השפה הערבית מורכבת למעשה משתי שפות, שפה ערבית ספרותית ושפה ערבית מדוברת. ערבית ספרותית (או ה-פֻצְחַא בערבית), אנו יכולים למצוא בספרי ערבית, בעיתון ובחדשות בערבית, בטלויזיה וברדיו בערבית. זוהי השפה אותה אנו למדים בבית הספר. לעומת זאת בערבית המדוברת (או- אִלְעַאמִיֶה בערבית) נשתמש בשיחות יומיומיות.
בעוד שהשפה הערבית הספרותית זהה בכל מדינות ערב (למעט הבדלים קלים בהגיה, כמו במצרים למשל – שם הוגים את האות – גִ’ים [J] כ-גִים [G]), השפה המדוברת משתנה ממדינה למדינה, ולכל מדינה ערבית יש את הלהג המיוחד לה. ישנם מקרים שהלהגים בערבית דומים יחסית, אך ישנם מקרים רבים בהם הלהגים בערבית שונים בתכלית.
“הוא רוצה” – אצל הפלסטינים – בִּדֹה, אצל העיראקים – יִרִיד, אצל המצרים – עַאיֵז ואצל הבדואים – וֻדֹה.
בקורס לימודי ערבית באינטרנט, אנו משקיעים זמן בלימוד הבניינים בשפה הערבית. הבניינים בערבית קשורים לתחביר והינם תחום מובהק של ערבית ספרותית.
שאלה שעולה שוב ושוב היא למה ללמוד את הבניינים בערבית, אם לומדים ערבית מדוברת או – מה הקשר בין ערבית ספרותית וערבית מדוברת.
במאמר קצר זה ננסה להסביר את הקשר בין “שתי השפות השונות בערבית”, שהן למעשה – אותה השפה.
הדבר הראשון שחשוב לזכור הוא שהשפה הערבית המדוברת נולדה מהשפה ערבית ספרותית. לכן – רוב המילים בערבית מדוברת הינן למעשה מילים בערבית ספרותית, ונוכל, על פי רוב, למצוא אותן במילון ערבית אם רק נצליח להבין מאיפה הן באו.
ניקח לדוגמא את הפועל – בַּאקוּל – אני אומר בערבית. פעמים רבות בהגיה נשמע בַּאאוּל או בַּאגוּל, תלוי היכן אנו נמצאים.
איך נדע – אם כן – מה אומר הפועל הזה?
הפועל קַאלַ בערבית ספרותית משמעו – אמר. בעתיד – יַקוּלֻ – יאמר. אני אומר – אַקוּלֻ.
אז איך הגענו מ- אַקוּלֻ ל – בַּאקוּל, בַּאאוּל או בַּאגוּל?
כאן אנו נכנסים לתכונות הייחודיות של השפה המדוברת הערבית.
בשפה המדוברת בערבית, לפני פועל בעתיד, נוסיף, על פי רוב ולמעט במקרים מסוימים את האות – ב’.
כפי שלמדנו בדף האותיות בערבית, האות ק’ עשויה להשמע במקומות מסוימים כ- א’ או כ-ג’ (G). לכן – אם אנו שומעים את הפועל – בַּאאוּל, אנו יודעים שהוא למעשה – בַּאקוּל, ואם נשמיט את ב’ המדוברת – אַקוּל.
שימו לב – אַקוּל במדוברת, ו- אַקוּלֻ בספרותית.
עלינו לזכור שבערבית מדוברת תמיד ננסה לקצר את המילים על ידי ניקוד.
הדבר רק מתחזק בפעלים “מסובכים” יותר.
ניקח את הפועל אִחְתַרַקַ בספרותית – נשרף. יישרף – יַחְתַרִקֻ.
בערבית מדוברת – בִּיחְתְרִק
איך הגענו לזה?
שורש המילה – ח.ר.ק. בניין שמיני צורתו – אפתעל, כלומר א’ לפני פ’ הפועל ו-ת’ אחריו. אפתעל – אחתרק.
בעתיד מוסיפים אות איתן לפני פ’ הפועל וה-א’ של בניין שמיני נופלת ß א/י/ת/נ + פ הפועל + ת בניין שמיני + ע’ הפועל ו-ל’ הפועל.
אפתעל, יפתעל, תפתעל, נפתעל וכן הלאה, כאשר ה-א’ היא של העתיד (אות אית”ן כמו בעברית) וה-ת’ היא של בניין שמיני בערבית.
בערבית מדוברת, מוסיפים ב’ לפני העתיד ולכ- באפתעל, ביפתעל, בתפתעל, בנפתעל – ב’ העתיד + א/י/ת/נ + פ’ הפועל + ת הבניין השמיני + ע הפועל ול’ הפועל.
