פרק 26: פתגם לכל חודש – המשךפרק 28: בדיחות בערבית
בפרק הזה נקרא דיאלוג שמתרחש בחנות ירקות ופירות.
א | מרחבּא, מֻמכּן סֻאאל? | שלום, אפשר שאלה? |
נ | טבּען תפצ’ל! | כמובן, בבקשה. |
א | בּדי בַּקְדונס וּבּדי כֻּזבַּרה, וּאנא מא בּעְרִף (א)לְפַרק בֵּינהִן. | אני רוצה פטרוזיליה, ואני רוצה כוסברה ואני לא יודע את ההבדל ביניהם. |
נ | אהה, מאשי, מעכּ חק בִּשבּהו בַּעַצ’. האדי בּקדונס. שוּפ כּיפ שַכּלו. והאי כּזבּרה. שופ (א)לְפרְק בֵּינהִן. | אוקי, אתה צודק, הם דומים אחד לשני. זה פטרוזיליה. תסתכל על צורתה. וזה כוסברה. תסתכל על ההבדל ביניהן. |
א | אהה, שכּרן, בּס קֻלילי, וֵינ בַּלאקי (א)לבּנדורה (א)לּבַּלַדיֶה, ושו בִּתִפְרִק עַנ (א)לבּנדורה (א)לעאדיֶה? | כן, תודה, אבל תגידי לי, איפה אני יכול למצוא עגבנייה בלאדי ומה ההבדל בינה לעגבנייה רגילה? |
נ | שופ הֻנאכּ, האי בּנדורה בּלדיֶה, שופ כּיפ שַקְלהא, מִש מְדַוַרַה וּחִלוֶה מִתֶל (א)לְבּנדורה (א)לעאדיֶה, בּס היֶ טַיבֶּה-זאכּיֶה כּתיר. | תסתכל שם. זאת עגבנייה בלאדי. שים לב לצורה שלה. היא לא עגולה ויפה כמו עגבנייה רגילה, אבל היא טובה, ממש וטעימה. |
א | אַיוַה, שכּרן. צַחיח, אלבּנדורה (א)לבּלדיה בְּתִחְ’תְלִף עַנ (א)לְבּנדורה (א)לעאדיֶה. | כן, תודה. נכון, עגבניה בלאדי שונה מעגבניה רגילה. |
נ | בּדַכּ אשי תאני? | אתה רוצה/צריך עוד משהו? |
א | איוה, קדיש (א)לבּנדורה? | כן, כמה עולות העגבניות? |
נ | אנתֶ, קדיש בּדַכּ? | כמה אתה רוצה? |
א | בּדי תַלאתֶה בּנדוראת. | אני רוצה שלוש עגבניות. |
נ | קצדכּ תלאתֶה זְראר בּנדורה? | אתה מתכוון שלושה “כפתורי” עגבנייה? |
א | זְראר? שו יעני זְראר? | מה זה “זְראר”? |
נ | אלבּנדורה האי גַ’מְע. עשאן היכּ לִלְואחדֶה בְּנחכּי זִר. | עגבנוית היא מילה בצורת רבים. לכן לעגבניה אחת אנחנו קוראים זר-כפתור. |
א | וּלַשו כּמאן בּנִחכּי זר? | למה עוד אנחנו קוראים זר? |
נ | בּטאטא מַתַלן. | תפו”א למשל. |
א | יעני בַּקדַר אקול “בּדי תלאת זראר בּנדורה, ותלאת זראר בטאטא”. מזבּוט? | כלומר, אני יכול להגיד “אני רוצה שלושה כפתורי עגבנייה ושלושה כפתורי תפו”א. נכון? |
נ | צחיח, מזבּוט. | נכון. |
א | ושו בּנחכּי ללבַּצַל, וללעִנַבּ, ללתפאח, בֻּרְדְקאן, ללמוז וע’ירהא? | ומה נגיד על בצל, ענבים, תפוחים, תפוזים, בננה וכו’? |
נ | ללבּצל בּנחכּי ראס בּצל, ללתפאח, בּרדקאן, מנדלינא, אנאנאס, ברומיא… יעני תקריבַּן כּל (א)לפואכה בּנחכּי “חבֶּה”. | אומרים “ראש” בצל. לתפוח, תפוז, קלמנטינה, אננס, שזיפים… כלומר כמעט כל הפירות נשתמש ב”חבה”. |
א | תקריבּן, יעני פי פואכּה מא בנקולהא חבּה? | כמעט, כלומר יש פירות שלא נשתמש בהן במילה “חבה”? |
נ | צחיח, ללמוז מתלן, בּנחכּי קִרְן מוז, וללענבּ בּנקול קֻטפ ענבּ. | נכון, לבננה למשל, נאמר “קרן” בננה, לענבים “קטף”/קטיף ענבים. |
א | חלו. כמאן סואל לַוְ סַמַחתי. שו האי? בְּתִשְבַּה (א)לחִ’יאר. | יפה. עוד שאלה אם אפשר. מה זה? זה דומה למלפפון. |
נ | האי כּוסא, ולִלואחדה בּנחכּי כּוסאי. | אלה קישואים וליחידה אחת קוראים קישוא. |
א | אהה, בּערפהא, אנא בּחבּ (א)לכּוסא כּת’יר. | אה, אני מכיר. אני מאוד אוהב קישואים. |
נ | צַחתין! | לבריאות. |
א | שֻכּרן. האי כּמאן בּתשבּה (א)לכּוסא, בּס האי מע ובּר. | תודה. זה גם דומה לקישוא, אבל יש על זה מעין צמר (שעיר). |
נ | צחיח, האי מש כּוסא, האי קַרִע. | נכון, זה לא קישוא, זה דלעת. |
א | שכּרן עלא (א)למסאעדֶה. מַרַתי רַח תכּון כּתיר מבּסוטה מני. | תודה על העזרה. אשתי תהיה מאוד מרוצה ממני. |
נ | ליש מבּסוטה? | למה? |
א | צִרת אערף אסאמי (א)לפואכּה ו(א)לחֻ’צְ’רואת בּאלערבּי. | כי למדתי את שמות הפירות והירקות בערבי. |
נ | מֻמתאז! | מצוין. |
לחצו כאן לחזרה לעמוד הפודקאסט הראשי.
פרק 47: הון מדפון אלְכַּלבּ. כאן קבור הכלב. هون مدفون الكلب –
פרק 46: מִן תִמַכּ לבּאבּ א(ל)סַמַאא. מהפה שלך לפתח השמיים. من تمك لباب السماء –
פרק 45: אִבּנַכּ וַחידַכּ אִסְחאק? בנך יחידך יצחק? أبنك وحيدك إسحاق؟ –
פרק 44: אלְתַחְ’ת בִּדו אלְמַריצ’. המיטה רוצה את החולה. التخت بده المريض –