פרק 27: אצל הירקן – ענד אלחֻ’צַ’רג’יפרק 29: מימון הפודקאסט
בפרק הזה ניתחנו כמה בדיחות בערבית. למדנו אוצר מילים רלוונטי וניסינו להבין מה הבדיחות יכולות ללמד אותנו על החברה הערבית.
דיאלוג
א: יא נידא, בּתערפי אנו א(ל)שעבּ אליהודי מערוף בּכּל (א)לעאלַם כּשעבּ ענדו חִס פֻכּאהי בּסאעדו יֻמְרֻק פַתַראת צעבּה וּתחדיאת כּבּירה?
נ: אה, סְמעת עַן (א)לחִס (א)לפכּאהי (א)ליהודי. בּס מש בּס ללְיהוד מַשאכּל וּפתראת צעבּה. כּמאן ללְערבּ בּשכּל עַאם וּל(ל)שעבּ (א)לפלסטיני בּשכּל חַ’אס כּתיר אַזַמאת.
א: טבּעאן.
נ: וכּמאן פי אלמג’תמע אלערבּי ללחִס (א)לפֻכּאהי ובּשכּל חַ’אצ ללְנֻכַּת דור מהם ג’דאן אללי בּסאעדהן יתע’לבּו עלא אלעואטף א(ל)סַלבּיה.
א: תְפצ’לי ממכּן נִסמע אכּם נֻכּתה בּאלערבּי?
נ: טבּעאן.
תרגום הדיאלוג
א – נידא, את יודעת שהעם היהודי מוכר בכל העולם כעם עם חוש הומור שעוזר לו לעבור תקופות קשות ואתגרים גדולים?
נ- כן, שמעתי על חוש ההומור היהודי. אבל לא רק ליהודים יש בעיות ותקופות קשות. גם לערבים באופן כללי ולעם הפלסטיני בפרט יש משברים.
א – כמובן.
נ- וגם בחברה הערבית לחוש ההומור באופן כללי ולבדיחות בפרט יש תפקיד חשוב מאד לעזור להתגבר על רגשות שליליים.
נ- בבקשה, אפשר לשמוע כמה בדיחות בערבית?
בדיחות
מַריצ’ ראח ענד דכּתור, בּחכּילו: דכּתור בּטני בּוג’עני. בּעד (א)לפַחִצ בּקול אלדכּתור: ענדכּ פיירוז פי א(ל)רִיֶה. קאל אלְמריצ’: מאשי, פתִש מליח, ימכּן תלאקי נאנסי פי אלכִּבִּד | חולה הלך לרופא, אומר לו: רופא הבטן כואבת לי. אחרי הבדיקה אמר הרופא: יש לך וירוס בריאה. החולה אמר: בסדר, חפש היטב, אולי תמצא את נאנסי (עג’רם) בכבד. | |
מַרה בּעת’ת ג’וזהא לדכּאן אלח’צְ’רואת יג’יבּ “מלוּח’יה”, א(ל)זלמה עמל חאדת’ טֻרֻק ומאת. אלְג’ארה תסאל אלמרה: שו צאר? קאלַת אלמרה: ג’וזי ראח יג’יב מלוּח’יה ועמל חאדת’ ומאת. אלְג’ארה: ושוּ עמלתי אנתי. אלמרה: עמלת בּאמיַה. | אישה שלחה את בעלה לחנות ירקות להביא מלוח’יה, הבעל עשה תאונת דרכים ונפטר. השכנה שואלת את האישה: מה קרה? האישה: בעלי הלך להביא מלוכיה ועשה תאונת דרכים ונפטר. השכנה: ומה עשית את? האישה: עשיתי במיה. | |
