פרק 25: פתגם בערבית לכל חודשפרק 27: אצל הירקן – ענד אלחֻ’צַ’רג’י
בפרק הזה נשלים את הדיאלוג מהפרק הקודם בו דיברנו על חודשי השנה בערבית ופתגמים הקשורים לכל חודש.
דיאלוג
א: חכּינא ען שִתא כּתיר, בּס בּשהר מאי מא פי שִתא.
נ: טבּעאן, בּס כּמאן לשהר מאי יַללי הוֶ שהר איאר פי מַתַ’ל בּחכּי ענ א(ל)זִראעה: “פי איאר אִחמִל מנגִ’לכּ וע’אר”.
א: מנג’ל בּערף שו האדא, בּס שו יעני ע’אר؟
נ: ע’אר מענאהא אמשי.
א: אהה, יעני אִחמל מנג’לכּ ורֻח לארצ’כּ, רֻח לשע’לכּ, האדא שהר אלחסאד.
נ: מזבּוּט. בּס שהר יוני, חֻזַיראן מא בּחכּי ענ א(ל)זראעה ולא ענ (א)לארצ’, “חזיראנ כֵּיף, אואלו רבּיע ואח’רו צֵיף”.
א: יעני שהר חֻזַיראן בִּבַּשִרְנא בּפצֶל אלצַיף.
נ: האדא צחיח.
א: ושו מע שהר יולי, שו אסמו בּ(א)לערבּי, ושו מַתַ’לו?
נ: יולי הוֶ שהר תמוּז, שהר כּתיר חאמי עשאן הֵיכּ בּחכּי (א)למַתַל “בּתמוז תע’לי אלמי פי אלכּוז”.
א: כּוז, שו האי כּוז?
נ: כּוז יעני אבּריק מי, ותע’לי אלמי בּ(א)לכּוז יעני מן (א)לחרארה אלעאליה בַּרַה.
א: האדא כּתיר לטיפ, ושו מע שהר אוגוסט?
נ: אהה, אוגוסט האדא אבּ, ובּחכּו “אבּ אלְלַהאבּ”.
א: לַהאבּ א(ל)נאר יעני, קסדכּ שהר אבּ שהר כּתיר חאמי מִתל א(ל)נאר.
נ: מזבּוט, ואַילול?
א: אילול, יעני ספטמבר?
נ: צחיח, כּיפ ערפת?
א: מַנטַקי, בּעד אבּ ביג’י אילול, עַפִכּרה כּמאן בּא(ל)שהור (א)לעִבּריה, ובּכּלמאת אֻח’רא בּעד אוגוסט בִּיג’י ספטמבר.
נ: מזבּוט, ובִּקולו “אילול ד’ילו מבּלול”.
א: אנא פהמת שו יעני ד’ילו מבּלול, בּס מא פהמת אלקסד.
נ: ד’יל הו אח’ר שי בּנשופו בג’סם אלחיואן, לַהיכּ אַח’ר א(ל)שהר בִּכונ שִתא, מַי, והיכּ בִּכּונ מבּלול.
א: אסא בַּקא עלינא שהרֵינ, אוקטובר ונובמבר, עשאן ען דצמבר חכּינא פי (א)לבּדאיה “כּאנונ”.
נ: וכּמאן אוקטובר ונובמבר מִתל כּואנינ ענדהן מַתַ’ל ואחד, עשאן אלהן נפס אלאסם “תשרין אואל, תשרין ת’אני”.
א: ענג’ד?
נ: נעם, ועשאן היכּ בִּקולו “פי אח’ר תשרין בּנתהי אלענַבּ וא(ל)תין”.
א: ען שהרין פי בּס מַת’ל ואחד, האדא מש עַדִל.
נ: וַלַא יהמכּ, עשאנכּ פי כּמאן מַת’ל ענ תשרין “בּרד תשרין בּיקטע אלמצארין”.
א: שו האי מצארין?
נ: מצארין הי אמעאא.
