פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب

א. אליום רח נעמל מקאבּלֶה מע שַח’צ מֻמיַז ונסמע מנו ען כּתאבּ כַּתַבּו ען א(ל)לע’ה אלערבּיה. 

היום נעשה ראיון עם אדם מיוחד ונשמע ממנו על ספר שכתב על השפה הערבית. 

נ. מין הוּ א(ל)שח’צ וען אַי מוְצ’וע בּא(ל)זבּט כּתבּ?

מיהו האיש ועל איזה נושא כתב בדיוק?

א. אסמו רובּי בּרמן והו שח’צ ענדו כּתיר אַשיא ובִּשתעִ’ל בּכּתיר מג’אלאת. ממכּן סמעתי ענו למא עַרצ’ מבּלע’ כּבּיר לכּל ואחד ענדו מעלומאת ען אלמח’טופין פי ע’זה. 

עלא כּל חאל, כּתאבּו ען אמת’אל, אקואל ומֻסטלחאת פי אללע’ה אלערבּיה. 

שמו רובי ברמן והוא אדם שיש לו הרבה דברים (רב פעלים) ועוסק בהרבה תחומים. אולי שמעת עליו כשהציע סכום גבוה לכל מי שיש לו מידע על החטופים בעזה. 

בכל מקרה, הספר שלו על משלים, אמרות ומושגים בשפה הערבית. 

נ. מִן וֵינ הו?

מאיפה הוא?

א. אליום סאכּן פי אסראאיל בּס בּפכּר אנו בּאלאצל מן אמריקא. 

היום הוא גר בישראל אבל אני חושב שבמקור הוא מארה”ב. 

נ. קֻל לי יא חבּיבּי, אנת כּמאן אמריקי בּאלאצל, צח?

תגיד לי ידידי, אתה גם אמריקאי במקור, נכון? 

א. אה, יעני אִנולדת פי אסראאיל בּס כֻּנת סאכּן פתרה טוילה פי אמריקא ואהלי מן הנאכּ, יעני אבּוי ואהל אבּוי מן אמריקא.  

כן, כלומר נולדתי בישראל אבל גרתי תקופה ארוכה בארה”ב ומשפחתי משם, כלומר אבא שלי ומשפחתו מאמריקה. 

נ. חלו, ליש יעני כּל אליהוד אללי מן אמריקא זיאכּ וזי רובּי, בּדהן יתעלמו ערבּי? 

יפה, למה כל היהודים מאמריקה כמוך וכמו רובי רוצים ללמוד ערבית? 

א. ענג’ד סואאל מניח. ח’לינא נסאל צֵ’יפנא.

באמת שאלה טובה. בואו נשאל את האורח שלנו. 

נ. מאשי, יאללה וינו? 

בסדר, יאללה, איפה הוא?

רובי: אנא הון. 

אני כאן. 

נ. יעטיכּ אלעאפיה רובּי ומרחבּא פיכּ בּפודקאסטנא.

שלום רובי וברוכים הבאים לפודקאסט שלנו. 

ר. אהלן וסהלן פיכּי ופיכּ אסמאעיל, תשרפנא. 

שלום לך ושלום לך אישמעאל, נעים מאד. 

נ: א(ל)שרף אלנא. מעליש נסאלכּ אכּם סואאל?

הכבוד הוא שלנו. אנחנו יכולים לשאול אותך כמה שאלות?

ר.  יא אהלא וסהלא תפצ’לו. אנא ג’אהז. 

בּס מן פצ’לכּ אסמאעיל בּדי אַוַצִ’ח אשי. מא פי אמת’אל פי כּתאבּי. אמת’אל פי ענדהום חִכּמֶה ומא פי חִכַּם פי כּתאבּי, פי בּס עבּאראת וכּנאיאת. 

בבקשה, בבקשה. אני מוכן. 

אבל ברשותך אסמאעיל, אני רוצה להבהיר משהו. אין משלים בספר שלי. במשלים יש חוכמה/תובנה ואין תובנות בספר שלי, יש רק ביטויים וניבים. 

