גרמנית מזוהה עם תת משפחת השפות הגרמאניות, הכוללת שוודית, נורווגית, דנית, הולנדית וגרמנית, והמשויכת למשפחת העל של השפות ההודו-אירופאיות הכוללת למעשה את כל שפות אירופה למעט פינית, הונגרית וטורקית.
עם מעל 100 מיליון דוברי השפה כשפת אם היא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם ומדורגת במקום השלישי בעולם כאחת הנלמדות ביותר כשפה שנייה.
אך מה הם מקורותיה של השפה? מה היו גלגוליה? מהיכן הגיעה ומהיכן הגיעו דובריה? במאמר זה ובמאמר המשך נסקור את שורשיה ואת העמים שדיברו בה על גלגוליה השונים.
ההיסטוריה של השפה הגרמנית מגיעה עד ימי הביניים המוקדמים, התקופה שבה היא נפרדה משפות גרמאניות אחרות (שוודית, נורווגית, דנית, הולנדית, אנגלית). ברם, כאשר לוקחים בחשבון את ההיסטוריה הקדומה שלה, הרי שהיא הרבה יותר עתיקה וניתן להציג אותה על רקע השורשים ההודו-אירופאים שלה. גרמנית, כאחת השפות מתת משפחת השפות הגרמאניות, שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופאיות (המשפחה בעלת משפר הדוברים הגדול ביותר בעולם כשפת אם המונים כשלושה מיליארד). ההנחה היא שהגרמנית הקדומה התהוותה מתוך השפה ההודו-אירופאית (שממנה נגזרו גם יתר השפות המדוברות כיום באירופה) בסביבות האלף הראשון לפני הספירה. השלב המוקדם בהתפתחות הגרמנית אשר התרחש בין שנת 600 ל-1050 לספירה נקרא שלב הגרמנית הגבוהה הקדומה.
תולדות התרבות והשפה הטרום-גרמניות מצויות באלף השנייה לפני הספירה על אף שמוצא השבטים הגרמאניים, האחראים להן, מעולם לא התברר במדויק. ההנחה היא שמולדתם של השבטים הגרמאניים הקדומים הייתה ככל הנראה בדנמרק ובאזורים הגובלים בה כגון צפון מערב גרמניה של היום. מאידך, רב יותר הסיכוי כי השבטים שצאצאיהם כונו “גרמנים” היגרו מחלקים אחרים של יבשת אירואסיה (יבשת-על הכוללת את יבשות אירופה ואסיה) והתערבבו עם תושבים קדם-גרמאניים של דנמרק ואזורים סמוכים. באופן טבעי הייתה גם לתושבים קדומים של אזורים סמוכים באירופה כגון העמים האיטליים (שם כללי לכל העמים שישבו באיטליה ושלימים סופחו לאימפריה הרומית ואשר היגרו מאוחר יותר לדרום אירופה ופיתחו את השפה הלטינית) או הקלטיים (קבוצת עמים שישבו באירופה המערבית טרם נכבשה בידי האימפריה הרומית) השפעה על התפתחות השפה הגרמנית. במאה השנייה והשלישית לספירה החלו השבטים הגרמאניים להגר לאזורים אחרים. בשל קשרים של הגרמאניים עם הרומאים אשר לחמו עם שבטים גרמאניים שולבו בשפות הגרמאניות מילים רבות מלטינית, כמו גם ימות השבוע.
עם נדידת העמים אשר החלה עם פשיטתם של ההונים על אירופה בסוף המאה הרביעית לספירה ואשר חתמה סופית את התמוטטות האימפריה הרומית מתחילה ההשפעה המאסיבית של תרבויות זרות על השפה הגרמאנית. את מקומה של האימפריה הרומית, כוח על המאורגן מבחינה פוליטית, צבאית ותרבותית תופסים מדינות שבט גרמאנית (השבטים הגרמאנים היו רבים וכללו: גותים, ויזיגותים, פראנקים, לומברדים, טווטונים, ואנדלים ועוד כאשר כל שבט התאגד לכוח פוליטי מקומי ותבע שטח משלו) קצרות חיים ולבסוף מאוחר יותר גם הממלכה הפראנקית של המרובינגים שנוסדת בשנת 482 ע”י כלוביס הראשון אשר הכניעה שבטים גרמאניים אחרים והפכה אותם לנתיניה.
השפעה חשובה נוספת על השפה הגרמנית החלה בתקופה בה קיבלו על עצמם השבטים הגרמניים את הנצרות בימי הביניים המוקדמים (המאה 6-7 לספירה) ואשר הביאה להתפשטות נוספת של הלטינית. בהמשך, עם התחזרות הממלכה פרנקית באירופה, הפכה שפת העם הגרמנית (בניגוד לשפה הלטינית בה היה נהוג לקרוא כתבי קודש) ליותר ויותר חשובה. במאה השמינית לספירה שלטו הקרולינגים (שושלת הקרויה על שם קרל מרטל – איש מפתח בתקופה המרובינגית ואשר בצאצאיו הפכו לשליטי הפרנקים החל משנת 751) בהנהגת קרל הגדול בחלק ניכר מאירופה ובשנת 843 התפוררה אימפריית הפראנקים לשלושה חלקים: החלק המזרח יהפך לימים להיות ערס האומה הגרמנית המודרנית. נהוג להחשיב את תפיסת השלטון של ממלכת הפרנקים המזרחית על-ידי היינריך מסקסוניה בשנת 919 כשעת הלידה של גרמניה של ימינו.
במאמר הבא נתעמק בשינויים שחלו בשפות הגרמאניות ואשר הולידו את הגרמנית המודרנית המדוברת כיום בגרמניה.
לינגולרן הוא בית ספר לשפות במרחב הווירטואלי, המשלב בין הקניית השפה לבין התרבות וההיסטוריה של העם שממנו התפתחה ואשר רואה באלו רקע חשוב וחיוני להבנת השפה על כל שלל הניואנסים התרבותיים שבה.
HE
English