א: קסדכּ אנו פי תשרין כּתיר בּרד, לדרג’ה אנו בִּקטע אלאמעאא או זַי מא קֻלנא אלמצארין.
נ: שכראן, צחיח.
א: שכּרן אלֶכּ, האי כאנת רִחלה כּתיר מֻפידה ותעלמנא כּתיר ען אלפֻצול וען אלמואסם ותעלמנא אַמת’לה כּתיר חלוה וטריק אלאַמת’לה תעלמנא שוויה כּמאן ען אלמֻג’תַמע אלערבּי ואלת’קפה אלערבּיה.
נ: והדא אישי כּתיר כּתיר מֻפיד.
תרגום הדיאלוג
א: דברנו הרבה על החורף, אבל בחודש מאי אין גשם.
נ: כמובן, אבל גם לחודש מאי שהוא חודש איאר, יש פתגם שמדבר על החקלאות: “באיאר תישא/קח את המגל שלך ולך”.
א: אני יודע מה זה מגל, אבל מה המשמעות של המילה “ע’אר”?
נ: ע’אר – משמעותה “לך!”.
א: אה, כלומר שא את המגל שלך ולך לאדמתך, לך לעבודתך. זה חודש הקציר.
נ: נכון, אבל חודש יוני לא מדבר על החקלאות ולא על האדמה, “יוני כיף, ראשיתו אביב וסופו קיץ”.
א: כלומר יוני מבשר לנו על בואו של הקיץ.
נ: זה נכון.
א: ומה לגבי חודשי יולי? מה שמו בערבית ומה פתגמו?
נ: יולי הוא תמוז, חודש מאד חם ולכן הפתגם אומר “ביולי המים בכד רותחים”.
א: מה זה כּוז?
נ: כּוז, כלומר כד מים. המים רותחים בכד בגלל החום הגבוה בחוץ.
א: זה ממש חמוד ומה לגבי חודש אוגוסט?
נ: אה, אוגוסט זה אב ואומרים “אב הלהבה”.
א: להבה של אש, את מתכוונת שחודש אוגוסט הוא חודש מאד חם, כמו אש.
נ: נכון, ואילול?
א: אילול, כלומר ספטמבר?
נ: נכון, איך ידעת?
א: הגיוני, אחרי אב בא אילול, אגב גם בחודשים העבריים, ובמלים אחרות אחרי אוגוסט בא ספטמבר.
נ: נכון, ואומרים “אילול זנבו רטוב”.
א: אני מבין “זנבו רטוב”, אבל אני לא מבין מה הכוונה.
נ: הזנב הוא הדבר האחרון שאנחנו רואים בגוף החיה, וככה בסוף החודש יש גשם וככה הוא רטוב.
א: עכשיו נשארו לנו חודשיים, אוקטובר ונובמבר, כי על דצמבר, כאנון, דברנו בהתחלה.
נ: וגם אוקטובר ונובמבר, כמו דצמבר וינואר, יש להם פתגם אחד כי יש להם את אותו השם-תשרין הראשון ותשרין השני.
א: באמת?
נ: כן, בגלל זה אומרים בסוף תשרין נגמרים הענבים והתאנים.
א: על חודשיים יש רק פתגם אחד? זה לא הוגן.
נ: שלא ידאיג אותך, בשבילך יש עוד פתגם על תשרין: “הקור של תשרין חותך את המעיים”.
א: מה זה “מצארין”?
נ: מעיים.
א: את מתכוונת שבתשרין מאד קר, עד כדי כך שזה חותך את המעיים, או כמו שאמרנו “מצארין”.
נ: תודה, נכון.
א: תודה לך. זה היה מסע מאד מועיל ולמדנו הרבה על העונות ותקופות השנה ולמדנו פתגמים מאד יפים ודרך הפתגמים למדנו קצת על החברה הערבית והתרבות הערבית.
נ: וזה דבר מאד מועיל.
לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.
פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب –
פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء –
פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟ –
פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –
HE
English