פרק 24: מְקורֶןפרק 26: פתגם לכל חודש – המשך
בפרק הזה למדנו פתגמים לחודשי השנה הערביים. הכוונה לחודשים בערבית המקבילים ללוח הלועזי, ולא לחודשים ההג’ריים.
דיאלוג
א: מִתאסֶף עלא א(ל)תאְח’יר.
נ: שו צאר?
א: כּאנ ענדי לִקאא מע ואחַד, וּתַאַח’ר, וּכֻּנת עַארף רַח יִתאַחַ’ר, הֵיכּ הוֶ.
נ: אהה, זי שְבּאט, עלא כּלאמו מא פי רבּאט.
א: שו יעני, וּשו האדא שבּאט?
נ: שבּאט האדא שהר מילאדי מֻקאבִּל לפבּרואר, וּפי מַתַ’ל ענו יללי בּקוּל “שבּאט לַבּאט עלא כּלאמו מא פי רבּאט, אִנ שַבַּט ואִנ לַבּט ריחַת א(ל)צַיף פיו”.
א: חלו כּתיר, יעני מש צאדִק, חַתא לַוְ פי שִתַא, בּס בּנערף אנו א(ל)ציפ וַצַל.
נ: צחיח.
א: והיכּ לכּל שהר פי מת’ל?
נ: איוה.
א: טיבּ, כּיפ בּנקול ינואר בּ(א)לערבּי, וּשו (א)למת’ל לינואר?
נ: ינואר האדא כּאנון ת’אני, וּכּמאן דיצמבּר הוֶ כּאנון, בּס אלאול “כּאנונ אול” ומע בַּעַצ’ בּנקול כּואנינ, ו(א)למת’ל ל(ל)שהרֵין מַעַ בּעצ’ “בֵּין כּואנינ ושבּאט ענד ג’ארכּ מא תבּאת”.
א: “תבּאת” יעני תְנאם או תִבּקא, ושו מענא אלמת’ל?
נ:צחיח, יעני ענד ג’ארכּ (א)לקריבּ מנ בּיתכּ מא תכּונ פי כּואנינ עשאן (א)לבּרד טבּעאן.
א: מאשי, ושו בּא(ל)נסבּה לשהר מרץ?
נ: מרץ הו שהר אד’אר, ו(א)למת’ל בּקול “אד’אר אבּו א(ל)זלאזִל ו(א)לאמטאר”.
א: יעני בּשהר אד’אר פי כּת’יר אמטאר וכּמאן כּתיר בַּרְקְ וּרַעֶד אללי בּד’כִּרנא בּזלאזל, צחיח?
נ: מזבּוט.
א: אנא בַּלאחט’ אנו (א)לאשהֻר בּ(א)לערבּי מִת’ל אלאשהֻר בּ(א)לעבּרי, צח?
נ: צח, וכּמאן ענא ניסאן, ובּחכּו “שתוית ניסאן תחיי אלסִכּה ו(א)לפדאן”.
א: “סִכּה ופדאן”, שו יעני?
נ: יעני בּשכּל עאם מא פי שתא בּניסאן, ועשאן היכּ פי שתוֶה יללי בִּתסאעד פי א(ל)זִרעה, סכּה או מחראת’, פדאן או ארצ’. ולמא תשתי בּכּונ סהל עלא אלמֻזארע יחרות’ אלארצ’.
תרגום הדיאלוג
א: מצטער על האיחור.
נ: מה קרה?
א: הייתה לי פגישה עם מישהו והוא איחר וידעתי שהוא יאחר. כזה הוא.
נ: אה, כמו פברואר, אי אפשר לסמוך על המילה שלו.
א: מה זאת אומרת ומה זה “שבאט”?
נ: שבאט הוא חודש לועזי מקביל לפברואר ויש פתגם עליו שאומר “פברואר משתולל, אין לסמוך על המילה שלו, אם הוא משתולל עדיין ניחוח הקיץ בתוכו”.
א: יפה מאד, כלומר הוא לא אמין. גם אם יש גשם, אנחנו יודעים שהקיץ הגיע.
נ: נכון.
א: וככה לכל חודש יש פתגם?
נ: כן.
א: אוקי, איך אומרים ינואר ומה הפתגם של ינואר?
נ: ינואר זה “כאנון ת’אני” וגם דצמבר הוא “כאנון”, אבל הראשון, “כאנון אלאול” וביחד נכנה אותם “כואנין”. המשל לשניהם ביחד הוא “בין דצמבר/ינואר ופברואר על תלון אצל שכנך”.
א: “תבאת” משמעותה לישון או ללון ומה משמעות הפתגם?
נ: נכון, כלומר אל תהיה אצל שכנך הקרוב לביתך בדצמבר/ינואר, בגלל הקור כמובן.
א: אוקי, ומה בקשר לחודש מרץ?
נ: מרץ הוא אדאר והפתגם אומר “אדאר הוא אבי הרעידות והגשמים”.
א: כלומר בחודש מרץ יש הרבה גשמים וגם הרבה ברקים ורעמים שמזכירים לנו רעידות אדמה, נכון?
נ: נכון.
א: אני שם לב שהחודשים בערבית דומים לחודשים העבריים.
נ: נכון, ויש גם את ניסאן. אומרים “הגשמים הקטנים של אפריל מחיות את המחרשה והאדמה”.
א: מה הכוונה “סִכּה ופדאן”?
נ: באופן כללי אין גשם ממש באפריל, אבל יש גשמים קלים שעוזרות לחקלאות, למחרשה ולאדמה. כשיורד גשם יותר קל לחקלאי לחרוש את האדמה.
לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.
פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب –
פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء –
פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟ –
פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –