בגרמנית קיימים 3 סוגים של עבר:
• עבר סיפורי –das Präteritum
• עבר פרפקט -das Perfekt
• עבר מושלם –das Plusquamperfekt
העבר המושלם בגרמנית הוא הזמן הכי חשוב כשמדברים על עבר והוא הכי נפוץ בשפה המדוברת. חשוב לזכור: אין לעבר המושלם שום קשר מבחינת משמעות לעבר המושלם באנגלית!
כאשר משתמשים בעבר המושלם באנגלית הכוונה היא לפעולה שהתחילה בעבר והסתיימה בהווה, או שיש לה רלוונטיות להווה. פעולה שהתחילה בעבר והסתיימה בעבר מוטה בזמן העבר הפשוט. בגרמנית, לעומת זאת, בין אם התחילה והסתיימה בעבר ובין אם יש לה רלוונטיות להווה – תמיד משתמשים בעבר המושלם.
בשביל להשתמש בעבר המושלם בגרמנית צריך לדעת שלושה דברים:
• הטייה של פועל העזר haben בהווה לפי כינוי הגוף המתאים
• הטייה של הפועל sein בהווה לפי כינוי הגוף המתאים
• צורת הפועל הנקראת partizip II
אך מתי משתמשים ב- sein ומתי ב-haben? זו שאלה טובה והתשובה עליה היא זו:
• כאשר רוצים לעשות שימוש בפעלים אשר מרמזים על תנועה או שינוי מצב או כשמדובר בפועל עומד (פועל שלא מצריך מושא, למשל “לקרות”, “לעמוד”, “להישאר” וכו’) – משתמשים ב-sein
• בכל יתר המקרים השימוש הוא ב-haben
נחזור בקצרה על ההטיה של sein ו-haben בהווה:
Sein
ich bin wir sind
du bist ihr seid
er/sie/es ist sie sind
Haben
ich habe wir haben
du hast ihr habt
er/sie/es hat sie haben
ומה בקשר ל-partizip II ?
יש שלושה סוגים של פעלים כאשר מתייחסים לעבר:
• פעלים חלשים (רגילים)
• פעלים חזקים (לא רגילים)
• פעלים מעורבים
אלו הפעלים שהכי קל ליצור את ה-partizip עבורם כי הם רגילים:
1. לוקחים את הגזע של פועל הבסיס (כלומר, ללא סיומת n/en)
2. מוסיפים בהתחלה ge
3. ובסוף מוסיפים t
לדוגמה:
אם ניקח את הפועל fragen אז הגזע הוא frag ולכן ה-partizip :
gefragt
* שימו לב! כאשר מדברים על פעלים שמתפרקים (כאלה בעלי תחילית המתנתקת מהפועל), התוספת ge מגיעה מייד לאחר התחילית
לדוגמה:
הפועל aufmachen שמשמעותו “לפתוח” מורכב מהפועל הבסיסי machen בתוספת התחילית auf שהיא תחילית נתיקה –
aufgemacht
הפועל anschalten שמשמעותו “להדליק” מורכב מהפועל הבסיסי schalten בתוספת התחילית an שהיא תחילית נתיקה –
angeschaltet
שימו לב שבמקרה הנ”ל כיוון שגזע הפועל מסתיים ב-t מוסיפים לפניו e כדי להקל על ההגייה
*כשמדובר בפעלים המסתיימים ב-ieren וכן בפעלים בעלי תחילית שאינה נתיקה
(er, ver, be, ent, zer)– לא מוסיפים להם ge אלא רק t (כמובן שמורידים את הסיומת en)
studieren —– studiert
erzählen —— erzählt
הכללים עבורם הם:
1. מוסיפים להם ge בהתחלה
2. משאירים את הסיומת en בסוף
3. בפעלים רבים מקבוצה זו (אבל לא בכולם) התנועה בתוך גזע הפועל משתנה ובחלק מהפעלים גזע הפועל משתנה לגמרי
לדוגמה:
kommen —– gekommen
laufen ——– gelaufen
backen ——- gebacken
פעלים בהם התנועה בגזע הפועל משתנה:
sterben ——- gestorben
leihen ——— geliehen
singen ——– gesungen
פעלים בהם כל גזע הפועל משתנה:
ziehen —– gezogen
gehen —— gegangen
sein ——– gewesen
שימו לב שכאשר מדובר על פעלים עם תחילית נתיקה, הרעיון הוא אותו רעיון כמו בפעלים החלשים – כלומר, מוסיפים ge לאחר התחילית אבל כמובן שיש לזכור שכמו בפעלים חזקים אחרים גם כאן ישנם פעלים בהם גזע הפועל משתנה וגם כאן הסיומת היא en
לדוגמה: הפועל einnehmen מורכב מפועל הבסיס nehmen ומהתחילית ein שהיא תחילית נתיקה ולכן:
einnehmen —– eingenommen
כשמדובר בפעלים שהתחילית שלהם אינה נתיקה, הרי שכמו בפעלים החלשים גם במקרה זה אין מוסיפים ge אחרי התחילית. ה-partizip יסתיים ב- en כמו בכל הפעלים החזקים ובנוסף ייתכן שינויי בגזע הפועל:
verstehen —– verstanden
הפעלים מקבוצה זו מתנהגים בו זמנית גם כפעלים חלשים וגם כפעלים חזקים. מחד, יש להוסיף להם בהתחלה את התחילית ge ולאחר גזע הפועל במקום ה-en נוספת להם t ממש כמו בפעלים החלשים ומאידך גזע הפועל משתנה כמו אצל הפעלים החזקים
לדוגמה:
denken —– gedacht
יש רק תשעה פעלים המשתייכים לקבוצה זו והם:
brennen —– gebrannt
bringen —— gebracht
denken —— gedacht
kennen —— gekannt
nennen —— genannt
rennen —— gerannt
senden —– gesandt
wenden —- gewandt
wissen —– gewusst
שימו לב שכמו תמיד גם במקרה של קבוצה זו אם מצטרפת תחילית נתיקה לפועל הדפוס חוסר על עצמו כאשר התוספת ge נכנסת בין התחילית לגזע הפועל. אם מדובר בתחילית שאינה נתיקה אז כמובן שאין תוספת של ge
הנוסחה לעבר המושלם היא מהסוג של:
Hilfsverb (sein/haben im Präsens) +………..`+ Partizip
Ich habe heute Nachmittag viel Gemüse auf dem Markt gekauft
Er ist seinen Freunden gestern Abend ins Kino gegangen
החלק של ה-partizip תמיד בסוף המשפט!
לינגולרן הוא בית ספר אינטרנטי לשפות המדגיש את חשיבות הבנת הדקדוק כחלק אינטגרלי מלימוד השפה, מתוך הכרה בכך שהוא הדבק המחבר בין המילים ליצירת משפט קוהרנטי ובעל משמעות.