תרבות הברכות והנימוסים היא עולם ומלואו בשפה הערבית. קיים מגוון רחב מאוד של ברכות, ועל הדובר לבחור את הברכה המתאימה לכל סיטואציה – איזו ברכה נכונה במקרה של הכנסת אורחים, ואיזו במקרה של ביקור רשמי. יש ברכות לשמחות, ימי הולדת ונישואין, ויש ברכות של אבל. יש ברכות בין גבר לגבר, יש ברכות בין גבר לאישה ויש ברכות בין הורה לילד. לכל חג מוסלמי יש את הברכה שלו, ובכלל לכל חלק ביממה יש את הברכה הספציפית המתאימה לו.
קיימות מילים שונות בערבית למילה “ברכה”:
تَهْنِئَة תָהַנִאָה [תהניה זה במדוברת והכתיבה כאן היא בספרותית]= ברכה (במובן של ברכות ואיחולים, מתאים כשמברכים להצלחה וכו’)
بَاهَنِيك בָּאהַנִיכּ = אני מברך אותך, כל הכבוד לך
الْمُجَامَلات אַלְמֻגָ’אמַלַאת = הברכות (מתייחס לברכות של תחילת השיחה, ברכות מתוך נימוס)
بَرَكَة בָּרַכֶּה = ברכה
الْحَرَكَة بَرَكَة אַלְחַרָכֶּה בָּרַכֶּה = בתנועה יש ברכה, פתגם שמשמעותו- כל עשייה היא מבורכת
تَحِيَّة תַחִיֶה = ברכת שלום, דרישת שלום
تَحِيَّاتِي תַחִיַאתִי = ברכותיי
כדי לפתוח צוהר לעולם העשיר של הברכות, ניקח לדוגמא את המילה “כבוד” בעברית. נוכל לראות כי קיימות מילים רבות בערבית המתייחסות למשמעות המילה “כבוד”, דבר המעיד על הערך הרב שיש למושג זה בתרבות הערבית. ניתן לפרוט את המושג כבוד למספר מעגלים בחייו של האדם – כבוד עצמי, כבוד האישה, כבוד המשפחה, כבוד הכפר והכבוד הערבי בכללותו. פגיעה בכבוד מכל סוג שהוא נחשבת למעשה חמור ונורא בתרבות הערבית.
לפניכם השימושים השונים של המילה “כבוד”, בדגש על שילובה בברכות:
عِرْض עִרְצ’ = כבוד האישה (תזכורת- צ’ נהגית כמו האות ד’, רק עמוקה יותר)
شَرَف שָרַף = כבוד (לרוב הכוונה לכבוד בין גברים)
تشَرَفْنَا תְשַרַפְנָא = נעים להכיר (נאמר לאחר שפוגשים מישהו לראשונה, מציין שאנו רוחשים לו כבוד)
الشَرَف الِي אּלְשָרַף אִלִי [שני ל’ זה אומר “ש…” ל’ אחת אומר “שלי”. גם ההגיה שונה= הכבוד כולו שלי (נאמר כתשובה ל-“תשרפנא”)
عَلَى شَرْف עָלַא שָרְף = לכבוד… (משתמשים בזה בכתיבת מכתבים)
تفَضَّلْ תְפָצַ’ל = תתכבד, בבקשה
الله يَزِيد فَضْلَك אָלַלה יַזִיד פַצְ’לַכּ = שאלוהים יוסיף לך חסד (נאמר כתשובה ל-“תפדל”)
كُلّ الاحْتِرَام כֻּל אַלְאִחְתִרַאם = כל הכבוד (הורה אומר לילדו על שהצליח במשהו)
برَافُو عَليك בְּרַאוֹו עַלֵיכּ = כל הכבוד לך (כמו “בראבו”, במקור מצרפתית)
نَخْوَة נָחְ’וַה = כבוד עצמי, גאווה עצמית
كَرَّم כָּרַם = כיבד את-
كَرِيم כָּרִים = מכובד, אציל, נדיב (גם שם של גבר)
اَلْكَرِيم אַלְכָּרִים = המכובד (כינוי לאללה שהוא המכובד ביותר)
رَمَضَان كَرِيم רָמַצַ’אן כָּרִים = חג רמצ’אן המכובד (נאמר כברכה בתחילת כל שיחה בתקופת חודש הרמצ’אן)
فَخَامَة الرَّئِيس פָחַ’אמַת אַלְרָאִ’יס = כבוד הנשיא (נאמר כפניית כבוד לנשיא או לראש ממשלה)
جَلالَة الْمَلِك גָ’לַאלַאת אַלְמָלִכּ = הוד מלכותו (נאמר כפניית כבוד למלך)
ברכות לבוקר:
ברכות הבוקר באות לרוב בלופ – אחד פותח בברכה, השני משיב לו בברכה הבאה, הראשון ממשיך עם ברכה נוספת, והשני עונה גם כן. לעיתים שלב הברכות יכול להימשך זמן רב, עד שמגיעים לעצם העניין.