מֻהנדס אמְריקי בּדו מְקאוִל עשאן משרוע כּבּיר, וּתַקַדמו ללְמשרוע תַלַת מקאוִלין, פַרַנסי, יהודי, וערבּי. אלמֻהנדס בּסאל אלפרנסי: קדיש בּדכּ עַלא היכּ משרוע? אלפרנסי: מַליון וּנצ. אלמֻהנדס: ליש מַליון ונצ. אלפרנסי: מליון ללְעֻמאל ונֻצ מליון אִלי. אלמֻהנדס: מאשי, שֻכּרן. אג’א דור אלערבּי. אלמֻהנדס: קדיש בדכּ עלא היכּ משרוע? אלערבּי: 2 מַליון. אלמֻהנדס: לֵיש 2 מַליון? אלערבּי: מַליון ללעֻמאל ומַליון אִלי. אלמֻהנדס: מאשי, שֻכּרן. אג’א דור (א)ליהודי. אלמֻהנדס: קדיש בּדכּ עלא היכּ משרוע? אליהוּדי: 3 מַליון. אלמֻהנדס (מֻנדַהִש): ליש 3 מַליון? אליהודי: מַליון ללְעֻמאל, מַליון אִלי ומַליון אִלַכּ. אלמֻהנדס: מאשי, תִקדר תְבַּלִש. | מהנדס אמריקאי מחפש קבלן לפרויקט גדול. ניגשו לפרויקט 3 קבלנים (ערבי, צרפתי ויהודי). המהנדס שואל את הצרפתי: כמה אתה רוצה על פרויקט כזה? הצרפתי: 1.5 מיליון. המהנדס: למה 1.5 מיליון? הצרפתי: מיליון לעובדים, וחצי מליון בשבילי. המהנדס: אוקי, תודה. הגיע התור של הערבי. המהנדס: כמה אתה רוצה על פרויקט כזה? הערבי: 2 מיליון. המהנדס: למה 2 מיליון? הערבי: מיליון לעובדים, ומיליון בשבילי. המהנדס: אוקי, תודה. הגיע תורו של היהודי. המהנדס: כמה אתה רוצה על פרויקט כזה? היהודי: 3 מיליון. המהנדס (מופתע): למה 3 מיליון. היהודי: מיליון לעובדים, מיליון בשבילי, ומיליון לך. המהנדס: בסדר, אתה יכול להתחיל בעבודה. | |
מַרה בּתחכּי מע ג’וזהַא פי א(ל)שֿעֿ’ל: חבּיבּי אליום נַּזַּלִת תַטבּיק “טַשִשְני”, לרִחלאת פי א(ל)טַבּיעה, וִַדיאן וּמחלאת כּתיר חִלוה, עשאן היכּ, כּל נִהאית אֻסבּוע בּנִטלע רחלה מע האדא אלמַוְקִע. ג’וזהא בִּרֿד עַליהא: ואנא כּמאן נַזַלִת מַוקִע “קַעִדני”, קַעדני בלבּית, קַעדני בּלמַטבּח’, קַעדני עִנד אַהלי, קַעדני ענד דאר עַמי. | אישה מתקשרת לבעלה בעבודה: אהובי, היום הורדתי אפליקציה “טששני”, לטיולים בטבע, נחלים ומקומות רבים יפים, לכן כל סוף שבוע נצא לטיול עם האפליקציה הזאת. הבעל עונה לה: גם אני הורדתי אפליקציה “קעדני” (תושיב אותי). תושיב אותי בבית, תושבי אותי במטבח, תושיב אותי אצל ההורים, תושיב אותי אצל בית דודי. | |
זלמה בּחכּי מע מַרתו מִן א(ל)שע’ל: אליום ראח נִתעשא בּרה. רג’ע א(ל)זלמה עלא אלבּית, לַאקא מרתו קאעדה בּא(ל)שארע מע (א)לאכּל תִסתנא ג’וזהא. | איש דיבר עם אשתו מן העבודה: היום נצא לארוחת ערב. חזר הביתה ומצא את אשתו יושבת בכביש עם האוכל מחכה לבעלה. |
לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.
פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب –
פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء –
פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟ –
פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –