תצורת הפעלים בעברית מבוססת על שורש המורכב ברב המקרים משלוש אותיות שורש ובמיעוטם גם מארבע (שורש המורכב מארבע אותיות נקרא גם “שורש מרובע”). מתוך שורשים אלה ניתן להרכיב פעלים המוטים על-פי שבע תבניות שבתורן משנות את משמעות הפועל.
מתוך שבע התבניות האלה (בעברית נהוג לכנותן “בניינים”) שלוש פעילות ושלוש סבילות. הבניין השביעי משמש לרב עבור פעולות רפלקסיביות, כלומר כאלה שהאדם מבצע על עצמו. לכל הפעלים יש צורת עבר, הווה ועתיד. צורות אחרות של הטיית הפועל קיימות רק עבור בניינים מסוימים. כך, לדוגמה, שם הפועל (לבשל, לכתוב, לשחק וכדומה) והציווי מתקיימים רק בחמישה בניינים.
פעלים המוטים עבור אותו בניין, מוטים באותו האופן אבל עם שינויים קלים הנעוצים בגזרות אליהן משתייכות אותיות השורש. לדוגמה, אם נציב את השורש כ.ת.ב בבניין פעל גוף ראשון בעבר נקבל את הפועל “כתבתי” בעוד שאם נציב את השורש ק.נ.ה באותו בניין ונטה אותו בגוף ראשון בעבר נקבל את הפועל “קניתי” (בניגוד ל-“קנהתי”, כפי שאולי היינו מצפים). זאת מכיוון שאנו מדברים כאן על פעלים מגזרת ל”ה,כלומר כאלה שאות השורש האחרונה שלהם היא “ה”. יש גזרות נוספות: שורשים החסרים את אות השורש הראשונה “נ” או “צ”, כאלה שאות השורש הראשונה שלהם היא “ו” או “י”, כאלה שאות השורש השנייה זהה לאות השורש השלישית ועוד. כל שינוי שכזה משפיע על ההטיה של הפועל בבניין הרלוונטי.
שמות הבניינים נוצרו מהשורש פ.ע.ל שמשמעותו “לעשות” ומכאן נגזרת גם המילה פועל. מתוך השורש פ.ע.ל נוצר שם הבניין אשר תמיד חופף לגוף שלישי יחיד זכר בעבר.
פירוט הבניינים בעברית
פעל – הבניין הנפוץ ביותר והפשוט ביותר ולכן נקרא גם בניין קל. פעלים בבניין זה יכולים להיות עומדים (ללא תוספת הכרחית של מושא) או יוצאים (מחייבים תוספת מושא) והם תמיד פעילים. אין שורשים מרובעים בבניין זה והוא מתאים לרב הגזרות. מפעלים בבניין זה ניתן ליצור שם פועל וגם ציווי.
נפעל – המקבילה הסבילה של בניין פעל, כלומר שמכל פועל יוצא בפעל ניתן לגזור את משמעותו הסבילה בנפעל, אך זה לא השימוש הנפוץ ביותר מכיוון שבעברית יש נטייה להימנע משימוש בסביל. לכן, הנוסף לסביל נושא הבניין גם משמעות רפלקסיבית. כל במשפט: “הכוס נשברה” (שורש ש.ב.ר) המשמעות היא למעשה שהכוס שברה את עצמה. בבניין זה ניתן ליצור שם פועל וגם ציווי.
פיעל – פעלים בבניין זה הם פעילים וכן עומדים ויוצאים. רב הפעלים בבניין זה אינם בעלי התאמה לפועל אחר מבניין פעל וגם ההפך הוא נכון. אולם במקרים בהם כן ניתן להציב את אותו השורש בשני הבניינים, משמעות הפועל בבניין פיעל היא פעולה עוצמתית ואינטנסיבית יותר, כך, לדוגמה, במשפט “הילדים קיפצו בגינה” נטען שהילדים קפצו למשך זמן רב, בעוד שבמשפט “הילדים קפצו” אין שום אינדיקציה כזו. לעיתים יש מקרים בהם קיים אותו שורש שניתן להציבו בשני הבניינים אולם המשמעות שתתקבל שונה בתכלית, לדוגמה “הוא פתח את הדלת” לעומת “הוא פיתח את התמונות”. בבניין זה ניתן ליצור שם פועל וגם ציווי
פועל – המקבילה הסבילה של בניין פיעל. בניגוד לבניין נפעל, לבניין פיעל יש רק שימוש אחד והוא פעלים סבילים. משתמשים בו יחסית מעט ובדרך-כלל כשכבר משתמשים בו זה בזמן הווה. “הוא בלבל אותי” – “אני מבולבל” (פחות: “בולבלתי על-ידו). בבניין זה לא קיים שם פועל וגם לא ציווי
הפעיל – פעלים בבניין זה תמיד פעילים ויכולים להיות יוצאים או עומדים. לעיתים קרובות יש להם מקבילות בבניינים אחרים שאיתם הם עומדים ביחס של גרימת פעולה. כך, לדוגמה, במשפט “הוא הכתיב לרותי את המכתב” הכוונה שהוא “גרם” לרותי לכתוב (בניין פעל) את המכתב או “האור נדלק” (בניין נפעל) ו”הוא הדליק את האור”, כלומר גרם ו להידלק . בבניין זה ניתן ליצור שם פועל וציווי.
הופעל – המקבילה הסבילה של הפעיל שאינה כמעט בשימוש למעט שימוש עבור פעלים בהווה פעול. כך, לדוגמה, מתוך הפועל “הכיר” נהוג לגזור את הבינוני פעול “מוכר” ופחות לומר “הוא הכיר אותי (שורש נ.כ.ר בניין הפעיל) ואני הוכרתי (בניין הופעל) על-ידו”. בבניין זה אין אפשרות ליצור שם פועל או ציווי
התפעל – לרב בעל משמעות רפלקסיבית וכולל רק פעלים עומדים. כך, לדוגמה, אומרים “הוא התרחץ” מלשון הוא רחץ את עצמו. השורש המוצב בבניין זה יכול להיות מוצב בבניינים שונים. “ר.ח.ץ” הוא בבניין פעל אך ס.ר.ק הוא שורש המוצב בבניין פיעל. כאשר אות השורש הראשונה היא אות שורקת או אות נחצית (ש.ס. צ. ז), מתרחש סיכול אותיות כאשר האות “ת” שבתבנית מגיע לאחר אות השורש הראשונה ולא להיפך. לדוגמה, אומרים “הסתרק” ולא “התסרק”. בבניין זה ניתן ליצור שם פועל וציווי.
לינגולרן הוא בית-ספר אינטרנטי לעברית המדגיש את חשיבות הבנת השפה מיסודה, מתוך ההנחה שאם הלומד יבין את היסודות עליהן בנויה השפה, כל יהיה לו קל יותר לשלוט בה.
HE
English