صَبَاح الْخَيْر צָבַּאח אַלְחֵ’יר = בוקר טוב
صَبَاح النُّور צָבַּאח אַלְנוּר = בוקר אור
صَبَاح الْوَرْد وَالْيَسْمِين צָבַּאח אַלְוַרְד וָאַלְיָסְמִין = בוקר של ורדים ויסמין
صَبَاح الْفُل צָבַּאח אַלְפל = בוקר של יסמין (פל הוא סוג של יסמין בעוד שפול זה המאכל. הברכה ביא צבאח אלפל (קצר) ולא אלפווול (ארוך) (יש לו קונוטציה חיובית בערבית)
صَبَاح الْقِشْطَة צָבַּאח אַלְקִשְטָה = בוקר של קצפת (זו לרוב הברכה האחרונה בשרשרת ברכות הבוקר)
ברכות לערב:
הברכה “צהריים טובים” או “אחר הצהריים טובים” לא קיימת בערבית, ולכן החל מהשעה 12:00 נברך “ערב טוב”.
مَسَاء الْخَيْر מָסַאא’ אַלְחֵ’יר = ערב טוב
مَسَاء النُّور מָסַאא’ אַלְנוּר = ערב אור
تِصْبَح عَلَى الْخَيْر תִצְבָּח עָלַא חֵ’יר = לילה טוב (מילולית: שתתעורר לטוב)
وَأَنْتَ مِن أَهْله וַאִנְתֶ מִן אָהְלוֹ = גם לך (מילולית: ואתה ממשפחתו. נאמר כתשובה ל-“תצבח עלא ח’יר”)
ברכות בעת הארוחה:
سُفْرَة دَائِمَة סֻפְרַה דָאיְמֶה = שולחן תמיד (הכוונה שהשולחן תמיד יהיה ערוך ומלא בכל טוב, נאמר כשקמים ללכת בסוף הארוחה)
بِوُجُودكُمْ בִּוֻגֻ’ודְכֻּם = בזכותכם, כלומר כשאתם נמצאים (מילולית: בנוכחותכם. נאמר כתשובה ל-“ספרה דאימה”)
ברכות “מה נשמע?”
נהוג לברך בתחילת כל שיחה ולשאול לשלומו של השני בדרכים שונות.
|
| ||
איך הבריאות? |
| ||
מה שלומך? מה המצב? |
| ||
מה הצבע שלך? כלומר, מה מצב הרוח שלך? (ברכת סלנג) |
| ||
איך המשפחה? איך הילדים? (נאמר לאדם נשוי עם ילדים) |
| ||
הכל טוב בעזרת השם? |
| ||
תודה לאל הכל בסדר (נאמר כתשובה ל-“אנשאללה בח’יר”) |
|
שלל ברכות ל”תבורך”
שימו לב שבמרבית הברכות מהסוג הזה נעשה שימוש במילה “אללה”. הדת משולבת בצורה בולטת בברכות היומיומיות, מתוך תפיסת האלוהים כיישות שמברכת את האדם דרך פיו של הדובר.
