פרק 8: מילות קישור

פרק 7: בִּדִי (אני רוצה)פרק 9: מזג אוויר

בפרק הזה עסקנו בכל מיני מילות קישור בערבית מדוברת:

מילות יחס
כינויי שייכות
ש/אשר (אִנְנֹו ו-אִלְלִי)
מילות שלילה

מבחר מילות יחס בערבית מדוברת

האם יש בערבית מקבילה למילה “את” שבאה בעברית לפני מושא ישיר? התשובה היא לא.
- הילד אכל את התפוח = אלְוַלַד אַכַּל א(ל)תֻפאחַה (מילולית – הילד אכל התפוח)
בתוך = פִי
- פי קֻטַה חִלְוה פי א(ל)סַנדוּק = יש חתולה יפה בתיבה
שימו לב שבמשפט “פי קֻטְטַה חִלְוה פי א(ל)סַנדוּק”, המילה “פִי” מופיעה פעמיים, בתחילת המשפט משמעותה “יש” ובאמצע המשפט משמעותה “בתוך”.
- פִי כְּתיר נַאס פִי מַכְּתַבּ (א)לְמֻדיר = יש הרבה אנשים במשרד המנהל.
- פי כְּתִיר אַכִּל פי (א)לְבַּראד = יש הרבה אוכל במקרר.
בּ = בִּ (לרוב כשרוצים להשתמש בה במובן של “באמצעות”)
- סַאפַרִת בִּסַיארתי לִתַל אַבּיבּ = נסעתי במכוניתי (באמצעות מכוניתי) לתל-אביב.
במקרים שבהם בעברית היינו אומרים “בּ”, אבל לא במשמעות של “באמצעות”, נשתמש בערבית ב”פִי”.
- אִחנא סַאכְּנין פִי אַמְריקַה = אנחנו גרים בארה”ב.
על = עַלַא
- חַטֵית א(ל)צַחִנ עַלַא א(ל)רַפ = שמתי את הצלחת על המדף.
למילה עַלַא בערבית יש עוד משמעות והיא “אל”.
- אִחנא בִּנְרוּח עַלַא אִ(ל)שֻעְ’ל בִּ(ל)סַיארה = אנחנו הולכים לעבודה במכונית.
ל = לִ, עם = מַעַ
- הִיֶ חכַּת לִלְמֻדיר / קַאלַת לִלְמֻדיר = היא אמרה/סיפרה למנהל.
- הִיֶ חַכַּת מַעַ (א)לְמֻדיר = היא שוחחה עם המנהל.
- מִין בִּדו יִגִ’י מַעי עַלַא א(ל)סוּק? = מי רוצה לבוא אתי לשוק?
כמו מילות יחס אחרות בערבית, גם למילה מע, ניתן להוסיף כינויי שייכות, כדי להטות לגופים השונים:
- מַעִי = אתי
- מַעַכּ = אתך
- מַעֶכּ = אתֶך
- מַעוֹ = אתו
- מַעְהַא = אתה
- מַעְנא = אתנו
- מַעַכּוּ = אתכם/אתכן
- מַעְהִן = אתם/אתן
מ = מִן
- אשְתַרֵית אלְבְּלוּזֶה מִנ א(ל)סוּק = קניתי את החולצה מהשוק.
- סְמֶעֶת אלְחַ’בַּר מִנ א(ל)רַדיו = שמעתי את הידיעה מהרדיו.
- אַנא מִנ הוֹן = אני מכאן.
- אַחַ’דֶ’ת אלמֻפתאח מִנהא = לקחתי את התפוח ממנה.
אצל = עִנְד
- וֵינַכּ? אַנא עִנד אלְמֻדיר. = איפה אתה? אני אצל המנהל.
“עִנְד” גם יכולה להיות במשמעות של “יש”:
- עִנְדי סַיארַה = יש לי מכונית. (בבעלותי מכונית)
- פִי עִנְדי צְ’יוּפ מִנ אִלאֻרדֻנ (או בקיצור) עִנדי צְ’יוּפ מִנ אִלאֻרדֻנ = יש אצלי אורחים מירדן.
מתחת = תַחְת
- אִלכְּתאבּ תַחְת אִ(ל)טַאוְלֶה = הספר מתחת לשולחן.
שימו לב ש”תַחְת” = מתחת, אבל “תַחְ’ת” (עם ח’ “מלוכלכת”) = מיטה
- אִלוַלַד מאוג’וּד תַחְת אִ(ל)תַחְ’ת = הילד נמצא מתחת למיטה.
מעל = פוֹק
- א(ל)טַיארַה פוֹק אלְעְ’יוּם = המטוס מעל העננים.
מאחורי = וַראא
- אנא וַאקֶף וַראאַכּ = אני עומד מאחורייך.
מול/לפני = אַמאם, קֻדאם
- הֻוֶ ואקֶף אַמאם בֵּיתי = הוא עומד מול ביתי.
- הִיֶ קֻדאמי פִי א(ל)דוֹר לַטַבּיבּ = היא לפניי בתור לרופא.
שימו לב ש”אמאם” תשמש אותנו להגיד “מול” או “לפני” במובן של מיקום פיסי. אבל, אם אנחנו רוצים להגיד “לפני” במובן של סדר (אתה לפניי בתור), אז נשתמש ב”קדאם”, כפי שראינו בדוגמא לעיל.

