פרק 36: אִחְתִג’אג’ – מחאה

פרק 35: שוּ בִּנְקוּל, יִלעַן אַבּוכּ וִלא יִנעַל אַבּוכּ? ממש לא קללות בערבית פרק 37: מִית אַלף שֻכְּר אִלכּו! מאה אלף תודות לכם!

א. בּאלחלקה אִללי פאת מא חכּינא עַן מסבּאת.	בפרק הקודם לא דיברנו על קללות.
נ. וּמא בּדי אַסמע מנכּ וַלא כּלמֶה עַן מסבּאת!	ואני לא רוצה לשמוע ממך אף מילה על קללות!
א. טבּען לא. בּס חכּינא עַן (א)לְמֻצטלחאת מַתְקַל דמכּ ומַחַ’פ דמַכּ.	כמובן שלא. אבל דיברנו על הביטויים “כמה שדמך כבד” ו”כמה שדמך קל”.
נ. צחיח.	נכון.
א. פי כּמאן מצטלח היכּ… “אבּן חלאל” או “בּנת חלאל” ו”אבּן חראם” ו”בּנת חראם”. בּאַי מנסבּאת ממכּן נִסתעמלהִן?	יש עוד ביטוי כזה… “בן מותר” או “בת מותרת” ו”בן אסור” או “בת אסורה”. באיזה נסיבות נשתמש בהם?
נ. עאדַתאן בּנקול אבּן או בּנת חלאל למא א(ל)שח’ס בּיכּון מְליח, יעני בּעמל אשי מש מפהום. מַתלאן פּכרת בּשח’ס ופַג’אה בּתשופו קֻדאמכּ ואנת מבּסוט מנו – בּתחכּילו “וללא אִנכּ אבן חלאל”.	בדרך כלל נגיד בן או בת מותר כאשר האדם טוב, כלומר עשה משהו לא מובן מאליו. למשל, חשבת על מישהו ופתאום אתה רואה אותו מולך ואתה מרוצה ממנו. תגיד לו “אתה בן מותר”.
א. זי אלאכּל ו(א)למשרובּאת (א)לחלאל?	כמו אוכל ומשקאות “חלאל”?
נ. בּזבּט. מַתלן משרובּאת כֻּחוליֶה הן מש חלאל, הן חראם. וכּמאן אזא אנת ע’צ’בּאן עלא ואחד בּתקול לו יא אבּן אלחראם.	בדיוק. למשל משקאות אלכוהוליים הם לא מותרים, הם אסורים. וגם, אם אתה כואס על מישהו, תגיד לו “יא בן אסור”.
א. אבּן אלחראם מַעַנתו בּ(א)לאצל אִנו אִנולד לאהל מש שַרְעִי.	“בן אסור” משמעותו המקורית היא מי שנולד להורים לא חוקיים (ממזר).
נ. בּזבּט והאי בּעדהא לליום משכּלה בגֻ’זֻאא מן אלמג’תמע אלערבּי.	בדיוק וזה עדיין היום בעיה בחלק מהחברה הערבית.
א. חלו, תַעלמנא (א)למֻצטלח אבּן אלחלאל יעני ואחד מליח ותעלמנא כּמאן אלמצטלח אבּן אלחראם יעני ואחד מש מליח.	יפה. למדנו את הביטוי “בן מותר”, כלומר מישהו טוב ולמדנו גם את הביטוי “בן אסור”, כלומר מישהו לא טוב.
נ. צחיח. קֻל לי, ען שו בּדכּ נחכּי בּהאי אלחלקה?	נכון. תגיד לי, על מה אתה רוצה לדבר בפרק הזה?
א. סואל מניח. אסמעי פי הַאי אלְפתרה פי כּתיר מֻט’אהראת ופכּרת אנו בּנפע נחכּי שְוַי ען מצטלחאת או שִעאראת נקראהא עלא לאפִתאת או נסמעהן באלמט’אהראת.	שאלה טובה. תשמעי, בתקופה הזאת יש הרבה הפגנות וחשבתי שזה יועיל לדבר קצת על ביטויים או ססמאות שקוראים אותם על שלטים/כרזות ושומעים אותם בהפגנות.
נ. יא זלמה. הדא מַוצ’וע סיאסי ובּדיש אחכּי ען היכּ.	גבר, זה נושא פוליטי ואני לא רוצה לדבר על זה.
א. ליש לא?	למה לא?
נ. כַּם מרה לאזם אקולכּ? פודקאסטנא הוֶ בּרנמג’ תַרבּוי מש סיאסי.	כמה פעמים אני צריכה להגיד לך? הפודקאסט שלנו הוא תכנית חינוכית, לא פוליטית.
א. טבּען מש סיאסי. מע אנו בּנחכּי כּתיר ען מואצ’יע אג’תמעיה ואקתצאדיה.	כמובן שלא פוליטית. למרות שאנחנו מדברים הרבה על נושאים חברתיים וכלכליים.
נ. חכּי אג’תמאעי פיש משכּלה, חכּי אקתצאדי כּמאן מש משכּלה. חכּי סיאסי פי משכּלה.	דיבור חברתי-אין בעיה. דיבור כלכלי – גם אין בעיה. דיבור פוליטי-יש בעיה.
א. ליש יעני?	למה?
נ. בּקולכּ ליש. שוף כּיף בּכּל מַוצ’וע מש סיאסי, ממכּן תכּון, בּין נאס מח’תלפין, עַלקאת ואִתִסאלאת מפתוחה אנסאניה. זלמה בּחכּי מע זלמה. מרה בּתחכּי מע מרה.	אני אגיד לך למה. תסתכל איך בכל נושא לא פוליטי, יכולים להיות בין אנשים שונים יחסים וקשרים פתוחים ואנושיים. גבר מדבר עם גבר. אישה מדברת עם אישה.
א. חלו, היכּ לאזם.	יפה, ככה צריך.
נ. צחיח. בּס למא נְפות לִמַוצ’וע סִיאסי בּחכּיש מעכּ כּפרד יעני, בּחכּי מעכּ כּאנכּ אלְמג’מועה אלכּבּירה, או אלמֻמַת’ל ען אלמג’מועה אלכּבּירה, יעני מע אִידיאולוג’יה. ואנא בּדיש אחכּי בּאִסם אי מג’מועה או אי אִידיאולוג’יה. בּדי אחכּי בּאִסם נידאא.	נכון, אבל כשנכנסים לנושא פוליטי אני לא מדברת אתך כפרט או יחיד, אני מדברת אתך כאילו אתה הקבוצה הגדולה, או הנציג של הקבוצה הגדולה, כלומר אני מדברת עם אידיאולוגיה. ואני לא רוצה לדבר בשם אף קבוצה או אף אידיאולוגיה. אני רוצה לדבר בשם נידא.
א. בּפהמכּ. בִּסאלו כּתיר “שו מַוקף אלוסט אלערבּי?” כּאנו כּל אלערבּ פי א(ל)דולה ענדהן מוקף ואחד מֻשְתַרַכּ. האי כּמאן משכּלה בּראיכּ?	אני מבין אותך. שואלים הרבה “מה העמדה של המגזר הערבי?” כאילו לכל הערבים במדינה יש עמדה אחת משותפת. זה גם בעיה לדעתך?
נ. אואלן, יא רית תקול “אלמג’תמע אלערבּי” מש “אלוסט אלערבּי”. ת’אני שי, אנת חכּית “כּאנו כּל אלערבּ פי אלדולה ענדהן מוקף ואחד משתרכּ”. יא רית יכּונו מע מוקף ואחד משתרכּ. ואלְלַהִ אלְעט’ים, כּל ואחד ענדנא בּפכר אישי מֻח’תלף ען עֵ’ירו.	קודם כול, בבקשה תגיד “החברה הערבית” לא “המגזר הערבי”. דבר שניי, אתה אמרת “כאילו כל הערבים במדינה יש להם עמדה אחת משותפת”. הלוואי שהייתה להם עמדה אחת משותפת. בשם אלוהים, כל אחד אצלנו חושב משהו שונה מחברו.
