כדי לדעת מעט יותר על ההיסטוריה של שפות שמיות ובמיוחד על התפתחותה של העברית כשפה שמית, אני רוצה לקחת אתכם איך לא, אחורה בזמן. השנה היא שנת 1812 לפנה”ס (ייתכן כי התקופה היא עוד 200 שנה אחורה ) כשמישהו חשוב מאוד נולד במקום שנקרא אור-כשדים. אני מדבר כמובן על אברהם אבי היהודים או בשמו המקורי אברם.
על פי המסורת היהודית (בראשית, י”ב 5) לאחר חתונתו מצווה עליו אלוהים ללכת אל “הארץ אשר אַראךָּ”. אברם מגיע לארץ הזו הנקראת בתורה “ארץ כנען”. השאלה אותה אני רוצה לשאול במאמר זה היא: איזו שפה דיברו אברם ומשפחתו ובאיזו שפה דבר אברהם עם תושביה הקבועים של אותה ארץ כנען.
כדי לענות על השאלה הזו, סקירה היסטורית קצרה הכרחית. שתיים מהתרבויות הקדומות ביותר שנוסדו באזור המזרח התיכון היו מסופוטמיה ומצרים העתיקה (בסביבות האלף השלישי לפנה”ס). ארץ כנען שגבולה הוא כל האזור שממערב לירדן בין בקעת הלבנון לבין חצי האי סיני, כולל אזור דמשק , שכנה בדיוק בין שתי ענקיות התרבות הללו ואף נחשבה בתקופה מסוימת (אם כי מאוחרת יותר מתקופת אברם) למחוז של מצרים העתיקה .
כלומר ניתן להניח שאברם במסעו לארץ כנען נחשף לשפה המצרית בעודו מביא עמו את התרבות המסופוטמית אותה רכש בילדותו.
כאשר אנו מדברים על “מסופוטמיה” אנו מדברים על אזור רחב מאוד שהיום היה מכיל בתוכו את עירק, סוריה, ירדן, לבנון כמו גם חלקים מאירן ותורכיה, אך בתקופת אברם המדינות / התרבויות העיקריות בחבל מסופוטמיה היו האכדים, הבבלים והאשורים. בתנ”ך מוזכרת העיר “אור כשדים” כמקום לידתו של אברהם. על פי העדויות ההיסטוריות השונות מוקמה העיר בשפך הנהרות הפרת והחידקל בשטחה של התרבות הבבלית דאז.
על פי המסורת היהודית שפתו של אברם הייתה “לשון הקודש” כלומר עברית ואילו הארמית הייתה שפת החול שלו. ניתן לחלוק על הטענה הזו מאחר והאזכור הראשון לשפה הארמית מופיע בסביבות האלף הראשון לפנה”ס . בתקופה דומה מופיעים גם האזכורים הראשונים לשפה העברית .
ניתן אם כן להניח שאברם דיבר בשפה הבבלית / אכדית בילדותו. בשפה זו דיבר עם משפחתו וזו השפה אותה הביא עמו מבבל לארץ כנען
אם כן מהי השפה שדיברו בכנען? האם הייתה זו בבלית (ניב מסוים של אכדית ) או אולי מצרית או אולי שילוב של השניים.
כדי לענות על השאלה הזו בצורה המניחה את הדעת אנו צריכים לבחון את אותה ארץ כנען אליה הגיע אברהם. ארץ כנען שכנה באזור חשוב מאוד שחיבר בין 2 התרבויות הגדולות ביותר באזור באותם ימים, התרבות המצרית והתרבות המסופוטמית (שומרית-אכדית-בבלית). כציר מרכזי בין שתי האימפריות, הרצון להתיישב בכנען היה גדול ועמים / שבטים רבים מהצפון ומהדרום נדדו לכנען. די אם נזכיר את הפלישתים (דרום), הפיניקים (צפון ושפלה), האמורים, הכנענים, החיתים, ועוד.
אם נחזור לסיפורו של אברהם בתנ”ך (בראשית י”ב 6) נראה כי תחנתו הראשונה של אברהם בארץ כנען הייתה ב”אלון מורה” והתורה מזכירה כי “הכנעני אז בארץ”. ה”כנעני” יכול להתייחס למספר עמים כמו “החיתי” (המוזכר בתורה מאוחר יותר כאשר אברהם רוכש את מערת המכפלה מעפרון החיתי, בראשית כ”ג 8-9), האמורי, הפריזי, היבוסי, הגרגשי, החיווי, החורי ועוד. אם נתייחס לחיתים כעם אשר בשטחו ישב אברם, נראה כי שפתם – החיתית או הנשילי, הייתה דווקא שפה הודו-אירופאית . הדבר חוזר על עצמו עם שאר העמים. כל עם/ שבט מדבר בשפה המיוחדת לו.
האמורים דוברי אמורית (שפה שמית צפון-מערבית), הפלישתים דוברי פלישתית (ניב יווני-מיקני) והחורים דוברי חורית (שפה צירופית שאינה קשורה לשפות שמיות). אם נניח שאברהם על אף שנות חייו הרבות לא ידע את כל השפות הללו נוכל להגיד כי הייתה שפה אחת שקשרה בין כל עמי כנען ואולי אף בין עמי כנען למצרים ולשומרים-בבלים.
אך מה הייתה השפה הזו? האם זו הייתה בכלל שפה מדוברת או אולי שפת סימנים מוסכמת כמו סוחרי הסוסים בקירגיסטן להם שיטת משא ומתן ייחודית המערבת לחיצת יד ושינוי עוצמותיה ככל שהמו”מ מתקדם. ייתכן ושיטות דומות למסחר היו לאברם כאשר מצא עצמו בין תחנותיו הרבות בארץ כנען בשטחו של שבט/ עם נוסף.
ייתכן והאתגר הזה שבלמידת השפות או לפחות הבנתן הבסיסית, הצית באברם איזה ניצוץ לשפה ייחודית. שפה שתאפיין את השבט שלו בלבד. ייתכן והרצון הזה גרם לאברם (על אף שהעברית התגלתה חמש-מאות שנים אחרי מותו) לטעת בבניו את הייחודיות של השבט. ייחודיות שעד אז התאפיינה באמונה באל אחד ובמילה לגברים של השבט, התגלגלה להיות תחילתה של השפה העתיקה ביותר שעדיין מדוברת – העברית.
במאמר הבא שלי כאן ב-לינגולרן אני אנסה למצוא באיזו תקופה בדיוק התחילו צאצאיו של אברם להשתמש בשפה שבטית ייחודית שמאוחר יותר נודעה בשם “העברית”.
לינגולרן הנו אתר לימוד שפות באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס עברית למתחילים, או לשפר את מיומנויות העברית שלכם וללמוד עברית עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת.
HE
English