פרק 12: הפועל בזמן עבר

פרק 11: שאלות מאזינים – חלק ב’פרק 13: צורת הציווי

את הפועל בזמן עבר בערבית אנחנו יוצרים על ידי הוספת סיומת תואמת גוף לשורש ולמשקל של הבניין המתאים.

דוגמאות של פעלים בזמן עבר לפי סדר הבניינים

שורש כ-ת-ב + בניין ראשון + גוף שני יחידה = כַּתַבְּתי (את כתבת)

שורש פ-ו-ת + בניין שני (ע’ הפועל מודגשת)+ גוף ראשון יחיד = פַוַתֶת (הִכנסתי)

שורש ס-פ-ר + בניין שלישי + גוף שלישי יחיד = סַאפַר (הוא נסע)

{בניין רביעי לא כל כך שימושי בערבית מדוברת ובמקומו בדרך כלל נשתמש בבניין שני.}

שורש ע-ל-מ + בניין חמישי (ע’ הפועל מודגשת) + גוף שני יחיד = תַעַלַמֶת (אתה למדת. וגם- אני למדתי)

שורש ע-ו-ן + בניין שישי + גוף שלישי רבים = תַעַאוַנוּ (שיתפו פעולה)

שורש ו-ל-ד + בניין שביעי + גוף ראשון רבים = אִנְוַלַדְנַא (נולדנו)

שורש ש-ר-י + בניין שמיני + גוף שני רבים = אִשְתַרֵיתוּ (אתם/אתן קניתם)

{בניין תשיעי לא בשימוש}

שורש ע-מ-ל + בניין עשירי + גוף שלישי יחידה = אִסְתַעְמַלַת (היא השתמשה)

דיאלוג

אלְאִם – שוּ עְמִלִת אִמְבּארִח?
אלְאִבֶּן – שוּ קַצְדֶכּ? יַעְני, שו עְמִלִת בִּשַכֶּל עַאם? כַּאן יוֹם עַאדי, כֻּנְת בִּא(ל)שֻעְ’ל.
אלאִם – לַא. מִש בִּשַכֶּל עאם. בִּדי אַסְמַע בִּתַפְציל שוּ עמלת אמבּארח.
אלאבּן – לֵיש? שוּ צאר יעני? צאר אשי?
אלאם – וַלַא אשי. כֻּל שִי תַמאם, מִיֶה בִּ(א)לְמִיֶה. יאלְלַה אִחְכִּי. שוּ עמלת אמבּארח.
אלאבּן – עַנְגַ’ד? בּתַפציל?
אלאם-אַה, בּתפציל.
אלאבּן – וַאלְלַהִ… טַיֶבּ… קֻמֶת סֵיעַה 6:00 וּעְ’סִלִת וִגְ’הי ופַרַקִת סְנאני, שְרִבִּת קַהַוֶה וּאַכַּלֶת.
אלאם – יעני אַפְטַרֶת.
אה, טבּען, אפְטַרֶת.
חִלוּ, וּבַּעַדֵין?
וּבּעדין, לַבִּסֶת מַלַאבֶּס אִ(ל)שֻעְ’ל, טְלֶעֶת מִןֶ (א)לְבֵּית וּפֻתֶת עַלא אִ(ל)סַיארַה וּרֻחֶת עלא א(ל)שֻעְ’ל.
כֻּל אלאִחְתִראם, וַלַד שַאטֶר. כַּמִל.
מַאשי… פֻתֶת מַכְּתַבּי, בַּעֶד מא תְחַדַתִ’ת מַעַ אלְמֻוַטַ’פֶה וּמע אלְמֻדיר. סַאַלְתְהִן כִּיף אלְחאל, וּשוּ אלְאַח’בּאר וּהֵיכּ, יַעְני עאדי. מִש אִשי ח’אס, מש אשי עַ’ריבּ בִּחִיַאתי.
אַה, מַעַלֵיש, מש אשי מֻהִם. טַבּעַן מש מֻהִם. אַה, כַּמִל, כּמל… שוּ צַאר בּעדין?
אִלְתַקֵית מַעַ אַכַּם זְבּוּן, בַּעַתִ’ת אִמֵיילאת, תְחַדַתֶ’ת בִּטַלַפון מע אלאוּלאד…
סַאַלְתְהִן כּיף חאלהִן, שוּ אלְאַח’בּאר, אִד’א פי אשי גְ’דיד בִּאלְמַדְרַסֶה…
טבּען.
חלוּ חלוּ, וּבּעדין?
רְגִ’עִת עַבֵּית וּתַעַשֵית. וּבַּס, יעני חַ’לאס. שֻפְת תְלִפִזְיון, תְחַמַמֶת וּרֻחֶת אַנאם.
מַא תְעַ’דֵית?
לא, מא כֻּנְת גַ’וְעאן.
יעני כּאן וַקְת, מא כֻּנְת מַשְע’וּל אַוְ מַצְ’ע’וּט?
לא, בִּ(א)לְעַכְּס, כּאן יום מֻריח בִּדוּן צַ’עְ’ט וּבִּדוּן כְּתיר שֻעְ’ל.
חלוּ חלוּ, יום טַויל.
אַה, בַּס כּאן יום עאדי. לֵיש בְּתִסְאַליני עַן יוֹמי וּשוּ צאר?
לֵיש סַאַלֶת? סַאַלֶת עשאן בּדי אַפְהַם אִד’א כּאן אִבּני מַשע’וּל אַוְ מַצְ’ע’וּט וּהֻוֶ פִיש עִנְדו וַקְת יִתַצִל לַאִמוֹ בִּמֻנַאסַבִּת עִיד מִילאדי…
יַא מַא…. אנא מִתְאַסֶף….נְסִית תַמאמאן…אנא מַסטוּל… שוּ צַאר מַעי….מִתְאַסֶף!
מש מֻהִם. אִד’א בִּדכּאש אַסְאַלַכּ כַּמאן מַרַה הַאי (א)לְאַסְאִלֶה בִּסַנֶה אלְגַ’אי וּתְקוּל לִי שוּ עְמִלֶת טוֹל (א)לְיוֹם מַא תִנְסַאש כּמאן מַרַה אִִמַכּ.

