פרק 19: הבית

פרק 18: חגים פרק 20: שלבי הנישואים בחברה הערבית

בפרק הזה שוחחנו על מרכזיות הבית בחברה הערבית, לא רק הבית הפיסי, אלא הבית במשמעותו המטאפורית, הבית כסמל למשפחה.

פתגם

אִללי בּטְלַע מן דארֻה בּיקִל מִקְדארֹו = מי שיוצא מביתו, יורד ערכו.

דיאלוג:

נידא: אסמאעיל, אנת בּתערף שוּ אַהַם אשי בּ(א)למֻגְ’תַמַע (א)לְערבּי?

אישמעאל: בַּפַכּר אנו פי כּתיר אַשיא מֻהמה בּ(א)למג’תמע (א)לערבּי וּבּכּל מג’תמע….

נידא: מתלן?

אישמעאל: מתלן….אלעֵילה, א(ל)תַקַאליד, א(ל)תַ’קַפֶה, הֵיכּ יעני.

נידא: מזבּוּט, כּל הדול אשיאא מהמה ג’דן, בּס נְסית אשי אהם מנהם, עלא אקל בּ(א)למג’תמע אלערבּי.

אישמעאל: שו יעני?

נידא: א(ל)דאר.

אישמעאל: יעני (א)לבּית?

נידא: אה, (א)לבּית, א(ל)דאר.

אישמעאל: אלבּית אהם מן אלעילה?

נידא: אנת מש פאהם יא זלמה. ענדנא, בּאלמג’תמע אלערבּי, אלעילה הִיֶ א(ל)דאר וא(ל)דאר הי אלעילה. בּדוּן עילה פיש דאר וּבּדוּן דאר פיש עילה.

אישמעאל: בַּפְהַם, בּפהם. כּמאן ענדנא, ענד אליהוד (א)לבּית אשי כּתיר מהם. שוּפי אַכַּם מצארי בּרוּח עלא אלמשכנתא וא(ל)זַלַמֶה בּשע’ל טול חיאתו מן שאן יִדְפַע א(ל)דְיוּן ללְבּנק בּס עשאן (א)לבּית.

נידא: צחיח, בּס אנתו בּתֻנֻקלו מן בּית ואחד לבּית תאני כּתיר, מש מת’ל אלערבּ, ענדנא (א)לבּית הו אכּתר מן היכּ, אַעְ’לַא מן היכּ, הו דאר א(ל)זִכּרַיאת ו(א)לאחלאם, ו(א)לחֻבּ, וּתַאְריח (א)לעילה וּכַּאִנו בּדוּן א(ל)דאר כּל האדא מש מַוְג’וד.

אישמעאל: מזבּוּט, כּמאן אשי…. אִזַא אנת אַקַלִיֶה בּדולה, יעני זי אלערבּ פי אסראאיל, אלבּית הו אהם שי, עשאן מֻמכּן אנו אנת אקליה בּא(ל)דולה בּשכּל עאם, בּס ענדכּ בּ(א)לבּית אנת מַלִכּ.

נידא: כּמאן צחיח. בּס מהמת אלדאר או פכּרת מרכזיית א(ל)דאר בּ(א)למג’תמע אלערבּי הי פכּרה אללי מוג’ודה בּאסראאיל וכּמאן בּדֻוַל ערבּיֶה, הנאכּ אלערב מש אקליה בּ(א)למַרַה, בּ(א)לעַכּס הן אלאכּת’ריה. אסמע כּלמאת (א)לאֻעְ’נִיֶה…….

תרגום הדיאלוג

נידא: אסמאעיל, אתה יודע מה הדבר הכי חשוב בחברה הערבית?

אישמעאל: אני חושב שיש הרבה דברים חשובים בחברה הערבית ובכל חברה.

נידא: למשל?

אישמעאל: למשל…. המשפחה, המסורת, התרבות, ככה.

נידא: נכון, כל הדברים האלה מאד חשובים. אבל שכחת משהו חשוב מהם, לפחות בחברה הערבית.

אישמעאל: מה?

נידא: הבית.

אישמעאל: הבית?

נידא: כן, הבית.

אישמעאל: הבית יותר חשוב מהמשפחה?

נידא: גבר, אתה לא מבין. אצלנו, בחברה הערבית, המשפחה היא הבית והבית הוא המשפחה. בלי משפחה אין בית ובלי בית אין משפחה.

אישמעאל: אני מבין, אני מבין. גם אצלנו, אצל היהודים, הבית הוא דבר מאד חשוב. תראי כמה כסף הולך על המשכנתא והגבר עובד כל חייו רק בשביל לשלם חובות לבנק בשביל הבית.

נידא: נכון, אבל אתם עוברים מבית אחד לשני די הרבה, לא כמו הערבים, אצלנו הבית הוא יותר מזה, יקר מזה, הוא משכן הזיכרונות, והחלומות, והאהבה, והיסטוריית המשפחה וכאילו שבלי הבית כל הדברים האלה לא קיימים.

אישמעאל: נכון, ועוד דבר… אם אתה מיעוט במדינה, כלומר כמו הערבים בישראל, הבית הוא הדבר הכי חשוב, כי אולי במדינה באופן כללי אתה מיעוט, אבל אצלך בבית אתה מלך.

נידא: גם נכון, אבל חשיבות הבית או רעיון מרכזיות הבית בחברה הערבית הוא רעיון שקיים בישראל וגם במדינות ערב, שם הערבים הם לא מיעוט בכלל, להפך הם הרוב. תשמע את מילות השיר….