הקשר בין השפה הערבית לעברית

מקורה של השפה הערבית מצוי במשפחות השפות השמיות הכוללת את העברית, ערבית והארמית (לשון העברית העתיקה המצויה בעיקר בכתבי הקודש), ומכאן נובע הקשר הישיר בין עברית לערבית.

ומה לגבי השפה הערבית לדוברי עברית?

לאור הדמיון הרב המצוי בין עברית לערבית, הרבה יותר קל לנו – הישראלים, ללמוד את השפה הערבית שיש בה אלמנטים מובהקים ודומים מהעברית. היבט נוסף שמקל עלינו בללמוד את השפה הערבית, הוא ההיבט הגיאוגרפי, כלומר הסביבה שבה אנו נמצאים שמוקפת בלא מעט דוברי ערבית.

את הקשר בין השפה הערבית לעברית ניתן לראות מחד במילים שיש ביניהן דמיון מוחלט, ומאידך במבנה התחבירי של השפות, דקדוק ומבנה הפעלים מבחינת הזמנים – עבר, הווה, עתיד, ציווי, שם פעולה וכו’. כמו כן, דוגמה נוספת לדמיון בין עברית לערבית היא בצורת הריבוי. ילדה (ר’) ילדות. בערבית צורת הריבוי עובדת על פי אותו בעיקרון בדיוק שנלקח מהעברית.

דוגמה מוחשית למילים זהות בעברית ובערבית ניתן לראות למשל בפועל “אמר”, שנאמר בדיוק אותו דבר בערבית – امر ונלקח מאותו השורש; א.מ.ר.

דוגמא נוספת ניתן לראות בצמד המילים “בוא הנה!”. המקבילה הערבית של המילה “הנה”, היא هنا שמשמעותה היא פה, כלומר “בוא לפה”.

לאור העובדה שהשפה הארמית משתייכת גם היא למשפחת השפות השמיות, ניתן לראות את הדמיון גם בין הערבית לארמית. דוגמה לכך ניתן לראות במילה “תפילה”, שבארמית נקראת “צלותנא” ובערבית נקראת صلاة. למי שתוהה מה כתוב בערבית ומדמיין שהוא רואה סינית מול עיניו, מדובר באותן אותיות השורש; צ.ל.א.

דוגמאות זהות בעברית לערבית בעולם הפועל ניתן לראות מבחינת מבנה הפועל. מדובר בתבנית סכמתית ורציונאלית בדיוק כמו בפעלים בשפה העברית.

דוגמה שתמחיש לנו את הדמיון בעולם הפועל בעברית וערבית ניתן לראות במקרה שניקח את הפועל “כתב”, זמן עתיד, גוף מדבר. קיבלנו את הפועל אכתוב. בדיוק על אותו עיקרון ניקח את הפועל “כתב”, זמן עתיד, גוף מדבר בערבית. נקבל את הפועל אכתוב (اْكتُبُ), שהגייתו בערבית ובעברית זהה לחלוטין, ומורכב מהשורש כ.ת.ב.

הדמיון בין שתי השפות מסייע לנו ומקל עלינו בעת למידת השפה הערבית. במקרים רבים כאשר לומדים את השפה, ניתן לקחת דוגמאות מקבילות בעברית וכך הרבה יותר קל לנו ללמוד ולזכור את השפה.

סלנג מערבית השגור בשפה העברית

כחלק מהשפעתה של השפה הערבית על העברית וכתוצאה מקרבתנו הגיאוגרפית והסביבה המקיפה אותנו במדינות ערב, ניתן לראות ביטויים מהשפה הערבית השגורים בעברית אותה אנו מדברים ביום יום.

דוגמא טובה לכך ניתן לראות במילה “דאווין” שנפוצה בסלנג הישראלי. מהיכן מגיע מקור המילה? מהמילה “דיוואן” (ديوان) בערבית שמשמעותה “לשכה”. מהיכן זה מגיע? כאשר הסולטאנים היו רוצים לעשות “דאווין” ולהשוויץ במעמדם המפואר הם היו מזמינים אנשים ללשכה שלהם (ה”דיוואן”) וכך הם היו עושים “דאווין” ומתפארים ביופי שבלשכתם וכך משדרים כוח הלכה למעשה.

לינגולרן הנו אתר לימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים עם מורה לערבית, או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם וללמוד ערבית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.

לפרטים נוספים על הקמפוס בערבית לחצו כאן