תרגום הדיאלוג

האמא: מה עשית אתמול?
הבן: מה כוונתך? כלומר, מה עשיתי באופן כללי? היה יום רגיל. הייתי בעבודה.
לא. לא באופן כללי. אני רוצה לשמוע בפירוט מה עשית אתמול.
למה? זאת אומרת, מה קרה? קרה משהו?
לא כלום. הכל בסדר, מאה אחוז. קדימה, דבר. מה עשית אתמול?
ברצינות? בפירוט?
כן, בפירוט.
בחיי… טוב… קמתי בשעה שש ושטפתי פנים. צחצחתי שיניים, שתיתי קפה ואכלתי.
כלומר אכלת ארוחת בוקר.
כן, כמובן, אכלתי ארוחת בוקר.
יפה, ואחר כך?
ואחר כך לבשתי בגדי עבודה, יצאתי מהבית , נכנסתי למכונית והלכתי לעבודה.
כל הכבוד, ילד פיקח. תמשיך.
אוקי… נכנסתי למשרד שלי אחרי ששוחחתי עם המזכירה ועם המנהל. שאלתי אותם מה המצב ומה חדש (מה החדשות) וכו’. כלומר רגיל. לא משהו מיוחד, בחיי לא משהו יוצא דופן.
כן, לא נורא, לא משהו חשוב. כמובן, לא חשוב. כן, תמשיך, תמשיך, ומה קרה אחרי זה?
פגשתי כמה לקוחות, שלחתי אימיילים, דברתי בטלפון עם הילדים…
שאלת אותם מה שלומם, מה חדש, אם יש משהו חדש בבית ספר…
כמובן.
יפה, יפה, ואחר כך?
חזרתי הביתה ואכלתי ארוחת ערב. וזהו, כלומר די. ראיתי טלוויזיה, התקלחתי והלכתי לישון.
לא אכלת ארוחת צהרים?
לא, לא הייתי רעב.
כלומר היה זמן, לא היית עסוק או לחוץ?
לא, להפך, היה יום רגוע, בלי לחץ ובלי הרבה עבודה.
יפה, יפה. יום ארוך.
כן, אבל יום רגיל. למה את שואלת אותי על היום שלי ועל מה שקרה?
למה שאלתי? שאלתי, בגלל שאני רוצה להבין האם בני היה עסוק או לחוץ ואין לו זמן להתקשר לאמא שלו לרגל יום ההולדת שלי.
אמא… אני מצטער…שכחתי לגמרי…אני מסטול… מה קרה אתי…מצטער!
לא חשוב. אם אתה לא רוצה שאשאל אותך שוב פעם בשנה הבאה ותגיד לי מה עשית כל היום, אל תשכח שוב את אמך.