אם לא היינו מכירים את צורת הבניין השמיני בשפה ערבית ספרותית, אין שום סיכוי שהיינו יכולים לבנות נכון את הפועל בערבית מדוברת.
לכן קיימת חשיבות עצומה להתמקד בעניינים הללו, אשר הם לכאורה רלוונטיים לערבית הספרותית, וזאת על מנת שנוכל לדבר בצורה נכונה ולא, כפי שנקרא בערבית – עַרַבִּי מַכְּסוּר – ערבית רצוצה/שבורה.
גם למילים שנראות ייחודיות לכאורה לשפה הערבית המדוברת ניתן להגיע באמצעות ערבית ספרותית:
כך, קיימת המילה בערבית – עַשַאנ – בגלל.
כפי שאמרנו, השפה הערבית המדוברת מנסה כל הזמן לקצר, ולכן המילה עַלַא – על, תהגה פעמים רבות כ- עַ. לדוגמא: אני הולך הביתה: במקום – אַנַא רַאיֵח עַלַא אְלְבֵּית, נגיד בערבית מדוברת – אַנַא רַאיֵח עַ-אְלְבֵּית.
אותו הדבר קורה במילה “עַשַאנ”, שהינה למעשה שילוב של שתי מילים: עַלַא שַאְנ – על הנושא/על עניין = בגלל.
כמובן שישנן מילים בערבית מדוברת שהן ייחודיות לשפה המדוברת, ופעמים רבות מקורן לא בשפה – הערבית.
קחו למשל את המשפט – וַאלַלה, הַאדַא אִשִי אַגַ’נְס, לַאנְג’ -זה משהו חדיש.
הן המילה אַגַ’נְס והן המילה לַאנְג’ – מקורן אינו בערבית ולכן לא נוכל להיעזר בערבית הספרותית במקרה זה. כמובן שישנה מילה בערבית למעלה “חדיש” ותמיד נוכל להשתמש בה.
דוגמא נוספת היא המילה צַ’רְפַּאיַה בשפה העיראקית – משמעה מיטה (בערבית – פַרְשַה). המילה צַ’רְפַּאיַה מקורה בשפה הפרסית ועל כן לא נוכל למצוא אותה במילונים ערביים.
הדוגמאות למילים במדוברת אותן לא נוכל למצוא במילונים “ספרותיים” מעטות מאוד יחסית למילים אותן נצליח למצוא במילון. בדרך כלל, ברגע שנצליח לזהות את מקורה של המילה, נצליח למצוא אותה במילון ערבית ספרותית.
השוני היחסי בין הערבית המדוברת לערבית הספרותית הוא בעיקר בצורת ההגיה (שבדרך כלל תקצר את המילה או את הפועל), לעיתים בבניין בו נשתמש ולעיתים במילים הייחודיות לשפה הערבית המדוברת.
להלן מספר דוגמאות למילים שיעזרו לכם להתמצא בשפה הערבית המדוברת, אותן יקשה עליכם למצוא במילון:
בִּד -רוצה, תמיד בהטיה – אני רוצה – בִּדִי, אתה רוצה – בִּדַכּ, את רוצה – בִּדֵכּ, הוא רוצה – בִּדֹה, אנחנו רוצים – בִּדְנַא וכן הלאה.
בשפה ערבית ספרותית – רצה – אַרַאדַ, ובעתיד – יֻרִידֻ. אגב, בערבית מדוברת עיראקית משתמשים בצורה הספרותית בשינוי ניקוד קל– אַרִיד, יִרִיד.
פִיה – יש. השלילה יכולה להעשות כמו בערבית ספרותית – מַא פִיה – אין, או בצורה הייחודית לערבית מדוברת עם הוספת ש’ בסוף המילה: פִיש או מַא פִיש.
בערבית ספרותית – יַגִ’ידֻ. שימו לב שהמילה הספרותית קיימת המילה מַוְג’וּד – נמצא, בה משתמשים גם בערבית מדוברת.
שוּ, אֵיש – מה?
בערבית ספרותית – מַאדַ’א
וֵינ – היכן?
בערבית ספרותית אַיְנַ. שימו לב: למעשה ה-א’ פשוט הפכה ל-ו’ והניקוד השתנה לצורך קיצור המילה.
אנו מקווים שההסבר עזר לכם.
רוצים לשפר את רמת הערבית שלכם בעזרת מורה פרטי דובר שפת אם? בלינגולרן אנו מציעים קורסים במגוון רמות, עם מורה לערבית בכיתה וירטואלית מתקדמת!
לינגולרן הנו אתר לימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים, או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם וללמוד ערבית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.
לפרטים נוספים על הקמפוס בערבית לחצו כאן
HE
English