הכתב הסיני המכונה גם “כתב האן” מקבע את השפות הסיניות, ובייחוד את הסינית הגבוהה. הוא שימש גם כבסיס לכתבים היפנים: הקאנג’י, ההירגנה והקטקנה, לכתב הויאטנמי ולאחד מהכתבים הקוראנים. הכתב הסיני כולל בסך הכל כ-87 אלף סימנים, כאשר בחלק רב מהם משתמשים רק לעיתים נדירות.עבור היום-יום נדרש ידע רק ב-5000 סימנים לערך.
הסימן מייצג בבסיסו הברה כצליל של מורפמה (יחידה בסיסית הנושאת משמעות, כמו למשל המורפמה “תי” בעברית המשנה את המשמעות של “אמר” ל-“אמרתי”, היינו גוף שלישי יחיד לגוף ראשון יחיד). הכתב הסיני, מאידך אינו כתב הברות פונוגרפי (כתיבה לפי שמיעה) כמו הכתב הקוראני למשל מכיוון שהברות הנשמעות אותו הדבר אינן נכתבות בעזרת סימן אחיד אלא שמורפמות שונות נכתבות עם סימנים שונים בעלות אותו צליל (סימן אחד יכול להיות בעל מספר משמעויות ולפעמים סימן אחד נהגה בכמה דרכים כאשר כל אחת בעלת משמעות שונה). לפיכך, נחשב הכתב הסיני לכתב מורפמות או כתב מורפו-הברתי ומייצג כיום את מערכת הכתב היחידה בשימוש אשר אינה מבוססת באופן עקרוני על הגיית השפה אלא שהסימנים המרכיבים אותה כוללים בעצמם אלמנטים של משמעות (הכוונה היא שלסימן מסוים יש משמעות בפני עצמה).
הכתב הסיני מורכב בעיקר מלוגוגרמות ועל מנת לכתוב מילים משפות זרות משתמשים בחלקן ממש כאותיות. באופן כללי מיוחסת לכל סימן הברה משלו. בעיקר משתמשים בכתב זה עבור הסינית הגבוהה: בסין ובסינגפור בגרסה הקצרה ואילו בטאיוון והונג קונג בגרסה הארוכה והמסורתית. למעמדו כמייצא תרבות הגיע הכתב הסיני בערך בשנת 700 לאחר הספירה ובעיקר השפיע על המדינות השכנות של סין ועל חלקן הוא משפיע עד היום כמו בקמקרה של יפן ודרום קוריאה, שם הוא משמש חלק ממערכת הכתב הלאומית.
עד לסיום עידן הקיסרים השתמשו בכתב הסיני בעיקר עבור הכתב הקלאסי wenyan, אשר היה מובן רק לאליטה המשכילה. מאז משמש הכתב לכתיבת השפה הסטנדרטית baihuawen אשר דומה מבחינה דקדוקית לניבים הצפוניים ואשר יותר קלה ללמידה לדוברי השפה בדרום סין מה- wenyan. הכתב הסיני משמש כיום את כל הסינים אשר יכולים לקרוא baihuawen (לא חשובה ההגייה) כאמצעי תקשורת על-אזורי, למרות המצב השפתי ההטרוגני. מסיבה זו כל התכניות בטלוויזיה הסינית מלוות בכתוביות בכתב הסיני. בהקשר זה יש לציין כי יש כ-13 שפות סיניות כאשר המנדרינית היא השפה הנפוצה ביותר. מעניין הוא, שההבדלים בין השפות הסיניות הן כמו הבדלים בתוך משפחות שפה אחרות כמו השפות הלטיניות. כלומר, הסינית אותה דובר תושב סין אחד תישמע לדובר סיני אחר כמו שדובר צרפתית ידבר עם דובר איטלקית וזאת על אף ששניהם חיים באותה ארץ ובני אותו לאום. לצד היכולת הטהורה לכתיבת הסינית הופכת הסינית הגבוהה המדוברת בעזרת אמצעי התקשורת המודרניים והלימוד הכלל ארצי של השפה בהדרגה לנחלת הכלל. עוד עובדה מעניינת וראוייה לציון: מאז המאה ה-15 קיימת מערכת כתב עצמאית על בסיס הכתב הסיני שפותחה בפרובינייה הדרומית hunan בייחוד לשימוש על-ידי נשים ושרק הן השתמשו בה. מערכת זו נקראת nushu. בשונה מהכתב הסיני הסטנדרטי המבוסס על לוגורמות, כתב זה מבוסס על סילבוגרמות פונטיות (מערכת המבוססת על סימנים המשנים משמעות ולא נושאי משמעות לכשעצמם ואשר מייצגים הברה). בכתב זה נכתבו בעיקר מכתבים וסיפורים. כל אחד מ-700 הסימנים מייצג הברה של ניב ה-chengguan המקומי. הכתב הומצא, באופן מפתיע, או שלא, על-ידי נשים אשר באופן מסורתי היו בעלות זכויות מעטות להשכלה ופעמים רבות אולצו להתחתן בגיל צעיר ונגד רצונן. הן פיתחו את הכתב על מנת לתקשר ביניהן לגבי דאגותיהן היומיומיות ולהחליף חוויות מחיי הנישואין. במהלך מפגשים בעלי אופי דתי, כגון תפילה השתמשו בכתב זה לתפילות.
לינגולרן הנו אתר לימוד שפות באינטרנט, המאפשר לכם לעשות קורס שפות למתחילים, או לשפר את מיומנויות השפה שלכם וללמוד שפות עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מעולים, בכיתה וירטואלית מתקדמת המאפשרת תקשורה נוחה בין המורה לתלמיד