الله يسَلّمَك אָלַלה יְסַלְמָכּ = שאלוהים יברך אותך
الله يخَلِيك אָלַלה יְחַ’לִיכּ = שאלוהים ישאיר (ישמור) אותך
الله يدِيمَك אָלַלה יְדִימָכּ = שאלוהים תמיד ישמור אותך
الله يَكُون بِعُونَك אָלַלה יְכּוּן בִּעוּנָכּ = שאלוהים יהיה בעזרתך
الله يحفَظَك אָלַלה יְחַפְטָ’כּ (תזכורת- ט’ נהגית כמו האות ז’, רק עמוקה) = שאלוהים ישמור אותך
الله يَعَطِيك الْعَافِيَة אָלַלה יָעַטִיכּ אַלְעָאפְיָה = שאלוהים ייתן לך בריאות (אגב, בשפה המרוקאית המשמעות של עאפיה היא אש – קרי אלוהים ישרוף אותך)
الله يبَارِك فِيك אָלַלה יְבָּארֶכּ פִיכּ = שאלוהים יברך אותך (נאמר כתשובה ל-“מברוכ”)
ברכות לחתונה
مَبْرُوك عَليك يَا عَرِيس מָבְּרוּכּ עַלֵיכּ יַא עַרִיס = מזל טוב לך החתן
عُقْبَال عَنْدَك עַקְבָּאל עַנְדָכּ = בקרוב אצלך (נאמר כתשובה ל-“מברוכ עליכ יא עריס”)
ברכות לחגים ולימי הולדת
عِيد سَعِيد עִיד סַעִיד = חג שמח (מתאים בעיד אלפטר, שהוא חג הפסקת הצום המגיע בסיום חודש הרמצ’אן, וכן מתאים לכל חג שהוא)
كُلّ عَام وَأَنْتَ بِخَيْر כֻּל עַאם וַאַנְתַ בִּחֵ’יר = שנה טובה. מילולית: כל שנה ואתה בסדר. (נאמר לכבוד השנה החדשה וגם בימי הולדת)
كُلّ سَنَة وَأَنْتَ سَالِم כֻּל סָנַה וַאַנְתַ סַאלֶם = שנה טובה. מילולית: כל שנה ואתה בריא (נאמר לכבוד השנה החדשה וגם בימי הולדת)
وَأَنْتَ سَالِم וַאַנְתַ סַאלֶם = גם לך. מילולית: ואתה בריא (נאמר כתשובה ל-“כל סנה ואנת סאלם”)
ברכות למצבים שונים:
כשפוגשים מישהו פנים אל פנים, אחרי זמן רב שלא התראינו:
اشْتَقْنَا لَك שְתַקְנָא לַכּ! = התגעגענו אליך!
وَنَحْنَا بِالأكْثَر וָנִחְנָא בִּאלְאָכְּתָ’ר! = ואנחנו עוד יותר! (נאמר כתשובה ל-“שתקנא לכ”)
هُو بِيسَلّم عَلِيك הֻוֶ בִּיְסַלֶמ עַלֵיכּ = הוא שואל לשלומך, הוא מברך אותך לשלום, הוא מוסר לך ד”ש
כשמדברים עם מישהו בטלפון, אחרי זמן רב שלא דיברתנו:
عَاش مِن سَمْع صوتَك עַאש מִן סַמֶע צוֹתָכּ = חי מי ששמע את קולך (נאמר לאדם שלא דיברנו עימו זמן רב)
כשמישהו אומר משפט יפה או ברכה טובה:
يسَلّم تمَك יְסַלֶמ תֻמָכּ = יבורך פיך
כשפוגשים מישהו שהחלים זה עתה ממחלה:
الْحَمْدُ لالله عَلَى السَلامَة אַלְחָמְדֻ לִאלַלה עָלַא אַלְסָלַאמֶה = השבח לאל שהכל בסדר
כשמישהו מסתפר או מתגלח, נברך אותו:
نَعِيمَا נָעִימַאן = חלק
الله ينْعَم عَليك אָלַלה יְנְעַם עַלֵיכּ = שאלוהים יעשה גם אותך לחלק ויפה (נאמר כתשובה ל-“נעימאן”)
כשמישהו מתעטש, נברך אותו:
صَحَّة צָחַה = לבריאות (הברכה מתאימה בכל הקשר אחר של “לבריאות”)
صَحْتِين צָחְתֵין = פעמיים בריאות (נאמר כתשובה ל-“צחה”)
تَعِيش תָעִיש = שתחיה (עוד תשובה אפשרית ל-“צחה”)
عَلَى قَلْبَك עָלַא קָלְבָּכּ = על הלב שלך, כלומר “גם לך” (נאמר כתשובה ל-“צחתין”)
כמובן שזו רק טעימה, ואוצר המילים העשיר בערבית משופע בברכות לכל סיטואציה ומפגש חברתי. אז בפעם הבאה שתפגשו דובר ערבית, היו הראשונים לקדם אותו בברכה (תמיד טוב לפתוח שיחה כך).
עד כאן לפעם הזאת, אתם מוזמנים כמובן לקרוא את הניוזלטרים הקודמים שלנו.
مع السلامة!
לינגולרן הינו אתר ללימוד ערבית באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס ערבית למתחילים או לשפר את מיומנויות הערבית שלכם – עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.