משפטים משניים הם למעשה פסוקיות אשר מהוות חלק ממשפט מורכב, כלומר משפט המורכב ממשפט עיקרי ומשפט משני כאשר האחרון משועבד לראשון. למה הכוונה? המשפט המשני נותן מידע נוסף למשפט העיקרי המגדיר אותו. משפטים מורכבים מעין אלה קיימים בכל השפות כולל עברית, אך ייחודם בגרמנית מתבטא בכך שהפועל בא בסוף הפסוקית. אם יש פועל מודאלי או פועל עזר, הרי שהוא יבוא אחרי הפועל העיקרי. בעברית נזהה משפטים כאלה על-ידי מילים כמו “אם, כאשר, מתי ש, אחרי ש, מכיוון ש וכו’.
קיימים שני קריטריונים שעל פיהם ניתן לחלק את המשפטים המשניים: הראשון – על פי התפקיד במשפט: משפטים משועבדים לפועל, משפטי ייחוס, משפט נושא ומשפט מושא; השני – על פי הקישור לחלקי משפט: משפטי דיבור עקיף, משפטי שם הפועל, משפטי איחוי.
להלן פירוט ודוגמאות על כל אחד מסוגי המשפטים שמנינו:
משפטים המשועבדים לפועל –
כאן ניתן למנות משפטי סיבה, ניגוד ותנאי
Ich kann nicht zur Party gehen, da ich morgen eine Klausur habe
אני לא יכול ללכת למסיבה מכיוון שיש לי מחר בחינה בכתב. במקרה הזה מדובר במשפט סיבה.
משפטי ייחוס –
משפטים אלו מספקים פרטים נוספים לגבי הנושא או המושא. הם למעשה התשובה לשאלה: איזה/אילו?
Das ist die Torte, die ich gebacken habe
זו העוגה שאותה אפיתי. החלק האחרון של המשפט: “שאותה אפיתי” עונה על השאלה “איזו עוגה זו?”
משפטי נושא או מושא –
כאשר במקום נושא או מושא עומדת פסוקית שלמה, אנחנו מכנים אותה פסוקית משנה נושא או מושא בהתאמה. משפטים אלו הם תשובה לשאלות: מי/מה? את מי/את מה?
Ich lese, was dort steht
אני קורא את מה שכתוב שם. החלק האחרון של המשפט: “את מה שכתוב שם” עונה על השאלה “(את) מה כתוב שם?”
Wer fleißig lernt, wird klug sein
מי שלומד בחריצות, יהיה חכם. החלק האחרון של המשפט: “יהיה חכם” עונה על השאלה “מי יהיה חכם” ולכן בעצם מהווה ייצוג לנושא
משפטי דיבור עקיף –
שאלות בדיבור עקיף הינן שאלות אשר איננו שואלים באופן ישיר אלא מכניסים לתוך משפט אחר
Ich will wissen, ob du morgen kommst
אני רוצה לדעת האם אתה בא מחר. כלומר, אין כאן שאלה ישירה בסגנון: “האם תבוא מחר?” אלא החלק האחרון של המשפט מתייחס לדבר אותו אני רוצה לדעת והוא אם אתה בא
Ich weiß nicht, wo mein Handy ist
אני לא יודע איפה הטלפון הנייד שלי. גם כאן, כמו בדוגמה לעיל, אין מדובר בשאלה הישירה: “איפה הטלפון שלי?” אלא בדבר אותו אינני יודע.
משפטי שם הפועל –
משפטים מעין אלה, אשר מכילים בתוכם את מילת היחס הגרמנית “zu” המתקשרת לשם הפועל, משמשים לרב לאחר מילים וביטויים מסוימים המצביעים על מצב רוח
Er ist überrascht, seinen Nachbarn nach so vielen Jahren wieder zu sehen
הוא מופתע לראות את שכנו לאחר כל-כך הרבה שנים.במקרה של משפט השאלה המתאימה לחלקו השני של המשפט הבא אחרי הפסיק תהיה “למה הוא מופתע?” כמובן שהתשובה לא תהיה “לראות את שכנו…” אלא “כי הוא רואה שוב את שכנו לאחר הרבה שנים”
מקרה נוסף הו אנו משתמשים בשם הפועל בתוך פסוקית מתייחסת לתכלית/מטרה ומקבילה למילה “כדי” בעברית
Wir wollen nach London fahren, um einen Freund zu treffen
אנחנו רוצים לנסוע ללונדון כדי לפגוש חבר. במקרה זה השאלה תהיה כמובן “בשביל מה”
(נכתב על ידי אתי דסקל, מורה בקמפוסים של חברת לינגולרן)
לינגולרן הוא בית-ספר אינטרנטי לשפות השם דגש על הבנה יסודית של מבנים דקדוקיים כבסיס לידע מעמיק ונרחב של השפה הנלמדת.