פרק 2: הגייה

פרק 1: ברכות שימושיות בערבית פרק 3: דיאלוג

בפרק הזה דיברנו על החשיבות של הגייה מדויקת בערבית ועל טעויות נפוצות בקרב לומדי השפה. הדגשנו שכדאי להתאמץ לבטא נכון את האותיות, על מנת להקל על התקשורת עם דוברי השפה. עם זאת, קשה מאד להגיע לביצועים מושלמים בהגייה וזה בוודאי תהליך שלוקח זמן ודורש הרבה תרגול. אל תתנו לזה לעכב אתכם בשיחות “בשטח” עם ערבים. טעויות הן חלק בריא וחשוב בלמידה והן מהוות שלב קריטי בתהליך הוצאת הערבית שלכם מהכיתה אל העולם האמתי.

להלן דוגמאות של אותיות שקל לבלבל ביניהן מבחינת ההגייה. אנו ממליצים לתרגל עם מורה קריאה מדויקת של המילים והטקסט להלן:

ח (ح – ח גרונית או “תימנית”) לעומת ח’ (خ –כמו ח בעברית. נקראת גם ח “מלוכלכת”)

חַאל = מצב (כמו בברכה כּיפ חַאלַכּ)
חַ’אל = דוד מצד האמא

ד (د – כמו ד בעברית) לעומת צ’ (ض-זוהי אות שמייחדת את השפה הערבית-מעין ד עמוקה וגרונית)

מֻחַ’דִרַאת = סמים
דין = דת
מֻחַאצַ’ראת = הרצאות
אַחְ’צַ’ר = ירוק

ר (ر – מתגלגלת על הלשון) לעומת ע’ (غ – לא מתגלגלת, כמו ר בעברית)

רַאְס = ראש
חֻרִיֶה = חרות
עַ’אלי = יקר
עַ’וַאצֶה = צוללת
אלְמַעְ’ִרב = מרוקו

ק (ق – כמו ק בעברית. נהגית בפי העירוניים כמו א בעברית) לעומת כ (ك – כמו כ דגושה בעברית)

קַלְבּ (נהגית “אַלְבּ” בפי העירוניים) = לב
סַקַט = נפל
קֻל = תגיד/תאמר
כַּלְבּ = כלב
כֻּל = כל
סַכַּת = שתק

ע (ع כמו ע בעברית) לעומת א (ا כמו א בעברית)

עַלַם = דגל
קַלַם (העירוניים יבטאו “אַלַם”) = עט
עַמַל = עבודה
אַמַל = תקווה

ת (ت – כמות ת בעברית) לעומת ט (ط – גרונית ועמוקה)

נֻכְּתֶה = בדיחה
נֻקְטַה = נקודה
תִלְמיד’ = תלמיד
טַלַבּ = דרש/ביקש

ת’ (ث – כמו th במילה think) לעומת ס (س – כמו ס בעברית) לעומת צ (ص – נשמעת כמו ס עמוקה וגרונית)

חַרַת’ = חרש
חַרַס = שמר
סַלאם = שלום
בֻּסְתאן = גן
פֻסְתאן = שמלה
צַלאח = סלאח (שם בערבית)
מַצֶר = מצריים

ז (ز – כמו ז בעברית) לעומת ד’ (ذ – כמו th בthis) לעומת ט’ (ظ – כמו th במילה the אך עמוקה יותר)

זַהְרַה = פרח
זַעים = מנהיג
זֵית = שמן
דַ’הַבּ = זהב
דִ’יל = זנב
דִ’אְבּ = זאב
טְ’לאם = חושך
טֻ’רוּפ = תנאים
טִ’ל = צל

תנועה ארוכה לעומת תנועה קצרה

עַאם = שנה
עַם = דוד מצד האבא
פוּל = פול
פֻל = יסמין (פרח)

טקסט לתרגול

מַע אִ(ל)תַטַוֻר אִ(ל)תִכְּנולוג’י, אִלמאכִּנאת אַחְ’דַ’ת מַכַּאנ אִ(ל)נַאס בִּ(א)לְעַמַל, וּחַ’אצַה לַמּא נִחְכּי בִּמַוְצ’וּע אִ(ל)זִראעַה. מַתַ’לַנ אִלְגַ’ראר (אִ(ל)תְראקטור) בַּדַּל אִ(ל)ת’ור אִלּי כַּאנ יִגֻ’ר אִלמִחראת’ אִליַדַוִי. אִלחַצַאדֶה אַחְ’דַ’ת מַכַּאנ אִלחצַאדֶה אִליַדַוִיִה (מִנְגַ’ל).

מִש בַּס הֵיכּ, כַּמאנ אִליומ פי טֻרֻק זִראעַה חַדיתַ’ה:

אִדַּפיאאה
זִראעַה עַאמודיה (מִתֶ’ל בַּנדורַה שֵירי)
צַ’בּאבּ

פי כּת’יר נאס אִליומ בִסתַעמלו אִלטֻרֻק אִלקַדימה, עַשאנ טֻ’רופהא.

תרגום הטקסט

עם התפתחות הטכנולוגיה, המכונות לקחו את מקומם של האנשים בעבודה ובמיוחד אנו מדברים בעניין החקלאות. למשל, הטרקטור החליף את השור אשר היה גורר את המחרשה הידנית. הקוצר (הממוכן) לקח את מקום הקוצר הידני.

לא רק זאת, היום יש גם הרבה שיטות חקלאות חדשות: חממות, חקלאות לגובה, כמו עגבנויות שרי וחקלאות ערפל.

היום יש הרבה אנשים שמשתמשים בדרכים ישנות לחקלאות בגלל התנאים שלהם (נסיבות).

לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.