ילדים מגיבים לשפות חדשות לרב בסקרנות ובאופן לא משוחד בעוד שמבוגרים אשר לומדים מילים, מבנים ורעיונות חדשים בשפה זרה חוזרים לחוויות למידה הקשורות לשפות אחרות שנלמדו בעבר. כפועל יוצא מכך, ילדים, וניכר הדבר ככל שהילדים צעירים יותר בגיל, מקנים לעצמם כישורים לשוניים בשפה זרה באופן חקייני וע”י משחק. כך, למעשה צפה השפה החדשה ברקע מבלי שלומדים אותה באופן פעיל. למידה מעין זו אצל ילדים מחקה את דרך הרכישה הראשונית של שפת האם. מאידך, מבוגרים נוטים ללמוד שפה באופן אנליטי ובעזרת כללים ברורים כמערכת של כללי תחביר ומבנים מורפולוגיים מסובכים. לכן, בבואו של המורה ללמד שפה זרה, עליו לקחת בחשבון את תנאי הפתיחה השונים והגישות השונות להתמודדות עם שפה חדשה.
למעשה, הוראת שפה לילדים תוך כדי משחק יוצרת סוג של למידה הנעזרת בדוגמאות קונקרטיות. אם נחשוב לרגע איך מתנהל משחק הרי שמדובר בתהליך עם שלבים מוחשיים: ישנם שחקנים, ישנם אמצעי המשחק (קלפים, דפים, ציורים, קוביות וכיוצא באילו) וכן יעדים מוגדרים מראש. כל זאת מהסיבה הפשוטה שמבחינה קוגניטיבית עפ”י תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פסיכולוג הילדים הידוע, ז’אן פיאז’ה, ילדים מתחת לגיל 10 אינם בשלים עדיין ללמידה מופשטת.
התפתחות כתוצאה מפעילות נעשית ע”י הטמעה והתאמה. בתהליך ההטמעה הפעולה מתרחשת ללא שינוי בילד – תהליך זה מתייחס לרכישת שפת האם. בתהליך ההתאמה יש הסתגלות לתכונות בסביבה החדשה. למרות שמושגים אלו מתייחסים לתהליכים אדפטיביים של התנהגות, הם הופכים להיות תהליכי חשיבה. כאשר אנו מדברים על רכישת שפה שנייה בילדים, הרי שהתאמה הופכת לרעיון חשוב תחת הכותרת של ארגון מחדש של ייצוגים מנטאליים. כיוון שלילדים מתחת לגיל 10 יכולת ההתאמה כתהליך מחשבתי אינה מפותחת דיה, הרעיון של שינון כללים חדשים אינו מתאים כאן.
• הבא את החפץ – התלמיד מדליק את המצלמה והמורה קורא בשפה הזרה בשמות חפצים שהוא מזהה בחדר. על התלמיד להביא את החפץ הנכון.
• בינגו – לכל משתתף יש כרטיס עם תמונות. בערמה נפרדת יש כרטיסיות עם המילים המתאימות להן. מערבבים את הערמה ומי שמצליח לסמן אצלו בכרטיס שורה מלאה אנכית או אופקית הוא הזוכה. משחק זה ניתן ליצור ולשחק גם דרך המחשב, כאשר המורה מכין את ערמת הכרטיסיות עם המילים, מערבב אותן ומקריא והתלמיד מסמן אצלו בכרטיס.
• משחק הזיכרון – על חלק מהקלפים תהיה כתובה המילה (שם עצם או פועל) ועל חלק תהיה תמונה של שם העצם שהמילה מייצגת או תמונה הממחישה פעולה ועל הילד להתאים ביניהן. הקלפים יונחו הפוכים ועל הילד לזכור היכן מונחים הקלפים המתאימים ליצירת הצמד. משחק זה ניתן לשחק גם באינטרנט
• צוללות – התלמיד והמורה מכינים לוח עם טורים ושורות כאשר בטורים יש פעלים שונים ובשורות כתובים מושאים, תיאורי מקום, תיאורי זמן וכן הלאה. כל זאת מתוך רשימה מוגדרת וידועה מראש של פעלים ותיאורים. לדוגמה: אני הולך (טור) מחר בבוקר לשוק (שורה). בנקודות מסוימות תוקעים נעץ או פשוט מסמנים בעט ועל התלמיד והמורה ליצור משפטים הגיוניים מהפעלים והתיאורים ולשאול את אם היריב סימן אצלו משפט מעין זה. במקרה שהתלמיד טועה ומרכיב משפט לא הגיוני, הוא מאבד צוללת