א. מאשי, בּס קבּל היכּ בּדנא נסמע ענכּ. יעני  לַוְ סַמחת, אחכּילנא שווי,  בּאכּם ג’מלֶה ען נפסכּ. 

בסדר, אבל לפני כן אנחנו רוצים לשמוע עליך. כלומר ספר לנו קצת בבקשה, בכמה משפטים על עצמך. 

ר.  אנא בּאלאצל מן ניו יורק. צאר לי בּאלקדס אכּתר מן 30 סנה בּס הַלַק סאכּן פי תל-אבּיבּ. אנא צַחַפי וכּמאן מֻרשד סִיאחי. אכּתריית אלְוקת אנא מֻרשד פי אלחַרַם א(ל)שריף פי אלבּלד אלקדימה יעני אלקדס אלקדימה וכּמאן תל אבּיבּ אלקדימה וּיַפַא. 

במקור אני מניו-יורק. גרתי בירושלים יותר מ-30 שנה, אבל עכשיו אני גר בתל-אביב. אני עיתונאי וגם מדריך תיירים. רוב הזמן אני מדריך בכיפת הסלע בעיר העתיקה, כלומר ירושלים העתיקה וגם בתל-אביב העתיקה ויפו. 

א. חלו. מן וין בּתערף ערבּי?

יפה, מאיפה אתה יודע ערבית?

ר.    מרה כּנת פי שארע עמק רפאים פי אלקדס ושֻפת חַג’ יהודי אשכּנזי בִּקְרא כּתאבּ בּאלערבּי. 

קלתלו אנא עַנג’ד כּמאן בּדי אחכּי ערבּי. הו קאל אנו אנא כּזאבּ! אִזא בּדכּ תחכּי ערבּי, כּנת לאזם תְסַג’ל פי דַוְרה. מא סַג’לת, יעני אנת בּדכּיש. 

ויום בּעד מא שֻפתו, סַג’לת פי דורה ואליום אנא בּתעלם ערבּי אכּתר מן 10 סנין.  

פעם הייתי ברחוב עמק רפאים בירושלים וראיתי חג’ יהודי אשכנזי קורא ספר בערבית. 

אמרתי לו שאני באמת הייתי רוצה גם לדבר ערבית. הוא אמר שאני שקרן. “אם אתה רוצה לדבר ערבית היית צריך להירשם לקורס. לא נרשמת כלומר אתה לא רוצה”. 

ויום אחרי שראיתי אותו נרשמתי לקורס והיום אני לומד ערבית יותר מ-10 שנים. 

נ. ענג’ד תעלמת ערבּי בּס עשאן תְפַרג’י אנו אנת בּתקדר תחכּי א(ל)לע’ה? 

באמת למדת ערבית רק כדי להראות שאתה יכול לדבר את השפה?

ר. מש בּס עשאן היכּ יעני, בּס האדא כּאן א(ל)דאפִע.

לא רק בגלל זה, אבל זה היה המוטיבציה. 

נ. חלו, ענג’ד כּל ואחד בּדו יתעלם ערבּי לאזם יכּון ענדו דאפִע-יעני מוטיבציה. אסא בּדי אסמע מן וין אַג’ת פכּרת אלכּתאבּ הדא, יעני “מן תק תק”? 

יפה, באמת כל אחד שרוצה ללמוד ערבית צריך שתהיה לו מוטיבציה. עכשיו אני רוצה לשמוע מאיפה בא הרעיון לספר הזה, כלומר “מן תק תק”? 

ר.   אנא בּחבּ כּנאיאת בּאלאנגליזי וכּמאן בּאלערבּי, בּס בּאלערבּי מא פי כּתאבּ כּאמל ען אלכּנאיאת. פי כֻּתבּ ען אמת’אל בּאלערבּי ופיהא בּס שווית כּנאיאת. 

מרה חכּית מע פלסטיני ען מַוְצ’וע סיאסי וקאללי “הון מִרְבַּט אלפַרַס”. סַאלתו פרס? ענדכּ פרס? אנת מש פלאח. ענדכּ סיארה. 

והו שַרח לי אנו האי כּנאי זי אלכּנאי בּאלעבּרי “פה קבור הכלב” יעני הון מדפון אלכּלבּ. סַג’לת אלכּנאיה פי דפתרי וכּל מרה סמעת כּנאיה סג’לתהא. בּעד סנין כּתירה צאר ענדי אכּתר מן אלף כּנאי ואח’דת אכּם מעלם ערבּי עשאן יסאעדוני נִגְמַע אכּתר.  והלק פי אכּתר מן 1800 כּנאיה פי כּתאבּי. 

אני אוהב ניבים באנגלית וגם בערבית, אבל בערבית אין ספר שלם על ניבים. יש ספרים על משלים בערבית ויש בהם רק מעט ניבים. 

פעם דיברתי עם פלסטיני על נושא פוליטי והוא אמר לי “כאן קשור (המקום שקושרים אליו את הסוס) הסוס”. שאלתי אותו “סוס”? יש לך סוס? אתה לא איכר. יש לך מכונית. 

והוא הסביר לי שזה ניב כמו הניב בעברית “פה קבור הכלב”. כתבתי את הניב במחברת שלי וכל פעם ששמעתי ניב כתבתי אותו. אחרי שנים רבות נהיו אצלי יותר מאלף ניבים ולקחתי כמה מורים ערבים כדי שיעזרו לי לאסוף עוד. ועכשיו יש יותר מ-1800 ניבים בספר שלי. 

נ. וואו, כּל אלְחתראם, ענג’ד נג’אח כּבּיר. ואסא בּדכּ תחכּילנא שו מענת אלאסם “מן תק תק”? 

כל הכבוד, באמת הצלחה גדולה. ועכשיו אתה רוצה לספר לנו מה משמעות השם “מן תק תק”? 

ר.   אלענואן “מן תק תק” ג’אי מן אלעבּארַה “מן תק תק לסלאם עליכּם”. יעני מן א(ל)לחט’ה למא נקול סלאם עליכּם לחד א(ל)לחט’ה למא נקול מע א(ל)סלאמה וכּל אללי בּינהן. ובּאלכּלמאת אֻח’רא כּל א(ל)תפאצִל או כּל אלקצה. 

מתלן: “סמעת צאחִבְּתַכּ כּאנת ענדכּ פי אלבּית אמבּרח פי א(ל)ליל. בּדי אסמע כּל אללי צאר. יעני מן תק תק לסלאם עליכּם”. 

השם/כותרת מן תק תק בא מהביטוי “מהדפיקה בדלת ללהתראות”. כלומר מהרגע בו אנו אומרים שלום עד הרגע שאנו אומרים להתראות וכל מה שביניהן. ובמילים אחרות כל הפרטים או כל הסיפור. 

למשל: “שמעתי שחברה שלך הייתה אצלך בבית אתמול בלילה. אני רוצה לשמוע כל מה שקרה. כלומר מהדפיקה בדלת עד ללהתראות”. 

א. כּל אלאחתראם אנכּ נג’חת תִגְ’מַע אכּבּר עדד מן אלמסטלחאת  ואלעבּאראת ואלכּנאיאת אלערבּיה בּכּתאבּ ואחד.

כל הכבוד שהצלחת לאסוף/לקבץ מספר כה גדול של מושגים, ביטויים וניבים ערביים בספר אחד. 

נ. שו עמלת עשאן תקדר תכּמל כּתאבּכּ? יעני פי הנאכּ אכּתר מן 1800 עבּארה!

איך הצלחת לסיים את הספר? כלומר יש שם יותר מ-1800 ביטויים! 

ר.  בּדון אלמֻחררה כרִיסטי בַּנְדַק מא כּנת בקּדר אחלצ אלכּתאבּ. הי עַנג’ד סאעדתני כּתיר כּתיר. 

