את שם המספר בעברית ניתן לחלק לשלוש קטגוריות:
1. המספר המונה
2. המספר הסידורי
3. המספר הסתמי
המספר המונה מציין את הכמות של שם העצם אותו אנו מעוניינים לספור ומושפע ממינו של שם העצם. למשל, שלוש שמלות (שמלה היא נקבה), שלושה ספרים (ספר הוא זכר) וכן הלאה.
זכר | נקבה | ||
נפרד | נסמך | נפרד | נסמך |
אֶחַד | אַחַד | אחת | אחת |
שניים | שני | שתיים | שתי |
שלושה | שלושת | שלוש | שְלוֹש |
ארבעה | ארבעת | ארבע | ארבע |
חמישה | חמשת | חמש | חמש |
שישה | ששת | שש | שש |
שבעה | שבעת | שבע | שבע |
שְמוֹנָה | שמונת | שְמוֹנֶה | שמונה |
תשעה | תשעת | תשע | תשע |
עשרה | עשרת | עשר | עשר |
אחד עשר שניים עשר שלושה עשר ארבעה עשר חמישה עשר שישה עשר שבעה עשר שמונה עשר תשעה עשר | אחת עשרה שתיים עשרה שלוש עשרה ארבע עשרה חמש עשרה שש עשרה שְבַע עשרה שְמוֹנֶה עשרה תְשַע עשרה |
שימו לב:
שם העצם בנקבה מסתיים בדרך-כלל באות “ה” אולם ככל שזה נוגע למספר המונה הרי שדווקא בזכר המספר מסתיים באות “ה”
מה בין שם המספר הנפרד לנסמך? שם המספר המונה בנפרד מתייחס לעצמים לא מסוימים שאנו סופרים אותם. למשל, תשעה ילדים (מדובר בסתם ילדים לא מסוימים). לעומת זאת אם אנו רוצים להתייחס לשם העצם אותו אנו סופרים כשם עצם ספציפי, כלומר לא סתם ילדים אלא ילדים מהשכונה, מבית-הספר, ילדים עימם שיחקנו וכיוצא בזאת, הרי שבשילוב עם המספר המונה מדובר בסמיכות, ולכן נאמר “תשעת הילדים” ולא “תשעה ילדים”, כאשר מדובר בכך שהמספר המונה “תשעה” מגדיר את שם העצם ילדים ולכן השאלה תהיה: “אילו ילדים?” תשובה: “תשעה”. חשוב להדגיש שכמו מקרים רבים בסמיכות, הרי שגם כאן אם הנסמך מסתיים ב-“ה” נהפוך אותה ל-“ת”.
כאשר ממשיכים לספור בעשרות לא קיים כל הבדל בין זכר לנקבה ולכן ניתן לומר שלושים מגבות ושלושים בנים, מאה ספות ומאה ארונות.
למרות זאת אם אנחנו רוצים לציין עשרות ואחדות אז כן יש להקפיד על המספר המונה בזכר ובנקבה כיוון שספרת האחדות תהיה מושפעת ממין שם העצם ולכן נאמר: שבעים ואחד שולחנות אבל שבעים ואחת כורסאות.
שימוש חשוב שנעשה במספר המונה מיוחס לתאריכים. אנשים רבים נוהגים לנקוב ביום בחודש כמספר סידורי אולם זו טעות ויש לעשות שימוש במספר המונה על מנת נקוב ביום. כך, למשל עלינו לומר: העשרים וחמישה באוקטובר ולא העשרים וחמישי באוקטובר.
המספר הסידורי מתייחס למקום העצם יחסית לעצמים אחרים בסדרה. כמו במספר המונה, גם כאן ישנה חלוקה לזכר ולנקבה וזאת בהתאם למין שם העצם שאליו מתייחס המספר הסידורי.
זכר | נקבה |
ראשון | ראשונה |
שני | שנייה |
שלישי | שלישית |
רביעי | רביעית |
חמישי | חמישית |
שישי | שישית |
שביעי | שביעית |
שמיני | שמינית |
תשיעי | תשיעית |
עשירי | עשירית |
יש לשים לב לכך שהמספר הסידורי, להוציא ימות השבוע, תמיד מיודע וכך גם שם העצם שאת מקומו מציינים. לדוגמה, “אני מחפש את הספר החמישי בסדרת הארי פוטר” או “שמואל הגיע לַמקום השביעי” (חשוב לציין שהאות “ל” עם פתח כוללת בתוכה גם את ה הידיעה – ל+ ה = לַ). הסיבה לכך היא שהמספר הסידורי מתייחס מראש לשם עצם מיודע כי הרי מדובר על שם עצם מסוים שנמצא במקום מסוים בסדרה ולכן לא יכול להיות סתם שם עצם. ניתן לראות את זה גם כך: המספר הסידורי טומן במשמעותו את – ה הידיעה כי המקום בסדרה שמור רק לעצם המסוים עליו מדובר. לדוגמה, במשפט “זו המורה סיוון היא המורה התשיעית שלנו”, כלומר היו לנו שמונה מורות לפניה והיא כעת התשיעית אבל זו יכולה להיות רק היא כי אין עוד מורה תשיעית.
המספר הסתמי כשמו כן הוא, אינו נועד בשביל לספור עצמים או להעיד על מקומם לפי הסדר אלא לציין מספר קבוע והוא תמיד יופיע בצורת המספר המונה בנקבה. אנו משתמשים במספר הסתמי לציין מספר בית, קו אוטובוס, מספר טלפון, מושב באולם קולנוע או עמוד בספר. ניתן לדעת בוודאות שמדובר במספר סתמי אם ניתן להכניס את המילה “מספר” בין שם העצם למספר הסתמי עצמו. לדוגמה: “שלומית גרה ברחוב ויצמן (מספר) חמש” או “שמעון מחכה לקו (מספר) תשע”.
לינגולרן הוא בית-ספר אינטרנטי לשפות המדגיש למידה לעומק של מיומנויות השפה: קריאה, כתיבה, הבנה ודיבור הן מבחינת אוצר מילים והן מבחינת דקדוק.