פעלים מתפרקים בגרמנית

אחד הדברים המאפיינים את השפה הגרמנית וגם אחד הדברים המקשים על למידתה הוא נושא הפעלים המורכבים מפועל עיקרי ותחילית מתפרקת. תחילית זו היא בדרך-כלל מילת יחס, אך יכולה להיות גם שם תואר. במרבית המקרים משנה התחילית את משמעות הפועל עצמו עד כדי יצירת פועל בעל משמעות שונה בתכלית מזו של הפועל העיקרי. אך לא זו הבעיה העיקרית אלא שהתחילית המתנתקת מהפועל שבה בסוף המשפט, מה שאומר שעליכם יהיה לזכור מה רציתם להגיד עד שתגיעו לסוף המשפט אשר עשוי בגרמנית להשתרע על פני כמה שורות.

באופן לא מוזר תופעה זו קיימת גם באנגלית, שהרי בעצמה נבעה מניבים עתיקים של שבטים גרמאניים, אולם במידה פחותה יותר. ניקח לדוגמה את הפועל pick שמשמעותו “לבחור”. כעת, אם נוסיףלצד פועל זה את מילת היחס up נקבל את הפועל “לאסוף”. אם ניקח פועל זה ונציב אותו במשפט “הוא אסף אותו מנמל התעופה”, נאמר: he picked him up from the airport, כלומר מילת היחס מגיעה אחרי כינוי הגוף him. בגרמנית קורה בדיוק אותו הדבר רק שמילת היחס מגיעה ממש בסוף אחרי כל יתר המילים. הבה נראה דוגמה: הפועל rufen בגרמנית משמעותו “לקרוא” (הכוונה לא ללקרוא ספר אלא לקרוא בשם, לדוגמה “שמעון קרא לרותי לחזור הביתה). אם ניקח פועל זה ונצמיד לו את התחילית an נקבל את הפועל anrufen שמשמעותו “להתקשר”. אם נרצה לומר “אני מתקשר אלייך היום אחרי ארוחת הערב”, נאמר: ich rufe dich heute nach dem Abendessen an

תחיליות בגרמנית יש לא מעט ולמרות שמדובר לרב במילות יחס בעלותת פירוש מילוני נהיר, הרי שלא תמיד ניתן להסיק ממשמעותן על הפועל הנוצר לאחר צירופן. לדוגמה, מילת היחס auf משמעותה “על” אולם בצירוץ הפועל trennenשמשמעותו “להפריד” נוצר הצירוף auftrennen – “לפרום” (מילולית: “להפריד למעלה”). יחד עם זאת, במרבית המקרים כן יתקיים קשר בין מילת היחס למשמעות החדשה של הפועל הנוצר מצירופה אליו. לדוגמה, kommenשמשמעותו “לבוא” בצירוף מילת היחס mit שמשמעותה “עם” יוצר את המשמעות “להצטרף” (מילולית “לבוא עם). Wir gehen ins Kino und du kommst mit, אנחנו הולכים לקולנוע ואתה מצטרף (אלינו)

רשימת מילות היחס המצטרפות לפעלים ארוכה מאד. בכל זאת הנה מספר דוגמאות נוספות:

• Nach משמעותה “אחרי” וניתן להתמידה לפעלים רבים. לדוגמה, nachfragen) fragen –לשאול) “להתעניין” (מילולית: לשאול אחרי) Ich frage beim Touristenamt nach – “אתעניין בלשכת התיירים”

• Aus משמעותה “מ” או “עד הסוף”. לדוגמה, austrinken) trinken – לשתות) “לשתות עד הסוף”

• Bei משמעותה “אצל” אבל כמו שכבר ראינו, כאשר מצמידים אותה לפעלים, לא ניתן להקיש ממנה על משמעותם באופן ישיר. לדוגמה, הפועל beikommen אין משמעותו “לבוא אצל מישהו/משהו” אלא דווקא “להתמודד”, “להיענות לאתגר”, “לשאת ולתת” (שימו לב: לעיתים לפועל אחד משמעויות רבות). הפועל beilegen (כאשר legen – להניח) משמעותו “לצרף”. כאן בכל זאת ניתן לראות איזשהו קשר עקיף מאד למשמעות המקורית כיוון שניתן לחשוב שכאשר אנו מצרפים משהו למשהו אחר, למשל תמונה לאי-מייל אנו לכאורה “מניחים את התמונה אצל המייל”.

ישנם גם שמות תואר שניתן לצרף לפעלים:

• Fest שמשמעותו “מוצק” או “חזק”. כאש מצטרף לפועל halten שמשמעותו “להחזיק”, נוצר הצירוף “להחזיק חזק”, “להיאחז” Ihr haltet euch am Geländer fest “אתם נאחזים חזק במעקה”.

• Brach אינה שם תואר לכשעתמו אלא נגזרת מהפועל brechen שמשמעותו “לשבור” (למעשה זו צורת העבר שלו). ניתן לצרפה רק לפועל liegen שמשמעותו “לנוח” או “לשכון” וצירוף זה יוצר את המשמעות “מוטל ללא מעש/שימוש”. לדוגמה, Diese Gelder liegen in der Bank brach – “הכספים האלה שוכבים בבנק ללא שימוש”.

יש לציין שקיימות בגרמנית גם תחיליות שלא מתנתקות מהפועל אולם גם שם לא ניתן להסיק תמיד על הפועל מתוך משמעות התחילית מה גם שלעיתים לתחילית עצמה אין כל פירוש.

לינגולרן הנו אתר לימוד שפות באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס שפות למתחילים, או לשפר את מיומנויות השפה שלכם וללמוד שפות עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת המאפשרת תקשורה נוחה בין המורה לתלמיד