אכּתריית א(ל)נאס בּפהמוש אלאחתלאף בּין כּנאיה, תעבּיר, מֻסטלח ומַת’ל. 

אלאמת’אל פיהא חִכּם או ואצף חאל. מתלן אלקרד בּעין אמו ע’זאל. יעני דאימן אמכּ בּתחבּכּ מע כּל אלאשיא אללי מש מליחה פיכּ. פיהא חכּמה. 

אלמסטלח הו עבּארה פניה מתלן “שבּכּת אלאנטרנט”. 

תעבּיר הו מסטלח זי “מע בּעצ’ “, “בּיחאף מן אללה”, “מאתקל דמו”. לאזם אחכּי אלכּלמאת מזבּוט ופי מחלהא. 

בּס כּנאיה הי כּלמאת אללי אנת מא תֻקצד חרפיאן ללכּלמאת. זי בּאלעבּראני נחכּי “אני על הפנים”. אנת מש עלא אלארצ’. צח? 

מִת’אל בּאלערבּי, “אלבּאבּ בּיפַוִת ג’מל”. אלבּאבּ מש ענג’ד כּבּיר, בּס אזא אנת מא בּתחבּ חכּי, אנת בּתקדר תתרכּ ומא פי אשי ימנעכּ תתרכּ. אלבּאבּ כּבּיר חתא עשאן ג’מל. 

בלי העורכת/מוציאה לאור קריסטי בנדק לא הייתי יכול לסיים את הספר. היא באמת עזרה לי הרבה. 

רוב האנשים לא מבינים את ההבדל בין ניב, ביטוי, מושג ומשל. 

במשלים יש חוכמה או תיאור מצב. למשל, הקוף הוא צבי בעיני אמו. כלומר אמך תמיד תאהב אותך עם כל הדברים הלא טובים בך. יש בזה חכמה. 

מושג הוא ביטוי טכני, כמו “רשת האינטרנט”. 

ביטוי הוא מושג כמו “ביחד”, “פוחד מאלוהים”, “דמו כבד”. אני צריך להגיד את המילים בצורה נכונה ובמקום הנכון. 

אבל ניב הוא ביטוי בו אתה לא מתכוון מילולית למילים שאתה אומר. כמו בעברית כשאנחנו אומרים “אני על הפנים”. אתה לא על הרצפה, נכון? 

דוגמא בערבית – “הדלת מכניסה גמל”. הדלת לא באמת גדולה, אבל אם אתה לא רוצה לדבר אתה יכול לעזוב ואין שום דבר שימנע ממך לעזוב. הדלת גדולה מספיק אפילו לגמל. 

נ. שכּרן עלא א(ל)תוצ’יח, ענג’ד מת’יר ללאהתמאם. עפכּרה כּאן בּדי אסאלכּ סואאל שווי ע’ריבּ. יעני סאלת כּמאן אסמאעיל ליש אנתו אלאמריקאן בּתחבּו היכּ יעני אללע’ה אלערבּיה אכּתר מן אליהוד אלת’אניין ואסמאעיל פיש ענדו ג’ואבּ. שו ראיכּ אנת? 

תודה על ההבהרה. באמת מאד מעניין. דרך אגב הייתי רוצה לשאול אותך שאלה קצת מוזרה. זאת אומרת שאלתי גם את אישמעאל למה אתם האמריקאים אוהבים את השפה הערבית יותר משאר היהודים האחרים ולאישמעאל אין תשובה. מה דעתך?

ר.  בּדי סלאם. בּדנא סלאם. בּערף אנגליזי ובּערף עבּראני. בּס מא ערפת ערבּי. לאזם נפהם ואחד א(ל)תאני. 

כּתיר נאס בּסאלוני ליש בּדי אחכּי ערבּי. בּקוללהם, אהם אישי בּדי אפהם אלערבּי. בּדי אסמע אלערבּי. האדא אכּתר מהם. 

אני רוצה שלום. אנחנו רוצים שלום. אני יודע אנגלית ואני יודע עברית. אבל לא ידעתי ערבית. אנחנו חייבים להבין אחד את השני. 

הרבה אנשים שואלים אותי למה אני רוצה לדבר ערבית. אני אומר להם שהכי חשוב לי להבין ערבים. אני רוצה לשמוע ערבים. זה הכי חשוב. 

נ. חלו. שכּרן אנכּ ואפקת תכּון מענא פי פודקאסטנא, תעלמנא כּתיר מנכּ. סואאל אח’יר. כּתיר בּסאלוני קדיש וקת לנתעלם אלערבּי, אנת שו ממכּן תקול ללמסתמעין?

יפה. תודה שהסכמת להיות אתנו בפודקאסאט שלנו, למדנו הרבה ממך. שאלה אחרונה. 

הרבה שואלים אותי כמה זמן לוקח ללמוד ערבית, מה אתה יכול להגיד למאזינים?

ר.  תקדר תחכּי ערבּי בּעד שהר, ענג’ד. ויום בּעד יום תתחסן ותתחסן. 

ומערוף אזא פי כּתאבּ ען אלכּנאיאת בּאלערבּי בקדר יסאעדכו אכּתר. ממכּן תערפו או תנצחו בּכּתאבּ זי היכּ?

אתה יכול לדבר ערבית אחרי חודש, באמת, ויום אחרי יום תשתפר ותשתפר. 

וידוע שאם יש לך ספר על ניבים בערבית זה יכול לעזור לך. אולי אתם מכירים או יכולים להמליץ על ספר כזה?

א. כּמאן מרה שכּרן כּתיר כּתיר, טבּען רח נחט לינק ענדנא למוקע אללי מנו ממכּן נשתרי כּתאבּכּ “מן תק תק”. 

שוב פעם תודה רבה. כמובן שנשים לינק אצלנו לאתר בו ניתן לרכוש את הספר שלך “מן תק תק”. 

ר. שכרן אלכּו. ומע סלאמה. 

תודה לכם ולהתראות. 

נ. יא אסמאעיל, כּיף כּאנת אלמקאבּלה בּראיכּ?

איך היה הראיון לדעתך?

א. אנא אנבּסטת כּתיר ותעלמת מנו ען אלפַרְק בּין אנואע א(ל)תעבּיר. 

נהניתי מאד ולמדתי ממנו על ההבדל בין סוגי הביטויים (הבעה). 

נ. ושו ראיכּ בּאלנסבּה לג’ואבּו לסואאלי ען אלאמריקאן אללי בּדהן יחכּו ערבּי? יעני בּעד פיש ענדכּ ג’ואבּ?

ומה דעתך בקשר לתשובה שלו על האמריקאים שרוצים לדבר ערבית? עדיין אין לך תשובה?

א. ג’ואבּו חלו, יעני אנא כּמאן בּדי אסתעמל אללע’ה אלערבּיה כּג’סר ל(ל)סלאם. 

התשובה שלו טובה, כלומר גם אני רוצה להשתמש בשפה הערבית כגשר לשלום. 

נ. בּס הדא אישי ממכּן יקולו כּל אליהוד, מש בּס אלאמריקאן. בּדי אערף אזא פי סבּבּ מעין ענדכּו לתעלים אללע’ה. 

אבל זה משהו שכל היהודים יכולים להגיד, לא רק האמריקאים. אני רוצה לדעת האם יש סיבה מסוימת שאתם לומדים השפה. 

א. בּא(ל)נסבּה אללי בּפכּר אנו כּאיסראילי אללי אהלו מש מן הון בּאלאצל, אללע’ה בּתסאעִדְני אחס אנו אנא ג’זו מן הון ומש ע’ריבּ. 

אני חושב שכישראלי שמשפחתי לא מכאן במקור, השפה עוזרת לי להרגיש שאני חלק מהסביבה כאן ולא זר. 

נ. חלו. 

יפה.