פרק 10: שאלות מאזינים

פרק 9: מזג אווירפרק 11: שאלות מאזינים – חלק ב’

בפרק הזה ענינו על שאלות שנשלחו ממאזינים. 

שאלה: האם זו טעות להשמיע את האות ק’ (ق) בערבות כא’? 

תשובה: לא מדובר בטעות, אלא בלהג. בלהג ה”עירוני” הק’ תישמע כ-א’, בעוד שבלהג ה”כפרי” היא תשמע כ-ק’. למשל, קַדֵיש (כמה) תישמע בלהג העירוני אַדֵיש. 

שאלה: למה יש סוגריים סביב האותיות א’ או ל’ ב”אַל א(ל)תַעַריף” (ה’ הידיעה) בסיכומים? 

תשובה: כשאתם רואים סוגריים בתעתיק, בדרך כלל מדובר באותיות שנכתבות, אך לא נשמעות. למשל, במילה א(ל)דֻכּאן, ה-ל’ נכתבת, אך היא אינה נשמעת, מכיוון שהאות ד’ שבאה אחריה היא אות שמש. כמו כן, במשפת טְלֶעֶת מִנֶ (א)לְבֵּית, ה-א’ שקטה, מכיוון שהסגול שבאות נ’ “גולשת” ישר לתוך ה-ל’. 

שאלה: למה לפעמים אות מופיעה פעמיים במילה והאם יש משמעות לזה שלפעמים ה-נ’ נכתבת בסוף מילה כנון סופית ולפעמים כנון רגילה. 

תשובה: מבחינת התעתיק, אין הבדל בין נ’ ל-ן’ סופית. השימוש ב-ן’ סופית בסוף מילה הוא עניין של נוחות ואסתטיקה בלבד. אות כפולה מסמלת אות דגושה. הסימן לדגש בערבית הוא “שַדְדַה” (دّ). 

שאלה: מה נשמע יותר טוב, “אַנא מִן (א)לְוִלַאיאת (א)לְמֻתַחִדֶה” (אני מארצות הברית), או “אנא מן אַמְרִיקא”? האם יש הבדל? 

תשובה: בעיקרון, אַמְריקַא היא שם היבשת ו-(א)לְוִלַאיאת (א)לְמֻתַחִדֶה היא שם המדינה “ארצות הברית”. בפועל, אם מישהו נוסע לארה”ב הוא יגיד “אַנא בַּסַאפֶר עַלַא אַמְריקַא” ובדרך כלל הכוונה היא שהוא נוסע לארה”ב. 

שאלה: איך אני מבקשת הוראות בערבות, נגיד אם אני ביישוב ערבי ואני רוצה למצוא בית מרקחת?

תשובה:

לַוְ סַמַחְתי. מֻמְכִּן מֻסַאעַדֶה? (סליחה. אפשר עזרה?) 

טַבְּעַן, תְפַצַ’ל (כמובן, בבקשה)

וֵין א(ל)צַידַלִיֶה? (איפה בית המרקחת?) 

צַיְדַלִיֶת מכבּיפארם אַוְ צַיְדַלִיֶת יאסֶר? (בית מרקחת מכבי פארם, או בית מרקחת יאסר?) 

אלְאַקְרַבּ בֵּינְהִן. (הקרוב מביניהם) 

מַאשי, צַיְדַלִיֶת מכביפארם קַריבֶּה מִן הוֹן. אִמְשי דֻעְ’רי שְווי וּבַּעֶד 100 מִטֶר לִפְ עַלא (א)לְיַמין וּתְשוּפ א(ל)צַיְדַלִיֶה קֻדַאמַכּ. (אוקי, בית מרקחת מכביפארם קרוב לפה. לך/סע קצת ישר ואחרי 100 מטר פנה ימינה ותראה את בית המרקחת מולך.)

שֻכְּרן כְּתיר עלא (א)לְמֻסאעַדֶה. יַעְטִיכּי (א)לְעאפְיֶה (תודה רבה על העזרה. תהיי בריאה.)

אַלְלַה יַעַפיכּ. מע א(ל)סַלַאמֶה. (שהאל יתן לך בריאות. להתראות.)

סַלַמאת (להתראות) 

שאלה: מה ההבדל בין “אנא כַּאתֶבּ” ל”אנא בַּכְּתִבּ”?

תשובה: הקדמת האות ב’ לצורת העתיד משמשת לציון פעולה שמתרחשת בהווה או בעתיד, בעוד צורת הבינוני הפועל (כַּאתֶבּ) משמשת לציון פעולה כללית בהווה או תפקיד/מצב. השוו להבדל בין הווה פשוט והווה ממושך באנגלית. 

אַנא בַּסאפֶר עַלא תַל-אבּיבּ = אני נוסע לתל-אביב (עכשיו, או בעתיד בהתאם להקשר)

אנא סַאכֶּן פי תל-אבּיבּ. = אני גר בתל-אביב (באופן כללי) 

שאלה: האם יש הבדל בין “קַדֵיש” ל”כַּם”?

תשובה: 

שאלה: איזה משפט יותר נכון “ראח אזוּרַכּ בּוקרא” או “בּאזוּרַכּ בוקרא”?

תשובה: שניהם נכונים. המשמעות של שניהם – “אני אבקר אותך מחר”. פועל העזר רַאח/רַח, מדגיש את העובדה שמדובר בפועלה שהולכת להתרחש בעתיד, אבל גם במשפט השני ברור שמדובר בעתיד ולא בהווה, בגלל המילה בּוּקְרַא. 

לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.

להאזנה לפרקים האחרונים

פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب –

פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء –

פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟ –

פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –