בדומה לעברית, גם השפה הערבית בנויה ממשקלים. משקל הוא תבנית קבועה שניתן לצקת לתוכה שורשים מסוימים ולקבל מילה המשתייכת לקבוצת מילים בעלות משמעות משותפת, לרוב מדובר בשמות עצם ובשמות תואר. תופעת המשקלים מתקיימת גם בערבית ספרותית וגם בערבית מדוברת.
לדוגמא, אחד המשקלים בעברית הוא משקל הכלים: מַפְעֵל
מַבְרֵג
מַזְלֵג
מַבְעֵר
מַפְסֵק
ארבע המילים האלו הן כלים, וכולן משתייכות לאותה תבנית (משקל). אם “תלבישו” שורשים נוספים בתבנית זו, תקבלו עוד שמות של כלים. למשל, אם תלבישו את השורש ס.ר.ק בתבנית זו תקבלו: מָסְרֵק
כעת, נכיר סוגים שונים של משקלים בערבית ואת משמעותם.
אתם בטח שואלים את עצמכם מדוע זה שימושי? והתשובה פשוטה – ברגע שאני מכיר משקל מסוים, אני יודע לתרגם אפילו מילים שאינני מכיר הנכללות במשקל זה, ע”פ השורש שלהן.
שימו לב שהניקוד (גם בעברית וגם בערבית) זהה לכל המילים המשתייכות לאותו משקל.
כַּבִּיר (كَبِير) = גדול
גַ’מִיל (جَمِيل) = יפה
צַעִ’יר (صَغِير) = קטן
חַ’פִיף (خَفِيف) = קל
תַ’קִיל (ثَقِيل) = כבד
עַַדִיד (عَدِيد) = מרובה
אם נתון השורש: נ.ט’.פ (نظف) = לנקות, אז נוכל להסיק ש- נַטִ’יף (نَظِيف) = נקי
נעיר, שבערבית מדוברת, הנוטה בדרך כלל לקצר את המילים, הניקוד משתנה מעט, כך שהאות הראשונה תנוקד בשווא (סוּכּוּן) – חְפִיף, תְ’קִיל, כְּבִּיר וכו’.
טַפְרַאן (طَفْرَان) = עני
קַלְקַאן (قَلْقَان) = דאגן
תַעְבִַּאן (تَعْبَان) = עייף
חַ’רְבִַּאן (خَرْبَان) = מקולקל
חַ’רְפַאן (خَرْفَان) = סנילי
סַכְּרַאן (سَكْرَان) = שיכור
אם נתון השורש: ח’.ג’.ל (خجل) = להתבייש, אז נוכל להסיק ש- חַגְ’לַאן (خَجْلَان) = ביישן
חַ’בָּאז (خَبَّاز) = אופה (נהגה: חַבְּ-בַּאז)
צַבָּאע’ (صَبَّاغ) = צַבָּע(עוסק בצבעי מים)
דַהָאן (دَهَّان) = צַבָּע(עוסק בצבעי שמן)
חַדָאד (حَدَّاد) = מסגר, נַפָּח
דַ’בָּאח (ذَبَّاح) = שוחט
טַבָּאח’ (طَبَّاخ) = טבח
רַסָאם (رَسَّام) = צייר
אם נתון השורש: ס.ג’.נ (سجن) = לכלוא, אז נוכל להסיק ש- סַגָ’אן (سَجَّان) = סוהר
תוכלו להבחין שחלק מבעלי המקצוע הינם שמות משפחה נפוצים בישראל, הקרויים על שם מקצוע אבי המשפחה לפני דורות רבים (משפחת סבג, משפחת דהן, משפחת חדד, משפחת דבח וכו’).
קַהוּגִ’י (قَهُوجِي) = בעל בית קפה (מקור: קַהְוַה = קפה)
נִסְוַאנְגִ’י (نِسْوَانْجِي) =רודף נשים (מקור: נִסְוַאן = נשים)
מַעְמַרְגִ’י (مَعْمَرْجي) = שיפוצניק (מקור: עִמַארַה = בניין)
כֻּנְדַרְגִ’י (كُنْدَرْجِي) = סנדלר (מקור: כֻּּנְדרַה = נעל)
טַיָרְגִ’י (طَيَرْجِي) =טייס (מקור: טַאִא’רַה = מטוס)
קַמַרְגִ’י (قَمَرْجِي) = מהמר
טַמַרְגִ’י (طَمَرْجِي) = חובש
אם נתונה המילה: בֻּסְתָאן (بُسْتَان) = גן, אז נוכל להסיק ש- בֻּסְתָאנְגִ’י (بُسْتَانْجِي) =גנן
פַעִיל (فَعِيل) – פַעְלַא (فَعْلَى). הראשון הוא צורת היחיד והשני הוא צורת הרבים.
מַרִיצ’ (مَرِيض) – מַרְצָ’א (مَرْضَى) = חולה-חולים
גַ’רִיח (جَرِيح) – גַ’רְחָא (جَرْحَى) = פצוע-פצועים
קַתִיל (قَتِيل) – קַתְלָא (قَتْلَى) = הרוג-הרוגים
אַסִיר (أَسِير) – אַסְרָא (أَسْرَى) = אסיר-אסירים
מָחְ’בַּזַה (مَخْبَزَة) = מאפיה (מקור: חֻ’בְּז = לחם)
מָלְחַמַה (مَلْحَمَة) = קצביה, איטליז (מקור: לָחְם = בשר)
מָכְּתַבַּה (مَكْتَبَة) = ספריה (מקור: כְּתָאב = ספר)
מָחְכַּמַה (مَحْكَمَة) = בית משפט (מקור: חַאכֵּם = שופט)
מָדְרַסַה (مَدْرَسَة) = בית ספר (מקור: דַרְס = שיעור)
מָחְ’רַטַה (مَخْرَطَة) = מחרטה
מָנְגַ’רַה (مَنْجَرَة) = נגריה
אם נתון השורש: ח’.י.ט (خيط) = לתפור, אז נוכל להסיק ש- מָחְ’יַטַה (مَخْيَطَة) = מתפרה
למשקל זה שלושה שימושים עיקריים:
1. “הכי/יותר” –דוגמאות:
אָכְּבַּר (أَكْبَر) = הכי גדול או יותר גדול; אָטְוַל (أَطْوَل) = הכי/יותר גבוה; אָגְ’מַל (أَجْمَل) = הכי/יותר יפה.
2. צבעים – דוגמאות:
אָחְמַר (أَحْمَر) = אדום; אָצְפַר (أَصْفَر) = צהוב; אָזְרַק (أَزْرَق) = כחול.
3. בעלי מומים – דוגמאות:
שימו לב שחלק ממילים אלו השתרשו בסלנג בעברית כקללות.
אָהְבַּל (أَهْبَل) = טיפש; אָעְוַר (أَعْوَر) = עיוור; אָטְרַש (أَطْرَش) = חירש; אָחְ’רַס (أَخْرَس) = אילם; אָעְרַג’ (أَعْرَج) = צולע.
בשפה הערבית קיימים עוד משקלים רבים. ידיעת משקלים מקנה יכולת ניתוח ברמה גבוהה מאוד של השפה, ומאפשרת להבין טוב יותר את דובריה.
עד כאן לפעם הזאת, אתם מוזמנים כמובן לקרוא את הניוזלטרים הקודמים שלנו.
مع السلامة!
לינגולרן הינו אתר ללימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם – עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.
HE
English