דכּאן. האי כּאנת פתרה חלוה, ומש מן זמאן…. כּננא נְרוח עלא א(ל)דכּאן נִפחַס אִזא פי טַרד או מכּתובּ עשאננא. כֻּנא נִסאל א(ל)דכּאנג’י וכּמאן בּנחכּי מע אהל (א)לקריה ובּנסמע אללי בּציר בּשַכֶּל עאם. מא כֻּנא נוַקִף בּא(ל)דור, כּאן זַי בּיתנא, נפות עלא אלדכּאן, נִשְתְרי ונסאל ונחכּי מע בַּעצ’.
כלומר המשלוחים לא היו הסיבה היחידה ללכת לשם.	א. יעני א(ל)רַסַאיִל מא כּאנת א(ל)סבּבּ (א)לוחיד עשאן תרוחו להנאכּ.
יותר מזה, הם לא היו הסיבה העיקרית. היינו הולכים בלי קשר לדואר. אהבנו לראות את האנשים ולדבר אתם על נושאים שונים. כמובן שכל זה לפני ימי הפלאפון והוואטסאפ וכו’.	נ. אכּתר מן היכּ, הי מא כּאנת א(ל)סבּבּ א(ל)ראאיסי. כֻּננא ראיחין בּדון עלאקה ללבּריד. כּננא בּנחבּ נשוף א(ל)נאס ונחכּי מעהן ען אשיאא מח’תלפה. טבּען כּל הדא קבּל איאם אלפלפון ואלוואטסאפ והיכּ.
היום רוב הקשרים עם בני הכפר הם דרך הוואטסאפ?	א. אליום ג’מיע (א)לעלקאת מע אהל אלקריה הי טריק אלוואטסאפ?
כמובן, אבל זה לא אותו דבר.	נ. טבּען, בּס הדא מש נפס אלאשי.
מה כוונתך?	א. שו קַצְדֶכּ?
כוונתי שהיום אתה בקושי יודע מי הם השכנכים שלך.	נ. קצדי אנו אליום בּ(א)לכּאד תערף מן הִן ג’יראנכּ.
באמת? הייתי חושב שזאת בעיה רק אצלנו היהודים, שאנחנו לא יודעים את שמות השכנים שלנו וכו’.	א. ענג’ד? כּנת בּפכּר אנו האי משכּלה בּס ענדנא אליהוד, אנו מא בּנערף אסאמי ג’יראנא והיכּ.
גבר, היום אין זמן. כולם לחוצים. אני אומרת לך שפעם היו קשרים חזקים ואמתיים בין כל משפחות החמולה למשל, אבל היום אנחנו בקושי יודעים את השמות שלהם. אתה מבין אותי?	נ. יא זלמה, פיש אליום וקת. אלכּל מצ’ע’וטין. בּקול לכּ אנו איאם זמאן כּאנת עלאקאת קויֶה וחַקיקיֶה בֵּין כּל עאילאת (א)לחמולה מַתַלַן, בּס (א)ליום בּאלכּאד בּנערף אסאמיהן. פאהם עליי?
כן. מצד שני, יש היום אפשרות להיות בקשרים טובים יותר עם אנשים שלא גרים קרוב אליך.	א. אה אה. מן ג’אנבּ תאני, פי (א)ליום אמכּאניה תכּון אחסן עלאקאת מע נאס אללי מש סאכּנין קריבּ מנַכּ.
אתה מתכוון לקשרים דרך רשת האינטרנט?	נ. קצדכּ עלאקאת ען טריק שַבַּכּת אלאינטרנט?
כמובן.	א. טבּען.
נכון, אבל המשל הערבי אומר “שכנך הקרוב ולא אחיך הרחוק”. כלומר השכן הוא הראשון שיכול להרגיש (לשים לב) אותך. לכן, כמו שסיפרתי לך על התקופה מזמן ואצל בעל החנות היו אסיפות של בני הכפר וכך ידענו מה קורה אחד אצל השני.	נ. צחיח, בּס (א)למת’ל (א)לערבּי בּקול ג’ארכּ (א)לקריבּ וַלא אח’וכּ (א)לבּעיד, יעני אלג’אר הו אַוַל ואחד ממכּן יִחִס פיכּ. להיכּ זי מא חכּיתלכּ קבּל, איאם זמאן, וענד אלדֻכּנג’י כּאן אג’תמאעאת אהל אלבּד, והיכּ כּננא נערף אח’בּאר בּעצ’.
את צודקת. היום יש לי חברים בארה”ב ואירופה אבל אם קורה לי משהו בביתי הראשון שיכול לדעת הוא השכן שלי והוא זה שיכול להגיש לי עזרה.	א. מעֶכּ חק, אליום אנא ענדי אצחאבּ פי אמריקא, וכּמאן פי אורובּא, בּס אִנ צאר מעי אשי בּדארי, אואל ואחד ממכּן יערף הו ג’ארי, והו יללי יקדר יְקַדִמלי אלמֻסאעדה.
זאת כוונתי.	נ. היכּ קצדי.
באמת דבר יפה. תודה על הידיעות האלה.	א. ענג’ד אשי כּתיר חלו, שכּרן אִלכּ עלא האי אלמעלומאת.
תודה לך.	נ. שֻכְּרַן אִלַכּ.