פרק 13: צורת הציווי

פרק 12: הפועל בזמן עבר פרק 14: הפועל בזמן הווה/עתיד

בניין ראשון

מִן פַצְ’לַכּ, אִשְרַבּ מַעִי קַהַוֶה. (אִשְרַבּי / אִשְרַבּוּ) = בבקשה, שתה עמי קפה (שתי, שתו)
לַוְ סַמַחְת, אִפְתַח (א)לְבּאבּ. (אִפְתַחי / אִפְתַחוּ) = בבקשה (מילולית “אם תרשה”), פתח את הדלת. (פתחי, פתחו)
מַא תִנְסַא תִעְ’לַק (א)לְבּאבּ קַבְּל מַא תִטְלַע מִן (א)לְבֵּית. = אל תשכח לנעול את הדלת לפני שתצא מהבית.
יאלְלַה, אִדְפַע הַלְמַרַה, אַנא רַח אַדְפַע בִּ(א)לְמַרַה (א)לְגַ’אי. = יאללה, שלם הפעם, אני אשלם בפעם הבאה.
אִנְזִל תַחְת = רד למטה
אִטְלַע פוֹק = עלה למעלה
אטלע בַּרַה = צא החוצה
רוּח מִן הון קַבְּל מא אַחכּי מַעַ אִמַכּ וּאַחְכּי לַה שוּ עְמְלֶת. = לך מפה לפני שאני אדבר עם אימך ואספר לה מה עשית.
מא תְרוּח בַּעיד. בִּדיש אַדַוֶר עַלֵיכּ. = אל תלך רחוק. אני לא רוצה לחפש אותך.

בניין שני

(ע’ הפועל מודגשת)

פַכִּר שְוַי קַבְּל מַא תִחְכּי מַעו (פַכְּרי / פַכְּרוּ) = חשוב קצת לפני שתדבר אתו (חשבי, חשבו) .
סַכִּר א(ל)שֻבּאכּ לַוְ סַמַחְת. = סגור את החלון בבקשה.
פַסִר כַּלאמַכּ עַשאנ נִפְהַמַכּ מַזְבּוּט. = פרש (הסבר) את דברייך כדי שנבין אותך היטב.

בניין שלישי

אלְמְעַלִמ קַאל ל(ל)תִלְמיד’: סַאמִח צַאחבַּכּ. = המורה אמר לתלמיד: סלח לחברך. (מילולית: סלח חברך).

בניין רביעי

(במקרים רבים פעלים בבניין זה בערבית ספרותית “עוברים” לבניין שני בערבית מדוברת,)

אַעְטִינִי פֻרְצַה לַוְ סַמַחְת. = תן לי הזדמנות בבקשה.

בניין חמישי

(ע’ הפועל מודגשת)

אלְוַלַד קאל לִלְבִּס: (אִ)תְחַרַקְ! = הילד אמר לחתול: זוז!

בניין שישי

אלְמֻדיר טַלַבּ מִן (א)לְמְעַלְמינ: אִתְשַאוַרוּ מַעַ בַּעְצ’. = המנהל בקש מן המורים: התייעצו אחד עם השני.

בניין שביעי

רוּח אִנְוַלִד מִן גְ’דיד! = לך תיוולד מחדש (למשל למישהו עצוב או בדיכאון).

בניין שמיני

אִחְתַרִמ אַבּוּכּ וּאִמַכּ! = כבד את אביך ואת אימך.
אִחְתַרִמ אִלְלי אַכְּבַּר מִנַכְּ = כבד את מי שמבוגר ממך.

בניין תשיעי

לא בשימוש

בניין עשירי

אִסְתַפְסִר מן אלמֻוַטַ’פֶה = בקש הסבר מהפקידה.

מתכון: אַצאבִּע זִינַבּ (אצבעות זינב)

אִלְמַואד (הרכיבים)

כֻּבַּאיתֵין טְחין (שתי כוסות קמח)

מַלְעַקֶה זְע’ירֶה חַ’מירֶה (כפית שמרים)

כֻּבּאיתֵין סִמסִמ (שתי כוסות סומסום)

נֻצ כֻּבּאי סוּכַּר (חצי כוס סוכר)

כֻּבּאי מַיֶה פאתְרֶה (כוס מים פושרים)

דִ’רֶת מִלְח (קמצוץ מלח)

קִרְפֶה (קינמון)

ללקטִר (לסירופ המתוק)

כֻּבּאיתֵין סוּכַּר (שתי כוסות סוכר)

כֻּבּאי מַיֶה (כוס מים)

א(ל)טַריקֶה (הדרך/מתכון)

אלְקַטר (הסירופ)

חֻטְ / חֻטִי (א)לְמַיֶה פי טֻנְגַ’ַרה עלא (א)לְע’אז. (שים/שימי את המים בסיר על הגז.)

חֻט/י א(ל)סוּכּר עלא אלמַי, חַ’לִיהא חַתַא תִע’לי מְליח – מע א(ל)תַחְריק- רֻבִּע סאעה (שים/י את הסוכר במים ותן להם לרתוח היטב תוך כדי בחישה, רבע שעה.)

אלְעַגְ’ינֶה (הבצק)

חֻט/י א(ל)טְחין פי צֻחְן כְּבּיר. (שימ/י את הקמח בצלחת גדולה.)

צִ’יפ/י (א)לְח’מירה מע (א)למִלח. (הוסף/י את השמרים עם המלח לצלחת.)

חַרכּ/י אלח’ליט מע שויה שויה מַי- חַתַא תְציר עג’ינה. (ערבב/י את התערובת עם ממש קצת מים עד שתהפוך לבצק.)

חאפִצ’/י עלא (א)לְעַג’ינֶה במקאם דאפי, רֻבִּע סאעה (שמור/י את הבצק במקום חמים רבע שעה.)

אלחַשְוִה (המילוי)

חַ’לִט/י אלסמסמ מע אלסוכּר וּלקרפה. (ערבב/י את הסומסום עם הסוכר והקינמון.)

קַטע/י אלעג’ינה, קטע צְע’ירה. (חתוך/י את הבצק לחתיכות קטנות.)

מִדּ/י אלעג’ינה עלא שַכִּל דאארי. (למתוח את הבצק לצורה עגולה.)

עַבּ/י ח’ליט אלסִמסִמ פי אלעג’ינה. (שים/י את תערובת הסומסום בבצק.)

לִפ/י אלעג’ינה עלא שַכִּל סיגארה. (ללפף את הבצק לצורת סיגריה)

רַתִבּ/י אלקִטַע פי צינית אלפֻרֻנ. (סדר/י את החתיכות במגש תנור.)