א. חלו, לאזם יכּון היכּ פי דִימוקרטיה.	יפה, ככה צריך להיות בדמוקרטיה.
נ. צחיח. עשאן היכּ בּקול אִנו מִש מזבּוט נסאל שו מַוקף אלערבּ או שו מוקף אלוסט אלערבּי.	נכון. לכן אני אומרת שזה לא טוב לשאול מה העמדה של הערבים או מה העמדה של המגזר הערבי.
א. קצדכּ “אלמג’תמע אלערבּי”.	את מתכוונת “החברה הערבית”.
נ. בּזבּט.	בדיוק.
א. תלמידֶ’כּ. אסמעי, חכּיתי עַן אלאִידיאולוג’יֶה והַאי אִשי מניח, יעני בּנפע תכּון לִ(ל)נאס קִיַם ואַח’לאק. בּס אזא בּחכּי מע זלמה ובַּסאלו סואל ובּערף אלג’ואבּ חַסַבּ אלאדיאולוג’יה תבּעתו, קבּל מא סמעת ג’ואבּו בּאלפִעל, האי משכּלה כּבּירה.	אני תלמיד שלך. את דברת על אידיאולוגיה וזה דבר טוב, כלומר זה טוב שיש לאנשים ערכים ומוסר. אבל אם אני מדבר עם בן אדם ושואל אותו שאלה ואני יודע את התשובה לפי האידיאולוגיה שלו עוד לפני ששמעתי בפועל את תשובתו, זאת בעיה גדולה.
נ. בּזבּט, כּאנו בּתחכּי מע מַג’מועה ומש מע פַרד.	בדיוק, כאילו אתה מדבר עם קבוצה ולא עם יחיד.
א. אה, צחיח.	נכון.
נ. אזא היכּ יעני אנת מעי וצ’ד אלחכּי ען אשְיא סיאסיה בּפודקאסטנא.	אם כך, אז אתה אתי (מסכים אתי) ונגד הדיבור על דברים פוליטיים בפודקאסט שלנו.
א. יעני… . מע אנו פי כּתיר כּלמאת ומֻצטלחאת פי האלמַג’אל ממכּן נתעלם מִנהן.	כן… למרות שיש הרבה מילים וביטויים בתחום הזה שאנחנו יכולים ללמוד מהם.
נ. מן תַג’רבּתי מעכּ בּערף אנו פיש אִחתִמאל תִתרִכּ האלמַוְצ’וע. אזא היכּ, יעני, חַלינא נִסמע מַתל או מתלֵין.	מניסיוני אתך אני יודעת שאין סיכוי שתרד מהנושא הזה. אם כך, בוא נשמע דוגמא או שתיים.
א. יעטיכּי אלְעאפיה עלא צַבּרכּ וטולֶת בּאלכּ.	תודה על סבלנותך ואורך רוחך.
נ. אללה יעפיכּ.	שאלוהים יברך אותך.
א. טיבּ, מש לאזם נחכּי עַן אלמט’אהראת הון פי אלבּלד ופי האי אלפתרה. בּא(ל)רבּיע אלערבּי סמענא מַתלן אלשִעאר “אלשעבּ יֻריד אסקאט אלנט’אם” וכּמאן “עֵיש חֻריה עַדאלה אִג’תמאעיה”.	טוב, אנחנו לא חייבים לדבר על ההפגנות כאן במדינה ובתקופה הזאת. באביב הערבי שמענו למשל את הסיסמא: “העם רוצה להפיל את השלטון” וגם “חיים/לחם, חירות, צדק חברתי”.
נ. מש אג’תמאעיה. אִגתמאעיה. היכּ בּחכּו בּגים ומש ג’ים פי מצר. אלכּלמה עֵיש קַצדהא יעני חיאת וכמאן חֻבּז.	לא אג’תמאעיה אלא אגתמאעיה. ככה מדברים בגים ולא בג’ים במצרים. המילה “עיש” משמעותה חיים וגם לחם.
א. אה חלו. יעני בּדון עֵיש פיש עֵיש.	יפה. כלומר בלי לחם אין חיים.