כינויי שייכות

המילה “של” בערבית מדוברת “תַבַּע”, לא מאד שימושית. כדי לציין שייכות יש לנו שתי אפשרויות מרכזיות:

להשתמש במבנה של סמיכות:
- האי מַדינַת (א)לְמְעַלִמ = זאת העיר של המורה.
- הַדא כְּתאבּ (א)לְוַלַד = זה הספר של הילד.
להוסיף למילה כינוי שייכות:
- הדא כְּתאבּי = זה ספרי.
- הֻוֶ וַלַדהִן = הוא הילד שלהם.
- וֵין בַּנאתהַא? = איפה הבנות שלה?
- בֵּיתַכּ חִלוּ כְּתיר = ביתך מאד יפה.

ש / אשר (אללי/אננו)

גם המילה אִלְלִי וגם המילה אִנוֹ משמעותן בעברית “ש”. אז השאלה הנשאלת היא מתי להשתמש באִלְלי ומתי להשתמש באִנְנוֹ? נאחד כאן שתי שיטות שיעזרו לכם.
כאשר בעברית “ש” באה אחרי שם עצם או שם עצם ותואר, נוכל להפוך אותה ל”אשר” מבלי לשנות את המשמעות של המשפט. במקרים כאלה, נשתמש ב”אִלְלי”.
- אנא סַאכֶּן פי (א)לְבֵּית (א)לְכְּבּיר אִלְלִי גַ’נְבּ אִ(ל)סוּק. = אני גר בבית הגדול שליד (אפשר גם- אשר ליד) השוק.
כאשר בעברית “ש” באה אחרי או מתייחסת לפועל, לא נוכל להמירה במילה “אשר” ובמקרים כאלה נשתמש ב”אִנְנֹו”.
- אִלמֻדיר קַאל אִִנְנֹו הֻוֶ עַיאן = המנהל אמר שהוא חולה. (אי אפשר להגיד בעברית “אשר הוא חולה” במקרה הזה).
- הִיֶ (א)לְבִּנְת אִלְלִי קַאלַת אִנְנֹו (א)למְעַלם מַג’נוּן = הי הילדה שאמרה שהמורה משוגע.

מילות שלילה

נשתמש ב”מַא” כדי לשלול פועל:
- מַא סאפַרִת לִלְחַ’ארִג’ אִ(ל)סַנֶה = לא נסעתי לחו”ל השנה.
אפשר להוסיף “ש” לפועל כדי לשלול אותו עם או בלי השימוש ב”מא”:
- סאפַרִתִש לִלְחַ’ארִג’ אִ(ל)סַנֶה
- מא סאפַרִתִש לִלְחַ’ארִג’ אִ(ל)סַנֶה
נשלול שם עצם או תואר באמצעות “מִש”:
- הִיֶ מִִש צאחִבּתי = היא לא חברה שלי.
- הֻוֶ מִש וַלד טַויל = הוא לא ילד גבוה.