פרק 20: שלבי הנישואים בחברה הערבית

פרק 19: הבית פרק 21: קטיף ומסיק הזיתים

בפרק זה עסקנו במעמד האישה ובשלבי הנישואים בחברה הערבית.

פתגמים

אלבּנת (א)לְמְרַבִּייַה דֻרַה מְחַ’בּיה. = הבת המחונכת היא פנינה נסתרת.

חַ’לי (א)לעַסַל בּגְ’רַארֻה חַתַא תִיגִ’יה אַסעארה. = תשאיר את הדבש בכד שלו כדי שיביא את מחירו (מחיר גבוה).

דיאלוג

– שוּף כּיף עִנְנַא יעני בּ(א)למֻג’תמע (א)לערבּי פי כּתיר אִחתראם לנאס בִּשַכֶּל עאם וּבּשכֶּל ח’אס לִלְמַרַה.

-שו קצדֶכּ?

-קצדי אנו ללמרה פי אחתראם ח’אס וּמִנחַאפִט’ עַלֵיהא.

-שו יעני מנחאפט’ עליה?

-מַתַלַן חַסַבּ (א)לתַקאליד אלאסלאמיֶה מַמְנוּע תִטשלַע (א)למרה מן (א)לבית בִּדוּן מֻרַאפַקת רַגֻ’ל.

– אי רג’ל?

-לאזם יְכּוּן רג’ל מן עילתהא, יעני מש כּל רג’ל.

– עַנְגַ’ד, הֵיכּ בִּציר? אנא בּשוּף כּתיר נִסואן ערביאת בּא(ל)מֻדֻן בּדוּן מראפק.

– צחיח, מן נאחיֶה אוּלא פי כּתיר מֻחאפַט’ה בּ(א)למג’תמע אלערבּי, מת’לן, מש מקבוּל אנו אלבּנת תְעיש מע שַבּ בִּדוּן גַ’ואז. בּס מן נאחיה תאניה אליום פי אכּתר אִנפִתאח וּחֻרִיֶה לִלמרה, יעני (א)למרה בְּתִשְתעִ’ל מת’ל א(ל)זלמֶה, וּמֻמכּן תְסאפר לִמַחַלאת בּעידה בּדוּן מראפק.

– יעני אנתִ בּתקולי אנו מתל אלמג’תמע אליהודי, פי תַוַתֻר בּין (א)למחאפט’ה ואלחיאת (א)לחדיסה?

– בּאלט’בט! כּמאן בּ(א)למג’תמע (א)לערבּי פי הדא א(ל)תותר בִּ(א)לעַ’רְם אנו אלמחפאט’ה מא תמנע אלאנפתאח, בּס בּתחאפט’ עלא אלתקאליד בּשכּל עאם וּעלא אלמרה בּשכּל ח’אס.

– בתחאפט’ עלא אלמרה מן שוּ יעני?

– מן כּל שי, מן (א)לאִעְתִדַאא עליהא מת’לנ, לַהֵיכּ אסמהא חֻרמה מן חראמ, חתא אנו ממנוע חדא ישופה. טבעאן הדא כּאנ זמאן.

– מאשי. עַפִכּרה, באלמג’תמע אלערבּי אלג’ואז בּוח’ד פתרה טוילה, אטול מן אלג’ואז ענד אליהוד.

– צחיח. וּהאדא מאוְצ’וּע תקאליד, יעני (א)לאשי בַּלַש הֵיכּ. אַוַל שי פי א(ל)תעארֻף (אליום בּין א(ל)שבּ וא(ל)צַבַּיַה, בּס זַמאן כּאן האדא א(ל)תעארף בּין אלאהל), בּעדהא פי גַ’אהַה (יעני אהל (א)לעריס ובִּ(א)לאַחַ’ס זְלאם וּכְּבּאר בִּתוֹג’הוּ לבּית אהל אלערוּס יִטלבּוּהא), בעדין (א)לחֻ’טבּה, עשאן יתערף אלעריס עלא אלערוּס אכּתר, וחתא יִקְדַר ידח’ל עלא בּית אלערוּס. וּבּ(א)לאַחֶ’ר חַפלה (א)לעֻרס, וּכּמאן האי טוילה בּ(א)למג’תמע אלערבּי.

– יעני קדיש וקת אלעֻרס?

– אלעֻרס תקריבּאן שהר.

– בַּס? אנא בּערף אנו מֻמכִּנ יכּוּנ שהרינ או ת’לאת’ה.

– אהה, קצדַכּ בּין (א)לח’טבּה ואלעֻרס, אכּיד ממכּנ כּמאן יכּוּנ שַהר וּכּמאן ממכּנ יכּוּנ סַנה או אַכּתר.

– טיבּ, שו קצדכּ “אלעֻרס תקריבּן שהר”?

– קצדי אלעֻרס נפסו.

– כּיפ יעני?

– יעני כּל א(ל)תַחְצ’יראת קבּל אלעֻרס.

תרגום

-ראה איך אצלנו, כלומר בחברה הערבית יש הרבה כבוד לאנשים באופן כללי ובפרט לאישה.

-מה כוונתך?

-אני מתכוונת שיש כבוד מיוחד לאישה ואנחנו שומרים עליה.

-מה הכוונה שומרים עליה?

-למשל, לפי המסורת המוסלמית, אסור שהיא תצא מהבית בלי ליווי של גבר.

-איזה גבר?

-חייב להיות גבר ממשפחתה, כלומר לא כל גבר.

– באמת, ככה קורה? אני רואה הרבה נשים ערביות בערים בלי מלווה.

-נכון. מצד אחד יש הרבה שמרנות בחברה הערבית, למשל לא מקובל שבחורה תגור עם גבר לפני הנישואים. אבל, מצד שני, היום יש יותר פתיחות וחרות לאישה, כלומר האישה עובדת כמו הגבר והיא יכולה לנסוע למקומות רחוקים ללא מלווה.

-כלומר, את אומרת שכמו בחברה היהודית, יש מתח בין השמרנות והחיים המודרניים?

-בדיוק! גם בחברה הערבית, המתח הזה קיים, למרות שהשמרנות לא מונעת פתיחות, אלא היא שומרת על המסורת באופן כללי ובפרט על האישה.

-שומרת על האישה ממה?

-מכל דבר, מהטרדה למשל. לכן שמה “חרמה”, מלשון חראם (אסור). אסור שמישהו יראה אותה. כך היה מזמן בכל מקרה.

-בסדר. אגב, בחברה הערבית הנישואים לוקחים הרבה זמן, יותר זמן מהנישואים אצל היהודים.

-נכון. וזה עניין של מסורת. כלומר הדבר מתחיל כך. דבר ראשון יש היכרות (היום בין הבחור והבחורה, אבל בעבר ההיכרות הייתה בין ההורים) אחרי זה יש “ג’אהה” (הורי החתן ובמיוחד גברים מבוגרים פונים לבית משפחת הכלה לבקש את ידה), אחר כך האירוסין כדי שהחתן יוכל להכיר טוב יותר את הכלה וכדי שיוכל להיכנס לביתה ולבסוף החתונה שגם היא ארוכה בחברה הערבית.

-כמה זמן החתונה?

-בערך חודש?

-זהו? אני יודע שזה יכול להיות חודשיים או שלושה.

-כן, אתה מתכוון לאירוסין ולחתונה. כמובן, זה יכול להיות חודש וזה גם יכול להיות שנה או יותר.

-טוב, למה את מתכוונת שהחתונה בערך חודש?

-אני מתכוונת לחתונה עצמה.

-איך?

-כלומר כל ההכנות לפני החתונה.

לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.