נ. אה, בּזבּט. יעני בּדנא חֻ’בּז ובּדנא חֻריה, יעני חֻקוק אנסאן ובּדנא עדאלֶה אִג’תמאעיה יעני מֻסאוַאַה.	בדיוק. כלומר אנחנו רוצים לחם ואנחנו רוצים חירות, כלומר זכויות אדם ואנחנו רוצים צדק חברתי, כלומר שוויון.
א. חלו. ואלגֻ’מלה אלשעבּ יריד אסקאט א(ל)נזאם, יעני אלשעבּ בּדו נִט’אם ג’דיד או חֻכּומֶה ג’דידה.	יפה. והמשפט “העם רוצה להוריד את המשטר”, כלומר העם רוצה משטר חדש או ממשלה חדשה.
נ. צחיח. יֻריד בּאלפֻצחא ובּדו בּאלעאמיה או אלְמחכּיֶה.	נכון. בספרותית “יריד” ובמדוברת “בדו”.
א. בּ(אל)להג’ה אלמצריֶה בּיקולו עאוִז, צח?	בלהג המצרי אומרים “עאוז”, נכון?
נ. צחיח. בּיקולו עַאוז או עַאיז. נַפס א(ל)שי.	נכון. אומרים עאוז או עאיז. אותו דבר.
א. ובּיקולו הֻנאכּ “בִּאולו” מש “בִּקולו”, יעני אלחַרְף קאף נִסמעהא כּאליף.	ואומרים שם “באולו” ולא “בקולו”, כלומר שומעים את האות כאף כאליף.
נ. צחיח. פי כּמאן שִעאר, בּדכּ תחכּי ענו?	נכון. יש עוד סיסמא שאתה רוצה לדבר עליה.
א. אה. מַתלן בּהאי אלּמט’ארהאת צִ’ד מַשרוע אלחכּומה קַראת א(ל)שִעאר “אלאִחתלאל הוֶ אַצִל אלְפסאד”.	כן. למשל בהפגנות האלה נגד תוכנית הממשלה, קראתי את הסיסמא “הכיבוש הוא מקור השחיתות”.
נ. שוף כּיף בִּחאוַלו יֻפַוִתו ואקע מֻעַקִד לג’מלה או שעאר אללה בּס תלאת כּלמאת. בּאלפעל פי כּתיר אסבּאבּ ללְפסאד והֻו מַוג’וד הון וכּמאן בּדֻול בּעידֶה וקריבֶּה בּדון צִראע וַטַני או אחִתלאל יעני.	תסתכל איך מנסים להכניס מציאות מורכבת למשפט או סיסמא שיש בה רק 3 מילים. בפועל יש הרבה סיבות/גורמים לשחיתות והיא נמצאת כאן וגם במדינות רחוקות וקרובות שאין בהן סכסוך לאומי או כיבוש.
א. קצדכּ אנו עַלא אַרצ’ אלְואקע פי כּתיר צֻעובּאת ומשאכּל ואִללי בּדו ילקִי חַל לִלְאזמה, לאזם יִפהם האלוַאקע בּשכּל עַמיק ומש טריק שִעאראת בּסיטה.	את מתכוונת שעל קרקע המציאות יש הרבה קשיים ובעיות ומי שרוצה למצוא פתרון למשבר, צריך להבין את המציאות באופן מעמיק ולא דרך סיסמאות פשוטות.
נ. אַי נַעם! ואִזא אלאחתלאל הֻו משכּלה או ג’רימֶה או אַצל אלְפסאד, וֵין כנתֻ בּאל 50 סַנה אלאח’ירה יא זלמה?	כן! ואם הכיבוש הוא בעיה או פשע או מקור השחיתות, איפה הייתם ב-50 השנים האחרונות גבר?
א. יא נִידא, בּדנאש נחכּי ען שֻאון סיאסיֶה בּפודקאסטנא א(ל)תרבּוי וא(ל)נט’יף והיכּ.	נידא, אנחנו לא רוצים לדבר על נושאים פוליטיים בפודקאסט החינוכי והנקי שלנו.
נ. טבּען לא!	בטח שלא!