HE
English
נכתב ע”י: אישמעאל בן-ישראל
המוטיבציה שלי לכתוב את המאמר הזה היא עסקית ואישית באותו הזמן. מבחינה עסקית, אני מנהל בי”ס ללימוד ערבית אונליין ולכן אני כמובן לא יכול להתעלם מהעובדה שבזכות הסדרה פאודה, אלפי ישראלים רוצים פתאום ללמוד ערבית. האם זה טוב לעסקים? בהחלט כן. מבחינה אישית, אני מאמין שכל ישראלי חייב לדעת ערבית, גם מסיבות פרגמטיות (ערבית היא שפת האם של 20% מאוכלוסיית ישראל ושל רוב השכנים שלנו במזרח התיכון) וגם מבחינה חברתית-ערכית; ההתעלמות שלנו בפועל מהמעמד המיוחד של השפה הערבית, כשפת אמם של בני המיעוט הילידי בארץ היא מבישה בעיניי, לא מוסרית ומרחיקה אותנו מחברה משותפת ושוויונית המושתתת על כבוד הדדי.
פאודה היא סדרת מתח שמציגה בכישרון רב את רדיפתו האובססיבית של לוחם שב”כ אחר פעיל בזרוע הצבאית של חמאס. הסדרה נותנת הצצה אוטנטית יחסית לתוך מציאות מורכבת שאנחנו לעתים קרובות מדיי נוטים לראות בצורה דיכוטומית של “טובים מול רעים”, “אנחנו והם”. על כך יש לשבח את יוצרי הסדרה. כמו כן, בערך חצי מהסדרה היא בערבית, עם שחקנים פלסטינים ושחקנים יהודים שלמדו ערבית במיוחד בשביל הסדרה. הערבית בפי היהודים, כמו גם בפי הערבים בסדרה, היא יפה, מדויקת ועבור קהל הולך וגדל, מושכת מאד.
אז אני אמור לשמוח; בדומה לסדרה “עבודה ערבית”, יש כאן סדרה שמנכיחה את השפה הערבית, את התרבות הערבית, ואת בעיותיה, תקוותיה ותסכוליה של החברה הערבית, בפני קהל רחב. עד כאן הכל טוב ויפה. אז איפה הבעיה? הבעיה נובעת מעולם התוכן המיליטריסטי בו טבועה העלילה של פאודה. בעוד שהסדרה “עבודה ערבית” עסקה בנושאים חברתיים-פוליטיים, הסדרה פאודה עוסקת בסכסוך האלים שבין ערבים ליהודים. הסכסוך קיים ובהחלט לגיטימי להציג אותו על כל המורכבות שבו. ועם זאת, בתור שוחר השפה הערבית ובתור מי שמנסה לקדם לימודי ערבית בקרב יהודים בתוך הקשר חברתי-הומניסטי-אוניברסאלי ולא בתוך הקשר בטחוני-מדיני, בשבילי הסדרה פאודה היא בבחינת “צעד אחד קדימה ושניים אחורה”. יש לצערי בסדרה פאודה חיזוק נוסף לטענה שאומרת שהאוזן הקולקטיבית שלנו מסוגלת לקלוט ערבית רק בהקשר צבאי-מלחמתי-מאצ’ואיסטי ולא בהקשר חברתי-אנושי.
בסדרה עבודה ערבית שמענו רק ערבים מדברים ערבית. בסדרה פאודה, אנחנו סוף סוף שומעים ערבית מדוברת משובחת בפי יהודים, אבל בהקשר אלים, ואני חושש מהמסר שזה מעביר לכולנו, צעירים ומבוגרים כאחד.
אני אמשיך לצפות בסדרה פאודה וליהנות ממנה (הסדרה באמת מעולה) וגם לשמוח שעוד ועוד אנשים רוצים ללמוד ערבית מדוברת (מישהו אמר “מתוך שלא לשמה יבוא לשמה”?). יחד עם זאת, אני גם אמשיך להרגיש תחושת אי-נוחות קלה לאור העובדה שמבחינת הרייטינג עוד לא משתלם לשדר בארץ תכנית שבה הערבית מוצגת כשפת שלום ואפילו כשפה שלנו כיהודים יש בה שורשים עמוקים, שלנו כיהודים יש הרבה מה להרוויח מרכישתה כשפת תקשורת יומיומית ושלנו כחברה יש הרבה מה להפסיד אם לא נתחיל להתייחס אליה כיותר משפת האויב.
אני צופה בסדרה פאודה ביחד עם אשתי והיא האירה את עיניי לעובדה שהסדרה מראה כמה עובדי השב”כ באמת אוהבים את השפה הערבית ורואים בה הרבה מעבר לכלי להסוואה ולמניפולציה. הם מדברים בינם לבין עצמם גם מעבר לשעות העבודה, הם שומעים מוזיקה בערבית, שרים ומנגנים שירים ערביים, כאילו ערבית היא שפת אמם. המסר ברור, מי שלומד ערבית מתאהב בה והיא מעשירה את עולמו התרבותי-רוחני-מנטאלי. כשנוכל להעביר את התוכן ההומאני הזה ללא הקונטקסט המלחמתי, או אז נוכל להגיד שהתקדמנו צעד משמעותי לקראת נורמליזציה עם השפה הערבית.
הכותב הוא מנכ”ל לינגולרן וממקימי העמותה לקידום הערבית המדוברת
לינגולרן הנו אתר לימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים, או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם וללמוד ערבית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.
